מחנה הריכוז בורגו סן דלמאצו
בורגו סן דלמאצו (באיטלקית: Borgo San Dalmazzo) היה מחנה ריכוז שהופעל על ידי גרמניה הנאצית בבורגו סן דלמאצו שבמחוז פיימונטה, איטליה.
המחנה פעל תחת שליטת גרמניה בין ספטמבר לנובמבר 1943, ולאחר מכן תחת שליטת הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית מדצמבר 1943 ועד פברואר 1944. במחנה הוחזקו כ-375 יהודים איטלקים וכן 349 פליטים ממדינות אחרות, בהם 119 יהודים מפולין ופליטים מצרפת, ברית המועצות, גרמניה, אוסטריה, רומניה, הונגריה, קרואטיה ויוון. מרבית האסירים נשלחו להשמדה באושוויץ ובמחנות נוספים בגרמניה, ורק מעטים שרדו.
היסטוריית המחנה

התקופה הגרמנית
המחנה הוקם ב-18 בספטמבר 1943, עשרה ימים לאחר כניעת איטליה לבעלות הברית, בשטח קסרקטין לשעבר של חיילי האלפיני של הצבא המלכותי האיטלקי, סמוך לתחנת הרכבת בבורגו. עד לכניעת איטליה חיו יהודים איטלקים ופליטים יהודים ממדינות אחרות באירופה בביטחון יחסי באיטליה ובאזורים שבדרום צרפת שהיו תחת שליטתה. לאחר הכניעה, השתלטו כוחות גרמניים על האזור ודרשו מכל אזרחי המדינות הזרות להתייצב בפני שלטונות הכיבוש. בעזרת תושבים מקומיים הצליחו פליטים רבים להימלט, אך 349 מהם (201 גברים ו-148 נשים) נלכדו או התייצבו ונכלאו במחנה. רבים מהם נתפסו על ידי דיוויזיית הפאנצר אס אס הראשונה בעת שניסו לחצות את הגבול מצרפת לאיטליה דרך ונטימיליה. .[1][2][3]
תנאי המחיה במחנה היו פחות חמורים בהשוואה למחנות אחרים, והייתה בו אפשרות לקבלת טיפול רפואי בבתי החולים בבורגו ובעיר קונאו הסמוכה למקרים קשים יותר. למרות מספר בריחות מוצלחות, תנאי המחנה לא הידרדרו משמעותית. ב-9 בנובמבר 1943 שוחררו מרבית היהודים בעלי האזרחות האיטלקית מסיבות לא ידועות.
ב-21 בנובמבר הועברו 328 היהודים הלא-איטלקים שנותרו במחנה, בהוראת הגסטפו בניס, לתחנת הרכבת הסמוכה, הועמסו על קרונות משא ונשלחו למחנות פוסולי שבאיטליה או דראנסי שבצרפת. בין המגורשים היו 41 אסירים שהיו מאושפזים בבית החולים בבורגו. אסירים שהיו מאושפזים בקונאו ניצלו, לאחר שהוסתרו על ידי צוות בית החולים.[1][2][3]
חלק מהניצולים קיבלו סיוע מדון ריימונדו ויאלה, כומר קתולי מקומי, שסיפק להם מזון, מחסה, ולימים אף סייע להם להימלט לשווייץ. על פועלו הוכר ויאלה כחסיד אומות העולם על ידי יד ושם באוגוסט 2000.
בבשלושה משלוחים – ב-7 בדצמבר, 17 בדצמבר וב-27 בינואר – הועברו האסירים ממחנות פוסולי ודרנסי לאושוויץ. מעריכים כי לא יותר מ-12 מתוך האסירים שהוחזקו בבורגו סן דלמאצו שרדו את השואה. בעקבות גירושם של האסירים ב-21 בנובמבר, נסגר המחנה זמנית.[2]
התקופה האיטלקית
לאחר סגירתו תחת שליטה גרמנית, עבר המחנה לידי משטרת קונאו. בהוראת הגרמנים המשיכו הרשויות המקומיות לעצור פליטים יהודים בסביבה. 26 עצורים נוספים, רובם נשים, הוחזקו במחנה ונשלחו ב-13 בינואר 1944 למחנה פוסולי, ומשם גורשו ב-22 בפברואר 1944 – רובם לאושוויץ. לאחר גירושם, נסגר המחנה לצמיתות, אך מעצרים והוצאות להורג של יהודים נמשכו באזור עד לסוף המלחמה.
יהודים שנתפסו לאחר סגירת המחנה הוחזקו לרוב בבית הכלא בטורינו עד שנשלחו לפוסולי ומשם למחנות ההשמדה. שישה פליטים יהודים שנתפסו במרץ ובאפריל 1945 הוצאו להורג סמוך לקונאו ב-25 באפריל 1945, זמן קצר לפני שחרור האזור בידי הפרטיזנים.[1][2][3]
קורבנות
מתוך כ-375 האסירים שהוחזקו בבורגו, רק מעטים שרדו את השואה. רובם נשלחו לאושוויץ, שם נרצחו, ומקצתם הועברו לבוכנוואלד, שם נרצחו גם כן. בין האסירים היו 209 גברים ו-166 נשים. האסירים היו פליטים ממדינות שונות, בהם 119 יהודים מפולין, וכן פליטים מצרפת, ברית המועצות, גרמניה, אוסטריה, רומניה, הונגריה, קרואטיה ויוון. המחנה החזיק אסירים מכל הגילים – 78 היו מתחת לגיל 21, הצעיר שבהם תינוק בן פחות משנה, ו-76 היו בני למעלה מ-70. ההערכה היא שרק בין 12 ל-18 מתוך אסירי המחנה שרדו את השואה – פחות מחמישה אחוזים.[1][2][3]
לאחר השואה
כיום לא נותרו שרידים ממחנה הריכוז בבורגו סן דלמאצו, אך הוקמו שני לוחות זיכרון לזכר האירועים שהתרחשו במקום.
בשנת 2006 הוקם אנדרטה בתחנת הרכבת בבורגו סן דלמאצו להנצחת קורבנות הגירושים. האנדרטה כוללת את שמותיהם, גילם וארצות מוצאם של הקורבנות, לצד שמותיהם של הניצולים המעטים. קרונות משא הדומים לאלה ששימשו לגירוש נשמרים בקרבת מקום כאמצעי חינוכי וזיכרון.[1][2][3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 "Borgo San Dalmazzo". ANED – National Association of Italian political deportees from Nazi concentration camps. אורכב מ-המקור ב-28 באוגוסט 2018. נבדק ב-28 באוגוסט 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 "Borgo San Dalmazzo" (בגרמנית). Gedenkorte Europa 1939–1945. נבדק ב-28 באוגוסט 2018.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Der Ort des Terrors: Geschichte der nationalsozialistischen Konzentrationslager Bd. 9: Arbeitserziehungslager, Durchgangslager, Ghettos, Polizeihaftlager, Sonderlager, Zigeunerlager, Zwangsarbeitslager (בגרמנית). Wolfgang Benz, Barbara Distel. 2009. ISBN 9783406572388. נבדק ב-28 באוגוסט 2018.
{{cite book}}
: (עזרה)
מחנה הריכוז בורגו סן דלמאצו40498646Q2935279