מטא-תאוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיינו גם בפורטל

פורטל פילוסופיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפילוסופיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפילוסופיה ועוד.

מטא-תאוריה (באנגלית: Metatheory), היא מונח מרכזי בפעילות המדעית המורכב מצירוף המילים, מטא ו-תאוריה, המעניקות לו משמעות של מבט-על, או נקודת מבט אנליטית, אודות תאוריות בשלל תחומי המדע השונים.[1] מטא-תאוריה, בוחנת את הנחות היסוד של התאוריה ואת האופן שבו הן משפיעות על תאוריות ופרקטיקות מחקר שונות. סוגיות הנמצאות על סדר היום המדעי, המהוות את עניינה המרכזי של הפילוסופיה של המדע, לעיתים קרובות מאוד הן מוגדרות כמטא-תאורטיות. [2]

תפקיד

בשדה ובשיח המדעי, תפקידה של מטא-תאוריה הוא, להוות תאוריה הבוחנת באופן אנליטי ורפלקטיבי-ביקורתי, תאוריה אחרת בתחומי מדע שונים, באופן שיטתי ומעמיק.[3] אשר-על-כן, מטא-תאוריה ממוקמת בסדר הגבוה ביותר של הספקטרום התאורטי, ביחס לתאוריות אחרות.

פוזיציה זו, מאפשרת למטא-תאוריה לנתח, להשוות ולהעריך גופים מתחרים של רעיונות. כאשר הנחתה הבסיסית היא, כי תאוריות נובעות מתאוריות אחרות, כך שתמיד ישנן הנחות תאורטיות קודמות והתחייבויות מדעיות מאחורי כל ניסוח תאורטי.[4] דוגמה להנחה מטא-תאורטית לגבי ההתפתחות האנושית היא, הרעיון שהתפתחותו של אדם מסתיימת בגיל 18, או שההזדקנות היא תוצאה של תהליך המבטא אובדן ודעיכה.

תכלית

מטרתה של מסגרת מטא-תאורטית היא להוות בסיס מטא-מדעי, זאת על ידי ארטיקולציה (Articulation), דהיינו שכלול ושיפור דרכיה האפיסטמולוגיות-מתודולוגיות של התאוריה הקיימת והנבחנת, לתאוריה מהימנה ותקפה יותר באופן בו היא מתבוננת במציאות או בהוויה.[5] בכך למעשה, למטא-תאוריה אין קשר ישיר למסגרת האמפירית של המחקר התאורטי, הממד היישומי, אלא לרכיבים האבסטרקטיים השונים המרכיבים את התאוריה הנבחנת. ובכך באה לידי ביטוי תרומתה הניכרת של מטא-תאוריה, היא שותפה להתפתחותו של מטא-מדע הזקוק לידע מדעי מדויק ואובייקטיבי כדי לשפר את יכולתם של המדענים, ולממש את תפקידם של אלו ליצור פרקטיקות מדעיות הולמות.

מסד

התשתית המדעית של מטא-תאוריה, נשענת על ארבעה תחומים מרכזיים בחשיבה המדעית, והמשוייכים דיסיפלינרית בעיקר לפילוסופיה: אפיסטמולוגיה, המהווה את תורת ההכרה, ומתרכזת במהות וגבולות הידיעה. אונטולוגיה, המהווה את תורת היש, ועוסקת בטבע של היש, הקיים והמציאות. אקסיולוגיה, העוסקת בתורת הערך, ועוסקת בהערכת טיבם המוסרי של מעשה, פעולה, רעיון והתנהגות. ומתודולוגיה, העוסקת בשיטה ובדרכי החקירה המדעית. ובכך למעשה המתודולוגיה מחברת ושוזרת בין תורת ההכרה, תורת היש ותורת הערך. זאת ועוד, המתודולוגיה, מתרכזת בכלל העקרונות, שיטות הפעולה, החוקים וההנחות, אשר מחקר מסוים או העיסוק בדיסציפלינה מסוימת מבוסס עליהם ומונחה על-פיהם.

לפיכך בהמשך לכך, גבולות המחקר המטא-תאורטי מעוגנים בהיסטוריה של המדע, העוסק בהתפתחותו של המדע לאורך הזמן, החל מתקופות קדומות של האנושות ועד ימים אלו. בסוציולוגיה של המדע, העוסקת בהתפתחות המדע מתוך נקודת מבט סוציולוגית ביקורתית, ושואפת להבין את המנגנונים החברתיים והפוליטיים האחראים, מכוננים, ושולטים בהבניית הידע המדעי. ובפילוסופיה של המדע, העוסקת ביסודות, ההנחות והמשמעויות הפילוסופיות של התפתחות המדעים.[6]

המחשה

מטא-פילוסופיה

מטא-פילוסופיה, מהווה את החקירה לעומק אודות מהותה של הפילוסופיה. חקירה זו כוללת את מטרותיה, גבולותיה ושיטותיה של הפילוסופיה. בעוד הפילוסופיה חוקרת את טבעה של התופעה או את אופי ההוויה, ובמיוחד את דרכים בהן הידע מתהווה ומתגבש לעבר האמת. מטא-פילוסופיה בוחנת תהליך רב שלבי וממדי זה, בעזרת שאלות מנחות העוסקות בדיוק וביעילות החקירה הפילוסופית, ובהתפתחות והתהוות הידע . חקירה מטא-פילוסופית אם-כך, חותרת לחשיפת האמת של האמת.[7]

מטא-מדע

מטא-מדע, המכונה גם בשם מטא-מחקר מדעי, חותר להשתמש בשיטות מדעיות שונות במטרה להסביר כיצד המדע מתפקד ומדוע הוא אף לעיתים נכשל. שורשיו של מטא-מדע בפילוסופיה של המדע ובמחקר השיטות המדעיות. על-אף-זאת, הוא נבדל מהראשון בהסתמכותו על ניתוח מתודולוגי כמותני ואיכותני. וגם שונה מהאחרון, בהתמקדותו הרחבה בגורמים הכלליים התורמים לשלל ההיבטים של התהליך המדעי.[8]

מטא-לוגיקה

מטא-לוגיקה מתבוננת בשפות ומערכות צורניות ופורמליות, מנקודת מבט פרשנית. התבוננות זו באה לידי ביטוי בלימוד ברמות ניתוח שונות: בלימוד וניתוח סמנטיקה, דהיינו את מערכת היחסים בין ביטויים ומשמעויות; ואת התחביר, כלומר יחסים בין ביטויים.[9]

מטא-למידה

מטא-למידה, בתהליכי חינוך וחיברות במדעי ההתנהגות[10][11] [12] ובלמידת מכונה במדעי הטבע והנדסה,[13] שואפת להבין את האינטראקציה שבין מנגנון הלמידה לבין ההקשרים הקונקרטיים שבהם מנגנון זה מיושם ובא לידי ביטוי.[14][15] הלכה למעשה, תהליך של מטא-למידה כולל שני שלבים מרכזיים: התבוננות בלמידה, והתבוננות בתהליכי היבחנות. עבור שני שלבים אלו, על מודל למידה בסיסי לעדכן את הפרמטרים שלו תוך כדי תהליך הלמידה בהתאם להקשר. בשלב הראשון, ישנו מגוון רחב של משימות למידה, ומטרת המודל היא לחשוף תבניות למידה משותפות בין המשימות השונות, תוך כדי רכישת ידע רחב הניתן ליישום בפתרון של משימות חדשות בהווה ובעתיד. בשלב השני, הביצועים של תהליך הלמידה הבסיסי מוערכים על-ידי מתן משימות שהלומדים לא נתקלו בהן בתהליך הלמידה. מכאן, יעילות שלב זה באה לידי ביטוי בתהליך ההסתגלות של הלומד למשימות חדשות אלה, המבוסס על חניכה בעבר, באמצעות הידע הנלמד ותהליך ההבנה הכללית שלו. לדוגמה, תהליכים של מטא-למידה מסייעים למסגרות שונות העוסקות בלמידת מכונה, ללמוד משימות חדשות ובלתי-נראות.

מטא-בלשנות

מטא-פסיכולוגיה

מטא-פסיכולוגיה מהווה את זווית ההתבוננות של כל תאוריה פסיכולוגית, ומתייחסת למבנה התאוריה עצמה ולא לרכיבים התיאוריים שלה.[16] דהיינו, אם הפסיכולוגיה חוקרת את התהליכים הנפשיים, המטא-פסיכולוגיה עוסקת בכלים המחקריים ובדרכי ההתבוננות של הפסיכולוגיה. לדוגמה, מחקר פסיכולוגי העוסק בשאלות פסיכולוגיות פילוסופיות בקשר שבין הגוף והנפש, ומתמקד במנגנונים נפשיים והשפעתם על תהליכים ביוכימיים, כגון: הגנה, אבל ודיכאון, שואף להבין ולהסביר אינטראקציה זו בכלים אפיסטימולוגיים-מתודולוגיים.[17]

בהמשך לכך, לצורך המחשה בהקשר הפסיכואנליטי, זיגמונד פרויד מתאר את המטא-פסיכולוגיה כמבנה-על ספקולטיבי של הפסיכואנליזה, כזה המתייחס אל נקודות המבט הדינמיות, הטופוגרפיות והכלכליות.[18][19] דוגמה נוספת לכך לקוחה מפסיכולוגיית העצמי, אשר נקודת מבטה מתמקדת בגורם המרכזי המנבא בריאות או פתולוגיה נפשית. נקודת מבט זו, משקפת את המעבר המתודולוגי שהפסיכואנליזה ביצעה בשליש האחרון של המאה ה-20, מהתמקדות במבנה הנפש המבוסס על דחפים מולדים של האדם להתמקדות בסביבה והשפעותיה על התפתחות הנפש. ככלל, הנחת היסוד במסגרת דיון זה היא, כי עיסוק מדעי מטא-תאורטי זה בפסיכולוגיה, אינו ניסויי. זאת ועוד, המטא-פסיכולוגיה בהתייחסותה לסובייקטיביות, התנהגות ומבנה הנפש, נוטה להתבונן בעמדת הפסיכולוגיזם בביקורתיות רבה. בכך המטא-פסיכולוגיה, חותרת להבין דרך תחומי מדע שונים כמו הביולוגיה, האנתרופולוגיה והרפואה את מופעי הנפש בצורה נהירה, לוגית ומדויקת יותר.

מטא-אנתרופולוגיה

מטא-אנתרופולוגיה, מהווה את החקירה של הבסיס הלוגי של תרבויות, וחותרת להבין את ההנחות הפרימיטיביות והפרימורדיאליות באשר לטבעו של העולם ושל האדם המעורב בכל אחת ממערכת תרבותית נתונה.[20]

מטא-מתמטיקה

מטא-מתמטיקה הוא תחום המחקר העוסק במבנה ובמאפיינים הצורניים של מתמטיקה, ומערכות פורמליות דומות בעלות הגיון מתמטי.[21]

מטא-הנדסה

מטא-כימיה

מטא-ביולוגיה

מטא-ביולוגיה מהווה מערכת של ידע או אמונה, הבנויה סביב עקרונות ביולוגיים. הלכה למעשה, מטא-ביולוגיה היא תחום מקביל לביולוגיה, העוסק באבולוציה אקראית של תוכנות מלאכותיות ולא רק של תוכנות טבעיות, כדוגמת ה – DNA. בתהליך זה ישנה יצירתיות ברמת המיקרו, דהיינו הרמה המטא-תאית, ולא רק באבולוציה הדרוויניסטית המתבוננת בצורות חיים שונות ברמת המאקרו.[22]

מטא-כלכלה

מטא-כלכלה מתבוננת על המיקרו-כלכלה המסורתית, זו העוסקת באינטראקציה של התנהגות כלכלית זעירה, קבלת החלטות והתנהגות השוק, תוך כדי הכנסת אתיקה באופן מפורש למנגנון האנליטי של הכלכלה. זאת, תוך כדי התחשבות במפורש, בממד המוסרי המיוצג על ידי רעיונות כגון: מחויבות, נורמות, ערכים ומצפון האדם.[23]

מטא-גאוגרפיה

מטא-סוציולוגיה

לצורך בחינה ורפלקציה של תאוריות שונות בסוציולוגיה, המטא-סוציולוגיה מתבוננת ומתייחסת לשני מוקדים תאורטיים מרכזיים, הוליזם מתודולוגי ואינדיבידואליזם מתודולוגי, אשר דרכם היא יוצרת נקודת מבט אנליטית סוציולוגית. כמו-כן, ישנו מוקד תאורטי שלישי העוסק ביחסיות מתודולוגית.

רמת הניתוח המרכזית של ההוליזם המתודולוגי היא בחינה של שלמות חברתית, לדוגמה: מבנים חברתיים-פוליטיים-כלכליים, כגון: קפיטליזם ודמוקרטיה; מוסדות חברתיים-תרבותיים-דתיים, כגון: כנסיות ובתי-ספר. ההוליזם המתודולוגי כולל תאוריות בקנה מידה גדול, ברמת המאקרו, כמו: הפונקציונליזם המבני, תאוריית הקונפליקט ותאוריות נאו-מרקסיסטיות.[24]

רמת הניתוח של אינדיבידואליזם מתודולוגי היא בחינת תופעות המשפיעות על ההתנהגות החברתית ברמת הפרט, לדוגמה: תפקודו של המוח, העצמי, פעולות חברתיות – אינטראקציות, פעולות רציונליות. האינדיבידואליזם המתודולוגי כולל תאוריות ברמת המיקרו, כמו: אינטראקציוניזם סימבולי, אתנומתודולוגיה, תורת החליפין ותאוריית הבחירה הרציונלית.[25]

המוקד התאורטי הנוסף, העוסק ביחסיות מתודולוגית, מתבונן במערכות היחסים שבין שלמים חברתיים לבין פרטים חברתיים. מוקד זה, כולל קאדר של תאוריות אשר התפתחו בעיקר בשנות השמונים של המאה הקודמת כדי לגשר בין רמות הניתוח השונות: מיקרו ומאקרו.[26]

מטא-חוק

מטא-חוק, הוא רעיון מופשט השואב השראה מהציווי הקטגורי של עמנואל קאנט, ומתייחס לכלל הכללים המשפטיים המסדירים מערכות יחסים בין קבוצות אנושיות ולא אנושיות שונות ביקום, על-אף ההבדלים ביניהן. ובכך למעשה, מטא-חוק שואף למערכות אניברסליות של כללים ומשפטים המגלמות בתוכן נורמות אשר נובעות מקודים התנהגותיים פרטיקולאריים ומשקפות פלורליזם תרבותי, חברתי ומשפטי.[27]

מטא-פוליטיקה

מטא-פוליטיקה היא תבנית התנהגות תרבותית של שיחות, אודות הפוליטיקה. דהיינו, דיאלוג פוליטי על הפוליטיקה עצמה. בשיח שכזה, המטא-פוליטיקה לובשת צורות שונות של חקירה, ומנכסת לעצמה דרך נוספת לעבר השיח של הפוליטיקה והפוליטי. המטא-פוליטיקה, נוטלת תפקיד מודע לעצמו של תיווך בשפה האנליטית, הסינתטית והנורמטיבית של החקירה הפוליטית ושל הפוליטיקה עצמה. ובפשטות, זהו דיאלוג רפלקטיבי על האופן שבו הפוליטיקה מתבוננת בעצמה.[28]

מטא-תאוריה ביחסים בינלאומיים

בתאוריה של היחסים הבינלאומיים, באה לידי ביטוי מסגרת דיון מטא-תאורטית בתקופות של 'ויכוחים פרדיגמטיים'. שימוש במטא-תאוריה ביחסים בינלאומיים, בשפה של הפילוסופיה של המדע, מוגדרת בדרך כלל כיצירה של תאוריה על תאוריה תוך כדי בחינת האונטולוגיה, האפיסטמולוגיה והמתודולוגיה של התאוריה הנתונה. לדוגמה: ניתוח השואף להסביר ולהבין את מדיניות החוץ האמריקאית בתקופה היסטורית מסוימת, סביב סוגיות שונות המתייחסות לביטחון בינלאומי, כלכלה וסביבה והשנויות במחלוקת. זאת, תוך כדי התייחסות תאורטית ל'ויכוח פרדיגמטי', הממחיש ביקורת על תאוריות שונות כמו: קונסטרוקטיביזם ופוסטמודרניזם לעומת תאוריות פוזיטיביסטיות מסורתיות, כגון הנאו-ריאליזם.[29]

מטא-היסטוריה

תפקידה של המטא-היסטוריה הוא, לבקר את מעמדה של ההיסטוריה כאוסף של עובדות קוהרנטיות אשר בוראות אמת צרופה שאינה שנויה במחלוקת. דהיינו, תכילתה של פעילות מטא-היסטורית היא לבסס את מעמדו של הנרטיב כחומר גלם של כל תלכיד היסטורי. ואף לזהות את המידה שבה כל אבחנה בין היסטוריה, תאוריה ואידאולוגיה על בסיס השערות מדעיות של מדע ההיסטוריה, מזויפת. לפיכך, תהליך מטא-היסטורי מאוד קשוב להיסטוריוגרפיה של אותה תקופה.[30]

מטא-ארכאולוגיה

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Roy Bhaskar, Sean Esbjörn-Hargens, Nicholas Hedlund, Mervyn Hartwig, Edited, Metatheory for the Twenty-First Century Critical Realism and Integral Theory in Dialogue, 2016.
  • Fred Chernoff, Theory and Metatheory in International Relations: Concepts and Contending Accounts, 2007.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטא-תאוריה בוויקישיתוף
  • קרל המפל, פילוסופיה של מדע הטבע, תל אביב: הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1979. (הגרסה האנגלית יצאה לאור ב-1966).
  • אריה וורם, רציונליות וקדמה במדע, תל אביב: סדרת "אוניברסיטה משודרת", 2005.
  • אור דגן, קאמי ופופר: על האבסורד במדע, הוצאת רסלינג, 2013.
  • תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות, 1977. (הגרסה האנגלית יצאה לאור ב-1962).
  • בועז מילר, "תומאס קון והרציונליות של המדע". גליליאו, גיליון 88 (דצמבר 2005), עמ' 34–41.
  • מטא-תאוריה, באתר MathWorld (באנגלית)

הערות שוליים

  1. ^ Metatheory - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
  2. ^ Ch. Mahmood Anwar, What is Metatheory? An easy explanation with example of Self determination theory,
  3. ^ Mark G. Edwards, Metatheory, SpringerLink
  4. ^ APA Dictionary of Psychology, metatheory, APA
  5. ^ Marcia J. Bates, An introduction to metatheories, Marcia J. Bates, ‏2006
  6. ^ Filipe J. Sousa, METATHEORIES IN RESEARCH: POSITIVISM, POSTMODERNISM, AND CRITICAL REALISM, SSRN Electronic Journal 16, February 2010, עמ' 455-503
  7. ^ Nicholas Joll, Metaphilosophy, Internet Encyclopedia of Philosophy (IEP), ‏17/11/2010
  8. ^ Abigail Sawyer, The rise of metascience, BioTechniques, ‏26 Sep 2018
  9. ^ Hunter, Geoffrey, Metalogic: An Introduction to the Metatheory of Standard First-Order Logic, University of California Press, 1973
  10. ^ Meyer, J. H. F. & Shanahan, M. P. (2004). Developing metalearning capacity in students — Actionable theory and practical lessons learned in first-year economics. Innovations in Education and Teaching International (Special issue: Meta learning in Higher Education), 41 (4) 443–458.
  11. ^ Fredrickson, B. L. & Losada, M. (2005). Positive affect and the complex dynamics of human flourishing. American Psychologist, 60 (7) 678–686.
  12. ^ Norton, L. & Walters, D. (2005). Encouraging meta-learning through personal development planning: first year students’ perceptions of what makes a really good student[dead link]. PRIME (Pedagogical Research In Maximising Education), in-house journal, Liverpool Hope University, 1 (1) 109–124.
  13. ^ Ricardo Vilalta, Christophe Giraud-Carrier ,Pavel Brazdil, META-LEARNING Concepts and Techniques Data Mining and Knowledge Discovery Handbook (pp.717-731), July 2010
  14. ^ Rina Caballar, Cole Stryker, What is meta learning?, IBM, ‏8/7/2024
  15. ^ Jane Currell, Let’s get meta. Meta-learning that is., MATHS NO PROBLEM, ‏20/12/2021
  16. ^ Metapsychology Online Medical Dictionary, Metapsychology
  17. ^ Sembera, Richard (2017). Metapsychology for Contemporary Psychoanalysis: Mind, World, and Self. Taylor & Francis.
  18. ^ Freud, Sigmund. Massenpsychologie und Ich-Analyse. p. 99
  19. ^ Freud, Sigmund. Group Psychology and the Analysis of the Ego
  20. ^ David Bidney, Theoretical Anthropology, USA: University Presses of California, Columbia and Princeton, 1953, עמ' 506 PP
  21. ^ Stephen Cole Kleene, 1952. Introduction to Metamathematics. North Holland. Aimed at mathematicians.
  22. ^ Professor Arturo Carsetti, Metabiology and the complexity of natural evolution, Research Outreach, ‏10/7/2020
  23. ^ Gary D Lynne, Metaeconomics – An Overview, Gary D Lynne Professor Emeritus
  24. ^ The Stanford Encyclopedia of Philosophy, Methodological Holism in the Social Sciences
  25. ^ Steven Lukes (1968), "Methodological Individualism Reconsidered", British Journal of Sociology 19, pp. 119–29.
  26. ^ Ritzer, George, "Metatheorizing in sociology", Sociological Forum. 5: 12, 1990
  27. ^ Andrew G. Haley, Space law and Metalaw – A Synoptic View, Harvard Law Record 23 (November 8, 1956)
  28. ^ Casadio, M. C. (2014). The New Right and Metapolitics in France and Italy. Journal for the Study of Radicalism, 8(1), 45–86
  29. ^ Scott Hamilton, A genealogy of metatheory in IR: how ‘ontology’ emerged from the inter-paradigm debate, Cambridge University Press, 29 December 2016
  30. ^ Hayden White, Metahistory, USA: Hopkins Press, December 30, 2014
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40075972מטא-תאוריה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מטא-תאוריה&oldid=2754683"