רבי אברהם חיים שור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אברהם חיים שור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם חיים שור
מקום קבורה לבוב
פטירה 1632
ט' בטבת ה'שצ"ב
מקום פעילות בלז, סטנוב
השתייכות יהדות גליציה
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה
חיבוריו "תורת חיים", "צאן קדשים", "בדק הבית"

רבי אברהם[1] חיים שור (נפטר בט' בטבת או בי"ט בטבת[2] ה'שצ"ב, 1632) היה מגדולי רבני גליציה. נודע על שם ספרו "תורת חיים" על התלמוד הבבלי. כיהן כאב"ד בלז וסטנוב[3].

ביוגרפיה

נוסח מצבתו

כתבו בעט ברזל עלי שמיר שבר,
אשר היה קראנו אמרו בקבר זה מקור חכמה נקבר,
ועולם בא בעורון,
נגנז ארון הקודש שנת שצ"ב טבת נשברו לוחות והארון,
עשירי ותשעה בו יספרו אבלו לכל יבא לדור אחרון,
הוא הגאון מוהר"ר אברהם חיים בן הגאון מוהר"ר נפתלי שור,
הוא חבר ספר תורת חיים על ששה סדרים,
ובזכות זה נשמתו בצרור החיים נצררים

הובא בהקדמת מהדיר ספר תורת חיים, ארץ ישראל, תשנ"ז

היה בן למשפחת שור מצאצאי רבי יוסף בכור שור. אביו, הרב נפתלי צבי שור (רבי הירש שור מבריסק), היה תלמיד הרמ"א ורבו של הב"ח[4]. אחיו היה רבי אפרים זלמן שור בעל "תבואת שור". רבי אלכסנדר סנדר שור היה צאצא של אח אחר, הרב שמואל שור.

חותנו היה רבי אברהם מייזלש מקראקא, מחותנו של הרמ"א.

חיבוריו

  • צאן קדשים - הגהות על סדר קדשים, אותו חיבר יחד עם רבי מרדכי רבה של ברז'ן[5], וכותב עליה בהקדמתו "אספנו ישיבה אנשים גדולים ומופלגים חריפים, ולמדנו אתם סדר קדשים עד גמירא, ותקנו כל הקמשונים וכל הטעות שנמצא בסדר הזה".
  • תורת חיים - הספר הכי מפורסם שלו, עליה כותב הפני יהושע בהסכמתו "עד שכמעט כל הפוסקים האחרונים נוחי נפש הביאו בספרתם דברי המחבר הנ"ל ולגודל תועלתו יד כל אדם ממשמש בו". על ספר זה כותב חתנו רבי צבי הירש בהקדמתו, שנגלה לו לרבי אברהם חיים 'בחזיון לילה' שהסכימו משים שידפיס ספר זה.
  • בדק הבית - על שולחן ערוך הלכות גיטין וחליצה.

חיבורים נוספים נותרו בכתב יד.

צאצאיו

  • רבי צבי הירש - חתנו של בעל מגלה עמוקות.
  • חתנו רבי אשר זליג הורוויץ - הגיה את ספר "תורת חיים".
  • חתנו רבי צבי הירש בן ר' עוזר - ר"מ ואב"ד בדובנה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לדברי חיים מיכל, השם אברהם נוסף לו בהמשך מחמת חולי
  2. ^ כמשתמע מנוסח המציבה
  3. ^ ראו רבי אפרים זלמן מרגליות, מעלות היוחסין דעה שהיה גם רב בקרמניץ
  4. ^ "תולדות משפחת שור" פרק א אות ב.
  5. ^ יש שזיהוהו עם רבי מרדכי בן רבי מאיר ז"ק, שכיהן כרב העיר, אך יש שזיהוהו עם רבי מרדכי אביו של רבי נתן נטע, רבה של אוסטרהא. ראו הרב אלעזר ליפא גארטינהויז, אשל הגדולים, תשיח, עמ' קלז, אות מו, ודברי רננה-הקדמה, ברוקלין, תשמ"ד.
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אברהם חיים שור31068156Q6580025