רבי שמעון נתן נטע בידרמן (השני)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמעון נתן נטע בידרמן
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה ז' בטבת ה'תרצ"א
ירושלים
פטירה י' בתשרי ה'תש"ע (בגיל 78)
מקום קבורה הר הזיתים
אדמו"ר מלעלוב ה־שביעי
כ"ד בטבת תשמ"זי' בתשרי תש"ע
(22 שנים)
מקביל ל אחיו: רבי אברהם שלמה, רבי אלתר אלעזר מנחם.

רבי שמעון נתן נטע בידרמן (ז' בטבת ה'תרצ"אי' בתשרי ה'תש"ע, 28 בספטמבר 2009) היה האדמו"ר מלעלוב.

תולדותיו

האדמו"ר מלעלוב בלוד בשנת ה'תשמ"ט

נולד בעיר העתיקה של ירושלים לרבי משה מרדכי מלעלוב. בצעירותו למד בישיבת שפת אמת בירושלים, והיה מקורב לאמרי אמת מגור[1], ובישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל רבי מיכל יהודה ליפקוביץ.

נשא את לאה איטה, בתו של הרב שלמה פריינד[2], נכדו של הרב אלכסנדר סנדר פריינד "הרב מבאכטא". לאחר נישואיו התגורר בירושלים, וכיהן כר"מ בישיבת קרלין לעלוב.

בצעירותו הוציא את ספרו על הרמב"ם בשם הר בשן, אך לאחר ההדפסה הסיר מכל הספרים את דף השער, על פי הוראת אביו[דרוש מקור], כדי להעלים את זהות עצמו כמחבר הספר.

מאוחר יותר עבר לארצות הברית והתיישב בקראון הייטס ואחר כך בבורו פארק, שם כיהן כרב בית המדרש 'בית דוד' לעלוב בארצות הברית. הפעיל בבית מדרשו הכנסת אורחים למשולחים מארץ ישראל ולחסרי בית.

אדמורו"ת

לאחר פטירת אביו בכ"ד בטבת תשמ"ז, הוכתר בעידודם של כמה מגדולי ישראל (ובראשם רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי ממכנובקא) למלא מקומו כאדמו"ר על חסידי לעלוב ועל פלג חסידי קרלין (חסידי אביו, כיום פינסק קרלין.)[3]. בשנים אלו - עד שפרש מקרלין - כונה "האדמו"ר מלעלוב-קרלין", (לצד אחיו רבי אברהם שלמה,שהוכתר כאדמו"ר מלעלוב). מיד לאחר הכתרתו, ניסה להביא לסיום המחלוקת בחסידות קרלין. לאחר כשנתיים פרש מתפקידו זה והמשיך לכהן כרבם של חסידי לעלוב בלבד.

פעל רבות להעלות את המודעות על האיסור לדבר בתפילה.

בית מדרשו המרכזי היה בבני ברק, אך התגורר לסירוגין גם בצפת, שם שהה תקופות ארוכות, כשבתקופות החגים הוא שב לבני ברק. בחג השבועות היה שוהה במז'יבוז לרגל הילולת הבעל שם טוב, במשך שנתיים ובשנה השלישית היה נשאר בבני ברק (כדי לא ליצור חזקה על כך).

חידש את הנסיעה ללעלוב בז' שבט יום הילולת זקינו רבי דוד מלעלוב והיה נוסע כל שנה יחד עם מאות מחסידיו. כן החזיק במנהג אביו לשבות במירון בפרשת בהעלותך.

ביוזמתו ובעידודו הקים איש אמונו שמחה קרקובסקי את בניני ההכנסת אורחים בלעלוב ובליז'ענסק, דבר שהיה ללא תקדים בימים ההם בסוף שנות ה'תש"מ.

בליל יום הכיפורים ה'תש"ע לאחר תפילת ערבית נכנס לחדרו שם נפטר בפתאומיות[4]. במוצאי יום הכיפורים נקבר בהר הזיתים.

משפחתו

בניו וחתניו:

עץ משפחת בידרמן


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי נחמיה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי יצחק דוד בידרמן
 
 
רבי יעקב בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי דוד צבי שלמה בידרמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמואל שמעלקא הורוביץ
 
 
 
 
 
 
רבי בנימין יהודה לייב ברנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי שמעון נתן נטע בידרמן
 
 
רבי מרדכי דוד
וינשטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי פינחס דוד הורוביץ
 
 
 
רבי בצלאל ישעיה ברנשטיין
 
 
 
רבי משה ישראל
ברנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי משה מרדכי
בידרמן
 
רבי שלמה מנחם
וינשטוק
 
רבי משה יאיר
וינשטוק
 
דוד משה שפיגל
 
רבי לוי יצחק הורוביץ
 
רבי יוסף שמואל ברנדויין-מוריה
 
 
רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
 
 
 
 
רבי שמואל אהרן
שזורי (ובר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יאיר וינשטוק
 
 
 
 
 
ישראל שפיגל
 
 
 
רבי אהרן ברנשטיין
 
 
רבי משה אדלר
 
רבי יצחק וינגרטן
 
 
הרב זונדל יהודה הגר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם מרדכי
וינשטוק
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה יהודה לייב רבינוביץ
 
רבי חנניה יוסף
אייזנבך
 
הרב בנימין
אדלר
 
רבי פישל
וינגרטן
 
רבי אברהם שלמה
בידרמן
 
רבי שמואל אלעזר היילפרין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אברהם שלמה בידרמן
 
 
רבי שמעון נתן נטע
בידרמן
 
 
רבי דוד צבי ישראל בידרמן
 
הרב פנחס יצחק
בידרמן
 
רבי אלתר אלעזר
מנחם בידרמן
 
 
 
רבי שמואל עוזר קאפף
 
 
 
רבי חיים אליעזר הורונצ'יק
 
 
רבי שמואל צבי אלימלך רוזנפלד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק מאיר אייזיק בידרמן
 
הרב אהרן בידרמן
 
רבי יששכר דב
לייפר
 
הרב יעקב יצחק בידרמן
 
הרב דוד צבי שלמה
נפתלי בידרמן
 
הרב אלימלך בידרמן
 
רבי יעקב אשר קאפף
 
הרב אליעזר צבי ספרין
 
הרב מאיר רוזנבוים
 
הרב יהושע העשיל רוזנפלד
 
הרב יונה זאב וינברג
 


חסידים בולטים

ספריו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ יאיר וינשטוק, הרבי הקדוש מלעלוב
  2. ^ נפטרה בר"ח[דרושה הבהרה] אדר ב' תשע"א
  3. ^ יאיר וינשטוק, הרבי הקדוש מלעלוב
  4. ^ מצמרר: הרבי שהכין את עצמו לפטירתו ביום הכיפורים באתר הידברות.
  5. ^ אבל בחצרות: הרבנית מצפת הלכה לעולמה, באתר בחדרי חרדים, 22 בדצמבר 2018
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32193035שמעון נתן נטע בידרמן (השני)