תפיסה עצמית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:Self-concept.jpg
תפיסה עצמית

תפיסה עצמית היא האופן שבו האדם תופס את יכולותיו, חולשותיו, עמדותיו וערכיו[1].

התפיסה העצמית מורכבת מסט של אמונות ותפיסות המאורגנות כסכמה קוגניטיבית[2].

שינויים בתפיסה העצמית

ישנם מספר גורמים המשפיעים על התפיסה העצמית של האדם ויכולים לשנות אותה.

התפיסה העצמית משתנה עם הגיל[2]. בהתאם להתפתחות של האדם לאורך חייו.

כמו כן, התפיסה העצמית יכולה להיות מושפעת מהמשוב שהאדם מקבל, שינויים בסביבה או בסטטוס התעסוקתי ויחסי גומלין עם אנשים אחרים[2].

היבטים חינוכיים

במהלך שהותם של ילדים בבית הספר הם לא רק רוכשים ידע ומיומנויות, אלא גם מפתחים דימוי עצמי הנוגע לערך, ליכולות ולמסוגלות שלהם[3].

התפיסה העצמית האקדמית מחולקת למספר רכיבים על פי מקצועות הלימוד (כגון - מתמטיקה ואנגלית)[1].

קשיי למידה הנובעים מגורמים שונים יכולים להוביל לירידה בהישגים אקדמיים. מעבר לכך, יכולה להיות להם גם השפעה על התחום הרגשי. לדוגמה, תלמידים בעלי לקויות למידה עלולים להיפגע מהשפעה עקיפה של לקות הלמידה, הנוגעת לתפיסתם העצמית כשונים ולתיוג עצמי שלילי[3].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
  3. ^ 3.0 3.1 דור חיים, פלג (2012). לקויות למידה כהבניה חברתית. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0