אזור התעשייה קרני
אזור התעשייה קרני היה אזור תעשייה בסמוך למעבר קרני, ששימש בעיקר עובדים מרצועת עזה וכלל עסקים בבעלות של ישראלים ופלסטינים.
באזור התעשייה היו לפני תחילת האינתיפאדה השנייה כ־57 מפעלים, אך בגללה מספר זה עמד על כ־21 מפעלים בלבד וכ־652 עובדים באמצע 2004.
מנכ"לי אזור התעשייה היה עד 2004 ואליד אל-מסר ומחליפו היה בשאר אל-מסרי (ממקימי העיר החדשה רוואבי שבסמוך לרמאללה).
היסטוריה
אזור התעשייה הוקם ב־1999 ובמקור היה תכנון להעסיק שם כ־10,000 עובדים[1], אזור התעשייה הוא אחד מניסיונות המימוש של יוזמת עמק השלום (אנ') אשר כוללת שיתוף פעולה כלכלי בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית ברוח חזון מזרח תיכון חדש (אנ')[2] והקמתם של אזורי התעשייה התעשייה "פארק השלום" בשטחי מועצה אזורית לב השרון, אזור תעשייה מוקבלה שבקרבת ג'נין, "אזור התעשייה טרכומיה" בסמוך לחברון ו"אזור התעשייה ח'דורי" בסמוך לטול כרם, המימון להקמת אזורי התעשייה יגיע בעיקר בעזרתן של המדינות התורמות, מלבדן גם גרמניה התכוונה עוד לפני האינתיפאדה השנייה לממן את בניית אזור התעשייה מוקבלה (בסכום שערכו היה בדצמבר 2003 כ־30 מיליון אירו), וארצות הברית התכוונה להשתתף בפיתוח אזור התעשייה ח'דורי[3].
במאי 2004 הפסיקה הפעילות באזור התעשייה בשל הסגר שהחליט צה"ל להטיל על העיר רפיח, ביתור הרצועה ואף סגירת מעבר קרני, בעקבות כך נגרם נזק כלכלי למפעלי האזור[4].
באוגוסט 2004 נפתח מחדש מעבר קרני אך אזור התעשייה לא נפתח ככל הנראה בעקבות סכסוך בין רשות שדות התעופה (שאחראית על ניהולו של מעבר קרני) להנהלת אזור התעשייה[1].
בהתייחסות למעשי השחיתות באזור התעשייה, פיגועי הטרור בהם המפגעים עברו במעבר קרני ולעיתים אף עבדו באזור התעשייה אמר מאהר אלמצרי, שר הכלכלה והמסחר של הרשות הפלסטינית כי "אסור לקבוצה כלשהי לנצל את מעבר קרני למטרות שאינן מסחריות, שיגרמו לסגירתו וימיטו נזקים על המגזר הפרטי ועל ציבור הצרכנים כאחד".
באוקטובר 2016 הוצעה יוזמה בנוגע לעתידו של אזור התעשייה במעבר קרני על ידי איש העסקים העזתי נביל בואב שקרא להקים כ־5 אזורי תעשייה בגבול בין ישראל לעזה וכן לחדש את פעילותו של אזור התעשייה במעבר קרני, מלבדו פורסם כי גם החמאס תומך בהצעתו של בואב בעקבות הקושי כלכלי של האוכלוסייה המתגוררת ברצועה, שסובלת משיעורי אבטלה של מעל ל־60%. בואב היה בעלים של כ־4 מפעלי טקסטיל, שפעלו באזור התעשייה קרני שסיפקו עבודה ל־2,000 פועלים אך נאלצו להיסגר ב־2007[5].
ביולי 2019 פורסם כי קטר הסכימה לממן את ההקמה המחודשת של אזור התעשייה בקרני לאחר שהדבר הומלץ על ידי מערכת הביטחון הישראלית שיהיה בפיקוח של הצבא, אזור התעשייה ייתן מענה תעסוקתי לכ־5,000 עובדים פלסטיניים, מלבד זאת קיימת תוכנית בה ישראל תצטרך לאשר את הכנסת החומרים הדו־שימושיים למתחם בלבד תוך פיקוח מלא על הפעילות הנעשית בתוך אזור התעשייה ועד ליציאת המוצרים דרך מעבר כרם שלום. רק כחודשיים לאחר מכן במסגרת כנס של ועדת הקישור לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית הוצעו כמה פתרונות שיעזרו לפיתוח הרצועה ובניהם: הקמת מתקן התפלה בחאן יונס, החזרת הפעילות באזור התעשייה קרני שנמצא בסמוך למעבר קרני וכן החזרת הפעילות של בית החולים שהיה במעבר ארז[6].
קישורים חיצוניים
- דני רובינשטיין, הכלכלה הפלסטינית: השיתוף באזורי התעשייה נכשל, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2016
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תני גולדשטיין, למרות פתיחת המסוף: אזה"ת קרני לא מתאושש, באתר ynet, 30 באוגוסט 2004
- ^ בשבע 99: יש מעבר לטרור, באתר בשבע - ערוץ 7, 1 ביולי 2004
- ^ קחו את ארז כדוגמה, באתר גלובס, 7 בדצמבר 2003
- ^ תני גולדשטיין, אזור התעשייה קרני חדל לתפקד, באתר ynet, 19 במאי 2004
- ^ עמירם ברקת, "החמאס תומך בשת"פ בעזה. נתחיל בשלום כלכלי", באתר גלובס, 6 באוקטובר 2016
- ^ גל ברגר | פרשנות, מתקן התפלה ובית חולים שדה: כך תשוקם הרצועה?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בספטמבר 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אזור התעשייה קרני29153577