רבי מרדכי אילן
 | |
| לידה |
1915 תרע"ה פולין |
|---|---|
| פטירה |
6 בפברואר 1981 (בגיל 66 בערך) ב' באדר א' תשמ"א |
| מקום פעילות | ישראל |
| תחומי עיסוק | סדר קדשים, משפט עברי |
| תפקידים נוספים | אב"ד בתל אביב, חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית |
| רבותיו | רבי חיים עוזר גרודזנסקי |
| חיבוריו | כנסת הראשונים - זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית |
הרב מרדכי אילן (תרע"ה, 1915 - ב' באדר א' תשמ"א, 6 בפברואר 1981) היה רב ולמדן ישראלי, כיהן כאב"ד בבית הדין בתל אביב, עסק רבות בסדר קדשים. חתן פרס הרב קוק.
ביוגרפיה
נולד בסובאלק שבפולין לאריה ודינה אילנדר. לאחר סיום לימודיו בתלמוד תורה המקומי, קיבל מלגת לימודים ונסע ללמוד אצל רבי שלמה היימן בישיבת רמיילס שבווילנה, שם למד גם ב"קיבוץ" של רבי חיים עוזר גרודזנסקי שכינה אותו "העילוי מסובאלק". עוד בהיותו במזרח אירופה, פרסם מאמרים תורניים בכתב העת התורני "כנסת ישראל". בשנת 1935 עלה לארץ ישראל, כדי ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים. בירושלים השמיט משם משפחתו את שתי אותיותיו האחרונות, וכך קיבל את השם העברי "אילן". הוא נישא לשרה אריאלי, בתו של הרב יצחק אריאלי.
ב-1949 הדפיס בסיוע מוסד הרב קוק את ספרו הראשון "תורת הקודש" שזכה לתפוצה רחבה ולאזכורים בכתבי גדולי הרבנים, כמו הרב הראשי לישראל רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ורבי איסר זלמן מלצר.[1] מלבד עיסוקו בסדר קדשים, היה מעורה גם בתחום המשפט העברי. הוא היה חבר הוועדה המכינה של ספר החוקה של מכון הרי פישל, מעבודתו במסגרת זו הוציא לאור את ספריו בתחום המשפט העברי: "דרכי הקנינים" ו"חוקי הנזיקין". כמומחה בתחום התמנה כאב"ד בתל אביב[2] וכיהן בתפקיד זה במשך שנים רבות. פסקי דין רבניים רבים שלו הודפסו בחוברות על ידי משרד הדתות. בשנת ה'תשי"א מונה לרב מקומי בירושלים.[3]
בשנת ה'תשט"ז (1955) העניקה מועצת הרבנות הראשית כושר דיינות לרב אילן, ופטרה אותו מבחינות הדיינות.[4]
לצד פעילותו בתחום הדיינות המשיך להקדיש חלק ניכר מזמנו לעיסוק בסדר קדשים ונחשב בקי גדול בענייני המקדש והקרבנות. חיבר מספר ספרים, כשגולת הכותרת היא יצירתו התורנית "כנסת הראשונים", שבה אסף את חידושי תורתם של הראשונים הפזורים בחידושיהם על מסכתות התלמוד וכינס יחד את הדברים השייכים לסדר קדשים. על ספריו בתחום זה זכה בשנת תשכ"ט-תש"ל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.[5]
מלבד עבודותיו אלו, היה חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית, וגם השאיר אחריו חיבור ובו פירושים על התורה, שנדפס לאחר פטירתו.
לאחר סדרת התקפי לב שעבר בשנותיו האחרונות, נפטר בב' באדר א' תשמ"א, 6 בפברואר 1981, ונקבר ליד קבר חמיו בהר המנוחות בירושלים.[6]
צאצאיו
- הרב יעקב דוד אילן - מרבני ישיבת כנסת יצחק (חדרה) ועורך במוסד הרב קוק. השלים את מפעלו התורני של אביו "כנסת הראשונים".
- הרב אליהו אילן - מכהן כרב שכונה בנתניה ורב בית הכנסת "מקדש מרדכי" על שם אביו.
- הרב יהודה אילן - ראש כולל בבני ברק.
- חתנו הרב אברהם צבי יפה - רב שכונה בתל אביב
- חתנו יצחק טיקוצ'ינסקי - מיזמי קריית ספר במודיעין עילית[7]
- חתנו הרב שלמה זלמן רוזנטל - ראש כולל הגר"א במודיעין עילית ומנהל רוחני של ישיבת אור אלחנן לצעירים (בנו של הרב יעקב ניסן רוזנטל).
מספריו
- כנסת הראשונים למסכת זבחים, בצירוף שער מרדכי
- תורת הקודש על הלכות בית הבחירה ביד החזקה
- מקדש מרדכי על התורה
לקריאה נוספת
- יעקב דוד אילן, גדולת מרדכי : פרקי חייו של אאמו"ר הגאון ר' מרדכי אילן זצ"ל, ישורון לד, תשע"ו, עמ' רסא - תכו (מידע בקטלוג רמב"י), כולל קונטרס הערות במסכתות זבחים ותמורה וכן מאמרים ומכתבים נוספים שנעתקו מתוך רשימות בפנקסיו של הרב מרדכי אילן.
קישורים חיצוניים
- מידע על מרדכי אילן בקטלוג הספרייה הלאומית
מרדכי אילן (1915-1981), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ יצחק ש. דויטש, להופעת הספר "תורת הקודש", חרות, 2 באוקטובר 1949, עמ' 2
- ^ הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים תשט"ז, עמ' 849; נבחרו שבעה דיינים חדשים, הצופה, 15 במרץ 1956, עמ' 1; כתבי מינוי לדיינים בבתי-הדין הרבניים (העתקים), באתר ארכיון המדינה, עמ' 26
- ^ מנוי רב, חרות, 12 בדצמבר 1959, עמ' 4
- ^ מזכירות כללית - מועצת הרבנות הראשית. (תשט"ו-תשכ"ה), באתר ארכיון המדינה, עמ' 229
- ^ נקבעו חתני פרס הרב קוק לשנים תשכ"ט-תש"ל, דבר, 3 בדצמבר 1970, עמ' 5
- ^ הרב מרדכי אילן הובא למנוחות, מעריב, 9 בפברואר 1981, עמ' 15
- ^ אישים ומוסדות, הצופה, 1 באוגוסט 1966, עמ' 6
39007945מרדכי אילן