דעיכה (פסיכולוגיה)
דעיכה היא מושג מתחום הפסיכולוגיה הביהביוריסטית, המתאר הפחתה הדרגתית בהופעת התגובה לגירוי מותנה, בהתניה קלאסית ואופרנטית, עד להפסקתה.
דעיכה בהתניות שונות
בהתניה קלאסית, האדם או החיה לומדים תחילה שגירוי בלתי מותנה (כמו מזון) מופיע תמיד לצד גירוי מותנה שהוצמד אליו (למשל צלצול פעמון) ולכן הם לומדים להגיב בתגובה מותנית (למשל ריור) מיד עם השמעת צלצול הפעמון, מתוך ציפייה להופעת המזון בצמוד אליו. אך כאשר הגירוי הבלתי מותנה מפסיק להופיע לצד הגירוי המותנה באופן קבוע, מתרחשת הפחתה הדרגתית בתגובה של האדם או החיה - הם לומדים למשל לא לצפות עוד להופעת המזון לאחר צלצול הפעמון, ולפיכך לא מריירים עוד.
בהתניה אופרנטית, האדם או החיה לומדים תחילה שחיזוק (כמו מזון) מופיע תמיד לאחר ביצוע פעולה מסוימת (כגון לחיצה על דוושה), ולכן לומדים לבצע את הפעולה עוד ועוד מתוך ציפייה לקבל את החיזוק. אך כאשר החיזוק מפסיק להופיע באופן קבוע לאחר ביצוע הפעולה, מתרחשת הפחתה הדרגתית בביצוע הפעולה של האדם או החיה - הם לומדים למשל לא לצפות עוד להופעת מזון לאחר לחיצות על דוושה, ולפיכך מפסיקים ללחוץ עליה.
דעיכה והכחדה
לעיתים קרובות משתמשים במונחים דעיכה והכחדה לסירוגין, לתיאור אותה תופעה של הפחתה הדרגתית בהופעת התגובה בהתניות ביהביוריסטיות. עם זאת, מחקרים מראים כי תגובות לרוב אינן מוכחדות כליל - למשל, לאחר זמן רב בו חיה הפסיקה לרייר למשמע פעמון, אם יושמע שוב צלצול פעמון - היא תשוב מיד לרייר, אם כי בעוצמה מופחתת מאשר בעבר. תהליך זה נקרא החלמה ספונטנית. לפיכך, השימוש במונח "דעיכה" הוא מדויק יותר מאשר המונח "הכחדה".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אורית כהן ודנה פרידמן, למידה: התניה קלאסית - הכחדה (דעיכה), באתר מט"ח
