מחנה HKP
מחנה HKP ("מחנה לתיקון כלי רכב צבאיים", ובגרמנית: Heereskraftfahrpark 562 Zwangsarbeitslager) היה מחנה לעבודת כפייה שהוקם בתקופת מלחמת העולם השנייה ברחוב סובוץ (Subocz, שמו הוחלף ל-Subačiaus), בעיר וילנה שבליטא על ידי האס אס אך נוהל בפועל על ידי הצבא הגרמני. מפקד המחנה בפועל היה המהנדס הגרמני רב סרן קרל פלגה שהגן על העובדים היהודים מפני האס אס. במחנה נכלאו כ-1,250 פועלי כפיה יהודים.
הקמת המחנה ופעולתו
מחנה HKP הוקם בחפזה בספטמבר 1943 על ידי פלגה כשזה שמע על התוכנית לחסל את גטו וילנה ואת היהודים הגרים בו. פלגה קיבל אישור להעביר את עובדיו היהודיים, שהוגדרו כעובדים החיוניים למאמץ המלחמה הגרמני, וכן את בני משפחותיהם, למחנה בפרברי וילנה. הוא טען שחיוני להעביר גם את בני משפחותיהם של העובדים כדי לשמור על המורל ולא לפגוע בתפקודם כפועלים. במחנה, ששכן בשני בתים סמוכים בווילנה, שוכנו כאלף יהודים - גברים, נשים וילדים. הודות למאמציו של פלגה היו יהודים אלה חופשיים בדרך כלל מהתעללות ומרעב. רוב אנשי יחידתו של פלגה, קצינים וחיילים, התייחסו ליהודים באופן הוגן. לעיתים נכנסו אנשי אס אס למחנה, התעללו ביהודים וחטפו יהודים לשם שילוחם למחנות השמדה או לגיא ההריגה פונאר שליד וילנה. באקציית הילדים של 27 במרס 1944 חטף האס אס את הרוב מבין 250 הילדים שהיו במחנה, כשהוריהם היו בעבודה, ורצח אותם מחוץ למחנה.
שחרור המחנה
ביוני 1944 קרב הצבא האדום לווילנה, והחלה המתקפה על וילנה (אנ'). פלגה נאלץ להתפנות מערבה. הוא לא יכול היה להזהיר את עובדיו היהודיים, כיוון שנפרד מהם בנוכחות אנשי אס אס, אך אמר: "כולכם יודעים עד כמה זהיר האס אס בהגנת אסיריו היהודים" ("Sie wissen alle genau, Wie sorgfältig die SS ist beim Schutz ihrer jüdischen Gefangenen")[דרוש מקור]. כמחצית מהעובדים הבינו את האזהרה המובלעת בדברים והסתתרו לפני הגעת יחידות הפשיטה של האס אס, ב-3 ביולי 1944. 500 אסירים שהתייצבו לקריאת האס אס נלקחו לפונאר ונרצחו שם. במהלך שלושת הימים הבאים סרקו אנשי האס אס את מחנה HKP ומצאו כמחצית מהאסירים החסרים, שהיו במקומות מסתור. יהודים אלה, כ-250 במספרם, נורו בחצר המחנה.
עם שחרור מחנה HKP על ידי הצבא האדום, נמצאו במחנה 250 ניצולים יהודים. זו הקבוצה הגדולה ביותר של ניצולים שנמצאה בווילנה בתום השואה.
קישורים חיצוניים
- על מחנה HKP בתערוכה המוקדשת ליהודי וילנה בתקופת השואה, באתר יד ושם
