מחנה הריכוז צרווני קרסט
 | |
| מחנה צרווני קרסט (2015) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחנה מעבר, מחנה ריכוז |
| מדינה |
 ממלכת יוגוסלביה |
| מחוז | ניש |
| תאריכים | |
| תאריך הקמה | 1941 |
| תאריך סגירה | 1944 |
| תאריך שחרור | 1944 |
| אוכלוסייה | |
| צבא משחרר | צבא השחרור העממי של יוגוסלביה |
| מספר אסירים בשיא | 35,000 |
| השתייכות האסירים | יהודים, סרבים, בני רומה |
| נתונים | |
| מספר הנספים | 10,000 |
| קואורדינטות | 43°19′09″N 21°53′46″E / 43.31917°N 21.89611°E |
מחנה הריכוז צְרְוֶונִי קְרְסְט (בסרבו-קרואטית: koncentracioni logor Crveni Krst, בסרבית קירילית: концентрациони логор Црвени Крст), היה מחנה ריכוז אשר הוקם על ידי הגסטפו סמוך לעיר ניש ביוגוסלביה, פעל בתקופת השואה מ-1941 עד 1944, ובו נכלאו ונרצחו יהודים, סרבים ובני רומה.
היסטוריה
במלחמת העולם השנייה לאחר כיבוש ממלכת יוגוסלביה על ידי גרמניה הנאצית, חולקה הממלכה לאזורי שליטה, ואזור ניש, נותר בניהול ישיר של הגרמנים. באמצע 1941 הוקם מחנה הריכוז שזכה לשם צרווני קרסט מסרבית: הצלב האדום בשל מתקני הצלב האדום אשר שכנו בסמוך. באוקטובר 1941 נערכה אקציה במחוז ניש ונעצרו יהודי ניש, לסקובץ והסביבה. ב-15 באוקטובר הובאו העצורים למחנה. ב-12 בפברואר 1942 נלקחו הגברים ליישוב הסמוך בובאני (אנ') ונורו למוות. הגופות הושלכו לקברי המונים שנחפרו על ידי אסירים בני רומה. הנשים והילדים גורשו למחנה ההשמדה סיימישטה, ושם נרצחו באמצעות משאיות גז.[1]
במקביל הוצאו להורג על ידי הנאצים גם בני רומה וסרבים. בסך הכל נרצחו באזור המחנה כ-10,000 בני אדם. בשלהי 1944 שוחרר המחנה על ידי כוחות הפרטיזנים של טיטו.
לאחר המלחמה הפך המקום לאתר הנצחה, הוכרז כאתר מורשת סרבית והוקם בו מוזיאון.
קישורים חיצוניים
- אודות השואה בסרביה, באתר יד ושם
הערות שוליים
- ^ מחנות ההשמדה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 318.
23249652מחנה הריכוז צרווני קרסט