קונאו
 סמל קונאו | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 פיימונטה |
| נפה | קונאו |
| שטח | 119 קמ"ר |
| גובה | 534 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 56,009 (2015) |
| ‑ צפיפות | 470 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות | 44°23′N 7°3′E / 44.383°N 7.050°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.cuneo.it | |
קוּנֵאוֹ (באיטלקית: Cuneo - "יתד", בפיימונטזית ובצרפתית: Coni) היא בירת נפת קונאו שבמחוז פיימונטה, בצפון-מערב איטליה, לרגלי האלפים הימיים. אוכלוסייתה מנתה ב-2008 55,061 נפש. העיר, שבקרבתה שדה תעופה, משמשת בסיס ליציאה לפעילות חורף וספורט, כמקובל באזורים המצויים ליד הרי האלפים.
קונאו נוסדה בשנת 1198 במישור בין נהר סטורה והיובל "גאסו" (Gesso). העיר הוקמה בין אפיקי מים ומכאן שמה. הגרעין העתיק נראה בחלק העליון של העיר ומאופיין ברחוב רומא, הרחוב הראשי מימי הביניים שהיה עורק החיים של העיר. בשני הרחובות הראשיים של העיר, רחוב רומא ורחוב ניצה, קיימים מעברים מקורים באורך של שמונה ק"מ. לאורך הרחובות חזיתות של מבנים בסגנון ימי הביניים ובסגנון נאו-קלאסי. המעברים המקורים, בגובה ורוחב משתנים מספקים הגנה מאור השמש בקיץ, ובחורף - מגשם ומשלג, ונותנים לעיר אופי מיוחד לה.
בנייני הממשל בעיר, בכיכר גלימברטי (Galimberti), בנויים אף הם בסגנון נאו-קלאסי. אזור נוסף בעל אפיון מיוחד הוא ה"קוטרדה מאנדובי" (Contrada Mondovì). ברחוב זה נמצא גם בית הכנסת של העיר.
תולדות העיר
מיקומה האסטרטגי, השולט על שני נהרות, הביא לכך שהעיר קמה במקום ב-1198. העיר נוסדה כאשר חלק מתושבי האזור, שהיו בחסות מנזר "סאן דלמצו די פדונה" (Abbazia di San Dalmazzo di Pedona) עברו לשליטה משותפת של "הבישוף מאסטי", המרקיזות של מונפראטו והמרקיזות של סלצה, ומצאו מחסה במצודה שהקימו. אליהם הצטרפו פליטים מלומברדיה, שנחרבה על ידי פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה". בעיר משלו שלושה שליטים: שני אצילים ונציג העם. בשנת 1259 הייתה קונאו לעיר הראשית של האזור, הטילה מסים והטביעה מטבעות. ב-1382 עברה העיר לשליטת בית סבויה ומאז עברה תקופות של שגשוג. ב-1859 הוכרזה לנפה במסגרת ממלכת איטליה. לעיר היה גדוד מתנדבים מיוחד ששירת בתנועה לאיחוד איטליה. בשנים 1943–1945 הייתה העיר ממרכזי ההתנגדות נגד הכיבוש הגרמני וזכתה לאות הוקרה על כך.
העיר התפתחה הודות לקרבתה לדרכים שהובילו לצרפת ובזכות היותה מרכז שיווק למוצרים חקלאיים ומוצרים מן החי. הגבלות ביטחוניות הביאו להסתגרותה מאחורי חומות. רק לאחר הכיבוש הצרפתי הוסרו החומות והעיר החלה להתפתח דרומה. אז גם נבנתה כיכר גלימברטי, הכיכר המרכזית של העיר. העיר המשיכה להתפתח בכיוון רחוב ניצה.
יהדות קונאו
בשנת 1406 הורשו יהודים מפרובנס שבצרפת לגור בעיר. בסוף המאה ה-16 הגיעו לעיר יהודים מאביניון, צאצאי היהודים שהובאו על ידי האפיפיור מרומא למדינתו באביניון, כדי שיהיו בנקאי העיר. ליהודים היה מעמד חשוב בעיר, שאף גרם להקדמת יום השוק משבת ליום חמישי. בין הרחובות "מנדובי" ו"קיוזה" (Chiusa) היה הגטו היהודי, שבו נשמרו עד היום בתים, מרפסות אופייניות וחצרות. בשנת 1724 גרו בעיר 29 משפחות יהודים (134 איש). לאחר שנים נמנו בעיר 500 יהודים.
בית הכנסת הנוכחי חודש במאה ה-19. ארון הקודש בו הוא דוגמה מפוארת לסגנון הבארוק בנוסח ונציאני. במרכז ארון הקודש תבליט מנורת שבעת הקנים. ב-2008 נותרו בעיר רק יהודים בודדים בעיר, שאת צורכי הדת שלהם מספקת קהילת טורינו.
לקריאה נוספת ( על יהודי העיר)
- In Piedmont Sixteen Synagogues, בהוצאת הקהילה היהודית בטורינו.
- Annie Sacerdoti,Guida All'Italia Ebraica,Marietti, Casale Monferrato,1986
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קונאו- אתר מידע למבקרים
- עיתון הנפה
- אתר הנפה
- פארק הנהרות ג'ססו וסטורה (Parco Fluviale Gesso e Stura)
| מחוז פיימונטה | ||
|---|---|---|
| בירת המחוז | טורינו | 
|
| ניב מקומי | פיימונטית | |
| נפות | אלסנדריה • אסטי • ביאלה • ורבנו-קוזיו-אוסולה • ורצ'ילי • טורינו • נוברה • קונאו | |
| ערים | איווריאה • אלסנדריה • אסטי • ביאלה • ורצ'ילי • מונדובי • סאלוצו • קארמניולה • קונאו • קזאלה מונפראטו • קראסקו | |
| אתרים יהודיים | יהדות פיימונטה • יהדות אסטי • יהדות קזאלה מונפראטו | |
| אתרי טבע | נהר טנרו • נהר בורמידה • נהר צ'רבו • אגם אורטה | |
23140986קונאו