חבר הכנסת
.JPG) | |
| איוש נוכחי | חברי הכנסת העשרים וחמש |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 15 בנובמבר 2022 |
| דרכי מינוי | בחירות ארציות לכנסת |
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| מושב המשרה | ירושלים, ישראל |
| משך כהונה קצוב | 4 שנים |
| ייסוד המשרה | 14 בפברואר 1949 |
| איוש ראשון | האספה המכוננת |
חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
כחלק מחברותם בכנסת, משמשים חברי הכנסת גם כחברים בוועדות הכנסת, ויכולים גם לכהן כשרים או כסגני שרים בממשלה. ראש הממשלה וממלא מקומו חייבים לכהן גם כחברי הכנסת.
הבחירות לכנסת
ערך מורחב – הבחירות לכנסת
בבחירות לכנסת רשאי להצביע כל אזרח ישראל שמלאו לו 18 שנה. כל אזרח שמלאו לו 21 שנה רשאי להיות מועמד לכנסת, למעט עובדי מדינה, שופטים ואנשי צבא, וכן בעלי תפקידים נוספים. מבעלי תפקידים בכירים מסוימים (כגון קציני צה"ל בדרגת אלוף ומעלה) דורש החוק תקופת צינון של שלוש שנים.
פעילות חברי הכנסת
- ערך מורחב – הכנסת
חברי הכנסת מקיימים את תפקידיה של הכנסת כבית המחוקקים של מדינת ישראל. פעילות זו כוללת:
- הגשת הצעות חוק.
- דיון והצבעה על הצעות חוק שהוגשו על ידי חברי הכנסת או הממשלה. הליך זה מתבצע הן במליאת הכנסת והן בוועדות הכנסת, לשם גיבוש ההצעה לכלל חוק (לעיתים חוק יסוד) או דחייתה. הדיונים במליאת הכנסת מתועדים ב"דברי הכנסת", ודיוני הוועדות מתועדים בפרוטוקולים של דיונים אלה.
- פיקוח על פעילות הממשלה, ובכלל זה אישור תקציב המדינה, אישור חקיקת משנה, הצעות אי-אמון, שאילתות, דיונים ועוד.
- בחירת נשיא מדינה ומבקר המדינה. נציגי הכנסת משתתפים גם בהליך בחירת נושאי תפקידים ממלכתיים אחרים, בהם שופטים, דיינים וקאדים.
- סמכות שיפוטית באמצעות: נטילת חסינות מחברי הכנסת, העברת נשיא המדינה מכהונתו, דיון בערעור על תוצאות הבחירות לכנסת ודיון בערעור על החלטות ועדת הכנסת.
הדיונים השונים נערכים במליאה ובוועדות הכנסת, המחולקות לפי נושאים, והחלטות מתקבלות ברוב קולות של הנוכחים בדיון. עבודת הכנסת נעשית לפי חוקים המסדירים אותה, תקנון הכנסת, או "הנוהג והנוהל המקובלים". לשם ביצוע תפקידיהם, נעזרים חברי הכנסת במחלקות ובבעלי תפקידים שונים הפועלים בכנסת, כדוגמת מרכז המחקר והמידע, היועץ המשפטי ובעבר נציב הדורות הבאים.
חסינות חברי הכנסת
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
|
- ערך מורחב – חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם
בדומה למקובל בפרלמנטים אחרים בעולם, גם לחברי הכנסת יש חסינות, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם,[1] מתוך תפישה שראוי להגן על פעילותו של חבר הכנסת מפני גורמים בשלטון שיבקשו להצר את צעדיו.
עד יולי 2005 הייתה החסינות אוטומטית והוענקה גם מבלי שהח"כ ביקש אותה, ואילו הסרתה דרשה החלטה של ועדת הכנסת והחלטה של המליאה בהצבעה חשאית. מאז יולי 2005 על חבר הכנסת המעוניין בחסינות לבקש אותה, ואם ועדת הכנסת החליטה להיענות לבקשתו, החלטתה טעונה אישור של המליאה בהצבעה גלויה.
החסינות בישראל מחולקת לשני סוגים:
- חסינות מהותית/עניינית – חסינות על חבר הכנסת בפני סנקציות פליליות בגין פעולות שביצע במסגרת מילוי תפקידו כחבר הכנסת. חסינות זו היא מוחלטת ואינה ניתנת להסרה.
- חסינות דיונית – חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום רשאי לפנות לוועדת הכנסת ולבקש שתעניק לו חסינות מהנימוקים הבאים:
- העבירה נעשתה למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת
- כתב האישום הוגש שלא בתום לב ובחריגה ממדיניות התביעה
- הדין עם חבר הכנסת מוצה על ידי ועדת האתיקה
- ההעמדה לדין תפגע בתפקוד הכנסת ובייצוג ציבור הבוחרים ואי העמדה לדין לא תפגע באינטרס הציבורי.
ניתן לעצור חבר הכנסת אם הוא נתפס "בשעה שעשה מעשה פשע שיש עמו שימוש בכוח או הפרעת השלום" (סעיף 3(א) לחוק חסינות חברי הכנסת).
ניתן להעמיד חבר הכנסת לדין לאחר סיום כהונתו בגין מעשים שאינם מוגנים על ידי החסינות המהותית, בלי שיתאפשר לו לבקש הענקת חסינות.
זכויות חברי הכנסת
על מנת למלא את תפקידם, ניתנות לחברי הכנסת מספר הטבות בנוסף למשכורותיהם. הטבות אלו כוללות:
- זכות להעסיק שלושה עוזרים פרלמנטריים[2]
- תקציב לקשר עם הבוחר
- דרכון דיפלומטי
בעבר ניתנה לחברי הכנסת זכות למשלוח חינם של דברי דואר ללא הגבלה.
שכר חברי הכנסת
אופן קביעת שכרם של חברי הכנסת הוסדר בעבר בחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949,[3] אך חוק זה הוחלף ב-17 בפברואר 2003 בפרק ט' לחוק הכנסת.[4] עקרונות לתשלומים נוספים נקבעו בהחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001.
בהתאם לחוק הוקמה ועדה ציבורית הממליצה על גובה שכרם של חברי הכנסת ועל תשלומים נוספים,[5] כגון הוצאות נסיעה ולינה הכרוכות במילוי תפקידם של חברי הכנסת, וכן תשלומים לקופת גמל או קרן השתלמות. שכר היסוד של חברי הכנסת מתעדכן מפעם לפעם (בדרך כלל בתחילת כל שנה) בהתאם לשינוי בשכר הממוצע במשק. המלצות הוועדה הציבורית מוגשות לוועדת הכנסת, וזו רשאית לקבל את ההמלצות ובכך להפוך אותן להחלטה מחייבת או לדחותן ולהחזירן לוועדה הציבורית לשם מתן המלצות חדשות. החלטות בעניין שכרם של חברי הכנסת מתפרסמות בקובץ התקנות. ביולי 2003 מונו לוועדה הציבורית פרופ' ראובן גרונאו – יושב ראש, עו"ד יוסף גילאור ורו"ח דניאל דורון.
גובה השכר ברוטו של חברי הכנסת משתנה אם הם אוחזים בתפקידים שונים במשכן:[6]
| תפקיד | שכר יסוד[7] | הערות |
|---|---|---|
| יו"ר הכנסת | 52,937 ש"ח | זהה לשכרו של ראש הממשלה |
| ראש האופוזיציה | 47,265 ש"ח | זהה לשכר שר |
| סגן יושב ראש הכנסת ויושב ראש ועדה בכנסת | 44,141 ש"ח | |
| חבר הכנסת | 41,866 ש"ח |
לשכר זה מתווספת תוספת יוקר בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה.
עד לשנת 1999 זכו חברי הכנסת לפנסיה תקציבית. מאז, ההפרשות של חברי הכנסת לקרן פנסיה מתבצעות באופן הדומה לזה של רוב השכירים במשק הישראלי, לפי עקרון הפנסיה הצוברת, משמע בהתאם לשכרם החודשי.
הגבלות על חברי הכנסת
על חברי הכנסת חלות הגבלות אחדות, הקבועות בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951:
- סעיף 13א קובע "חבר הכנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף, למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה". סעיף זה אינו חל בששת החודשים הראשונים לכהונתו של חבר הכנסת. סעיף זה נכנס לתוקף ב-1 בספטמבר 1989, ותוקן מאז פעמים אחדות. עד לחקיקתו נהגו רבים מחברי הכנסת לעסוק בעיסוקים שונים (כגון עריכת דין), במקביל לחברותם בכנסת.
- סעיף 13א1 קובע "חבר הכנסת לא יכהן כנבחר בגוף ציבורי, אף שלא בתמורה". סעיף זה נכנס לתוקף עם תחילת כהונתה של הכנסת ה-14, ב-1996, והוא מונע, בין השאר, כהונה של חבר הכנסת כנבחר ברשות מקומית או בהסתדרות הכללית, נוהג שהיה מקובל קודם לחקיקת סעיף זה.
- על חבר הכנסת לציית לכללי אתיקה. ועדת האתיקה של הכנסת רשאית להטיל עונשים על חבר הכנסת שהפר את כללי האתיקה.
- אם המיועד לשמש חבר הכנסת מחזיק באזרחות של מדינה נוספת מלבד ישראל, הוא ייאלץ לוותר על האזרחות לאותה מדינה. זאת על פי הכתוב בחוק יסוד הכנסת: "היה חבר הכנסת בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית, ודיני המדינה שהוא אזרח שלה, מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יצהיר אמונים אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה, והוא לא ייהנה מזכויותיו של חבר הכנסת כל עוד לא הצהיר".
הפסקה כפויה של החברות בכנסת
חוק יסוד: הכנסת מונה מצבים אחדים שבהם כהונתו של חבר הכנסת נפסקת, באופן זמני או מוחלט. מצבים אלה הם:
- בחירתו של חבר הכנסת לתפקיד שנושאו מנוע מלהיות מועמד לכנסת מביאה להפסקת חברותו בכנסת עם בחירתו או עם התמנותו לתפקיד זה. תפקידים אלה הם: נשיא המדינה; שני הרבנים הראשיים; שופט; דיין של בית דין דתי; מבקר המדינה; הרמטכ"ל; רבנים וכוהני דתות אחרות, כשהם משמשים בכהונתם בשכר; עובדי מדינה בכירים וקצינים ונגדים בצבא בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק; שוטרים וסוהרים בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק; עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, בדרגות או בתפקידים שייקבעו בחוק.
- הרשעה בעבירה פלילית:
- חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון, יושעה מכהונתו בכנסת מיום קביעת בית המשפט ועד למועד שבו פסק הדין נעשה סופי. ביום שפסק הדין נעשה סופי תיפסק חברותו בכנסת.
- חבר הכנסת שהורשע בעבירה פלילית ונידון למאסר, יושעה מכהונתו בכנסת למשך הזמן שהוא נושא את עונש המאסר.
- ברוב של 90 חברי כנסת ניתן להדיח חבר כנסת, בשל שתיים מהעילות המנויות בסעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת – הסתה לגזענות, או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך ב: רשויות השלטון ואזרחות, פרק 9 - מעמדם של חברי הכנסת: חובות, זכויות וחסינות
- שילה הטיס רולף, תפקידו של חבר הכנסת - תפקיד ללא הגדרה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2019.
קישורים חיצוניים
- שידורי וידאו של חברי הכנסת, באתר ערוץ הכנסת
- חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, באתר הכנסת
- לוח חברי הכנסת הנוכחים במשכן ברגע זה, באתר הכנסת
- חקיקה חדשה: תיקון לחוק חסינות חברי כנסת, זכויותיהם וחובותיהם, פרלמנט 49, 12 בספטמבר 2005
- שאול אמסטרדמסקי, ג'וב החלומות של חברי הכנסת: 5,000 שקל לכל יום עבודה, באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2009
- אריק בנדר, הכהונה הקצרה ביותר בכנסת: פחות מיממה, באתר nrg, 15 באוקטובר 2012
- תומר אביטל, בדיקת כלכליסט מתי קיבלתם פקס מהכנסת בארבע השנים האחרונות?, באתר כלכליסט, 6 בינואר 2013
- החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), תשס"א-2001, אתר נבו
הערות שוליים
- ^ לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951
- ^ דפנה ליאל, ועדת הכנסת אישרה: עוד עוזר פרלמנטרי לח"כים, באתר mako, 27 באוקטובר 2015
- ^ חוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949, באתר הכנסת
- ^ חוק הכנסת, באתר הכנסת
- ^ הודעת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשע"א-2011, ק"ת 6965 מיום 17 בינואר 2011
- ^ זאב קליין, החל מחודש הבא: שכרם של חברי הכנסת יעלה, באתר ישראל היום, 9 בדצמבר 2016
- ^
החלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1987, באתר ויקיטקסט
35788955חבר הכנסת