ערערה בנגב
המסגד המרכזי של היישוב, 2008 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שם בערבית | عرعرة | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | מועצה מקומית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש המועצה | נאיף אבו עראר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 458 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | יישוב 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 21,159 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי | 110 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.6% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,516 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי | 148 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[2] | 13,960 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 106 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
31°09′31″N 35°01′24″E / 31.1585066695193°N 35.0234207196024°E | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
1 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 254 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3535 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי | 236 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל ערערה-בנגב נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס |
עַרְעַרַה בַּנֶּגֶב (בערבית: عرعرة) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל, מיקומה בבקעת ערד, 10 ק"מ מצפון מערב לדימונה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996. כלל תושביה הם בדואים-מוסלמים.
מקור שמה היא בחורבת היישוב המקראי ערוער[4] הסמוכה, והתוספת "בנגב" באה להבדילה מערערה שברכס אמיר.
היסטוריה
היישוב ערערה בנגב הוקם בשנת 1981 בעקבות הסכם השלום עם מצרים והצורך לפנות את תל מלחתה מהבדואים שהתגוררו בסביבתו כדי להעתיק אליו אחד משדות התעופה של צה"ל בסיני. שלא כמו בעיירות הבדואים הראשונות תל שבע ורהט, ראשוני ערערה בנגב שותפו בקביעת המבנה הפיזי של היישוב וניתנה להם קרקע חקלאית בתמורה לאדמות שפינו.[דרוש מקור]
היישוב הוקם כחלק מהתוכנית להקמת שבעה יישובים ליישוב הבדואים באזור הנגב והם: רהט, חורה, ערערה בנגב, כסייפה, תל שבע, שגב שלום ולקיה. בשנת 1988 צורף היישוב למועצה אזורית משוש, המועצה האזורית הבדואית הראשונה. המועצה פורקה בשנת 1996 והעיירה קיבלה מעמד של מועצה מקומית.
למרות התכנון שקדם להקמתה, מאז שנת 1980 חל קיפאון בהתפתחות העיירה, לא פותחו בה מקורות תעסוקה עצמיים וכיום ערערה בנגב סובלת מהחוליים המאפיינים את יתר עיירות הבדואים בנגב.
כיום היישוב מונה אוכלוסייה ערבית-מוסלמית בלבד ורוב התושבים בני השבטים: ערב אבו קורינאת, ערב אבו רביע וערב אבו ג'ועיד.
ערערה בנגב היום
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בערערה בנגב 21,159 תושבים (מקום 110 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.6%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 70.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,763 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[5]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
תעסוקה
אבטלה היא אחת הבעיות הרציניות של המגזר הבדואי בכלל. זה קשור גם למסורת בדואית - לא נהוג שנשים עובדות, וגם לשינויים באורח החיים במגזר הבדואי בשנים האחרונות.
ישנן מספר אופציות תעסוקתיות באזור - אזורי תעשייה ברמת חובב, ערד, דימונה ובאר שבע. מעבר לכך ניתן לעבוד גם במפעלי ים המלח ובתחום השירות בעין בוקק.
השכלה ותנאים ביישוב
ביישוב ישנם מספר בתי ספר, סניפים של קופות חולים, מרכזי טיפת חלב וכו'.
תרבות
בינואר 2009 נחנך במקום המרכז לספרות ילדים ערבית בישראל, שהוקם על ידי מרכז ההדרכה לספריות בישראל. המרכז משתרע על שטח של 200 מ"ר במבנה מיוחד המשלב צורה של אוהל בתוך הבניין. במקום תפעל ספרייה, חדרי מחשבים ומולטימדיה, אולם תיאטרון ועוד.
תשתיות
עד 2009 הייתה בעיית ביוב ביישוב וגם בבסיס הצבאי נבטים הנמצא בסמוך. ביוזמת צה"ל תשתיות ביוב וטיהור במועצה האזורית שודרגו. חיל האוויר השקיע בשיפוץ המתקן המיושן וכעת הוא מתפקד טוב יותר.[6]
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של ערערה בנגב
- פרופיל ערערה בנגב נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- ערערה בנגב, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- מרכז לספרות ילדים בערבית בערערה - באתר הבמה
- נתי יפת, ערערה בנגב הפכה לשדה קרב, והתושבים מאשימים את שב"כ, באתר הארץ, 1 בפברואר 2023
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ שם קודם: ערוער. ערערה בנגב - להבדיל מן השם ערערה שבאזור נחל עירון. מקור: ועדת השמות הממשלתית, רשומות 5488, 2 בפברואר 2006
- ^ פרופיל ערערה בנגב באתר הלמ"ס
- ^ נטע סרוסי. על טהרת השת"פ, אתר דובר צה"ל, במחנה, 2009, גיליון 31.
מחוז הדרום | ||
---|---|---|
נפות | נפת אשקלון • נפת באר שבע | |
ערים | אופקים • אילת • אשדוד • אשקלון • באר שבע • דימונה • נתיבות • ערד • קריית גת • קריית מלאכי • רהט • שדרות | |
מועצות מקומיות | חורה • ירוחם • כסייפה • להבים • לקייה • מיתר • מצפה רמון • עומר • ערערה בנגב • שגב שלום • תל שבע | |
מועצות אזוריות | אל קסום • אשכול • באר טוביה • בני שמעון • הערבה התיכונה • חבל אילות • חוף אשקלון • יואב • לכיש • מרחבים • נווה מדבר • רמת הנגב • שדות נגב • שער הנגב • שפיר • תמר | |
מועצה מקומית תעשייתית | נאות חובב | |
מועצות אזוריות שבוטלו | אבו בסמה | |
יישובים לשעבר | כרמון • נוה יאיר • אשלים | |
יישובים עתידיים | דניאל • דרור • נווה תמרים • כסיף • עבדה • מעלה אהרן • שפיר |
36007986ערערה בנגב