סינתטיזם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סינתטיזם הוא סגנון אמנותי ששמו מבוסס על המילה סינתזה, כלומר חיבור בין גורמים קיימים היוצרים משהו חדש. בסגנון זה האומן משלב סגנונות שונים. זרם זה שייך לפוסט-אימפרסיוניזם וקשור גם לקלואזוניזם ולסימבוליזם. הסגנון פותח בסוף המאה ה-19 בצרפת על ידי האומנים פול גוגן ואמיל ברנאר, ששאפו לבטא את העולם הרגשי בשילוב עם העולם המוחשי. הסינתזה אמורה לבוא לידי ביטוי בשילוב של קו המתאר של הדמיות והעצמים הטבעיים, תחושת האמן כלפי הנושא והאמנות האסתטית הטהורה המתבטאת בצבע וצורה וכל זאת ביצירה דו-ממדית מובהקת. גוגן ובנאר הושפעו מסגנונות אומנותיים הרחוקים מהתרבות המערבית כמו הדפסים יפניים המתאפיינים בצבע לוקלי, צורות שטוחות, קו מתאר שחור ועבה ונקודות מבט אלכסוניות. גוגן, שחיפש אחר תחליפים לתרבות המערבית, ראה בסגנון היפני שפה אמנותית שאפשרה לו להתבונן במציאות בדרך חדשנית. אחת מהיצירות הראשונות בהן נראית ההשפעה היפנית הוא החיזיון לאחר הדרשה: יעקב נאבק עם המלאך.

ראשית הסגנון בשנת 1888, בה הצטרף גוגן לקבוצת אומנים שחיה ופעלה בפונט אוון, כפר בברטאן שבצרפת, אשר קיוו למצוא בכפר את רוח התקופה שקדמה למהפכה התעשייתית. בפונט-אוון פגש גוגן את אמיל ברנאר, שניהם שאפו לבטא את העולם המוחשי בשילוב עם העולם הרגשי והדמיוני. ב-1890 גיבש צייר אחר, מוריס דני (אנ') את מניפסט הזרם.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24971081סינתטיזם