רבי אלכסנדר משה לפידות
 | |
| רבי אלכסנדר משה לפידות | |
| לידה | ב' באדר תקע"ט |
|---|---|
| פטירה | י' באדר תרס"ו (בגיל 87) |
| מקום פעילות | ראסיין, ליטא |
| השתייכות | רבני ליטא |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה |
| רבותיו | רבי אברהם אבלי פאסוועלער, רבי צבי ברוידא |
| תלמידיו | רבי חנוך אייגש, רבי מנחם מנדל פרזווניק, רבי מאיר סטלביץ |
| חיבוריו | "תורת הגאון רבי אלכסנדר משה לפידות", שו"ת ועניינים בש"ס; "דברי אמת", מוסר; "אבני זיכרון" |
רבי אלכסנדר משה לפידות[1] (מכונה לעיתים: לפידותזון, או: אבן לפידות; וילנה, ב' באדר[2] תקע"ט - ראסיין, י' באדר תרס"ו) היה רב ותלמיד חכם, מרבני ליטא.
ביוגרפיה
רבי אלכסנדר משה לפידות נולד בווילנה באדר תקע"ט. כבר בהיותו בחור ניכרו בו כשרונותיו והיו שכינוהו "העילוי מווילנה". בגיל תשע למד בחברותא עם חבריו רבי שמואל ליובצ'ר ורבי בצלאל הכהן, לימים מרבני וילנה. הוא התחבב על רבה של וילנה, רבי אברהם אבלי פאסוועלער (פוסבלר; תקס"ד-תקצ"ו), מגאוני ליטא הנודעים. ואף שלח, בעודו נער, מכתב ובו דברי תורה לרבי עקיבא איגר, גדול הדור.[3]
בהיותו בן שתים עשרה, התארס עם ינטה בתו היחידה של הגביר שמעון שושיצקי מיונאבה (Jonava), שבמחוז קובנה, שהתחייב לפרנסו כדי לאפשר לו להמשיך בלימודיו. בהיותו בן ארבע עשרה, נסע ללמוד בישיבה בסלנט אצל רבי צבי ברוידא. ישיבה בה למד לפניו, רבי ישראל סלנטר ורבנים נוספים. בסלנט יצר קשר עם רבי ישראל סלנטר והיה לידידו הקרוב. ברבות הימים הוא תמך בתנועת המוסר מיסודו של ידידו, והיה שותף, להדפסת הספר המוסרי "עץ פרי".[4] בעת שהותו בסלנט, למד גם עם הרב משה צייטלין רבה של ראסיין. בהיותו בן שבע עשרה התמנה לכהן כרבה של יונאבה. אשתו זו נפטרה בצעירותה והניחה אחריה שלוש בנות.
לאחר פטירת רעייתו הראשונה, נישא לגרונה בתו של הרב יעקב בנדיטמן, רבה של בויסק, ומחבר ספר השו"ת "זכרון יעקב". ממנה נולדו לו שלוש בנות ובן אחד. בנו שמואל גר בבאקו וחידושים מתורתו הודפסו ב"הלבנון". גם בנותיו מלכה ונחמה, שלחו מאמרים קצרים פרי עטן לפרסום בעיתוני התקופה, "הלבנון"[5] ו"המליץ".[6] גרונה נפטרה בשנת תר"ל והיא בת שלושים ושש. נחמה יסדה בראסיין את חברת "בנות ציון", מסגרת לימודית לבנות, היא התארסה עם הרב ד"ר אבא שבתי שעפסיל שאפער שנסמך לרבנות בידי אביה, הם היגרו לארצות הברית ונישאו שם בשנת תרנ"ג. בעלה כיהן כרב בקהילת "שארית ישראל" בבולטימור.
בשלב מסוים עזב את רבנות יונאבה, לטובת רבנות ב"פארשטאט" (מילולית: לפני העיר), אזור בעיר הורדנה, מעבר לנהר הניימן, שתושביו החזיקו לעצמם רב נפרד. הוא כיהן ברבנות זו עד שנת תרכ"ו.
בסוף שנת תרכ"ו התמנה כרבה של העיר, היהודית ברובה, ראסיין. בה שימש ברבנות במשך ארבעים שנה עד יום מותו.
נישא בשלישית למינה בתו של רבי חיים לייב טיקטינסקי רבה של מיר וראש הישיבה בה.
בא' בכסלו תרל"א, נפטר אביו רבי צבי לפידות[7]
בהיותו בן 77 חלה ואיבד את ראייתו, וכעשר שנים לאחר מכן, בי' באדר תרס"ו, נפטר והוא בן 87. הוא נקבר בבית הקברות החדש בראסיין. בשנות ה'תש"י נהרס בית הקברות והוקמה בשטחו שכונת מגורים.
ספריו
- אבני זיכרון: להעיר את משכילי עמנו להוקיר את הדת הנושנה. ורשה תרנ"ז.
- דברי אמת: אשר מחברו היה גאון אחד מגאוני הדור שלפנינו, אשר חפצו היה בעילום שמו וכתבו צוואה לבניו בהיותו בן שמונים שנה. וילנה תר"ע. ומהדורות רבות נוספות. בחלק מדפוסי הצילום, נדפס בשער הספר: ”כבר נודע שהמחבר הוא הגאון אלכסנדר משה לפידות זצ"ל מראסיין”.
- תורת הגאון רבי אלכסנדר משה: שאלות ותשובות, חידושים וביאורים, דרשות ומאמרים... , ליקוואוד: מקור חיים, תשס"ו.
- קונטרס מילואים לספר תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, ליקוואוד תשע"ו.
פעילות ציבורית
לקריאה נוספת
- תולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, ליקוואוד תשס"ו, עמ' תפז-תקי.
קישורים חיצוניים
- משה מרקוביץ, לקורות עיר ראסיין ורבניה, ורשה, תרע"ג - 1913. עמ' יד-כ, באתר היברובוקס
- מנחם מנדל פרזווניק, קונטרס הספד אבל משה, בתוך: תשובות מנחם, ירושלים, תרס"ז - 1907, באתר היברובוקס
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' אלכסנדר משה לפידות, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 37, באתר HebrewBooks
- 'לפידות, ר' אלכסנדר־משה ב"ר צבי', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 65 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1263).
- מידע על רבי אלכסנדר משה לפידות בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הוא נהג לחתום אמבצא"ל, שפתרונו: אלכסנדר משה בן צבי אבן לפידות. משום מה, חתימתו זו בפתיחתו לספר עץ פרי, וילנה, תרמ"א. עמ' ז, באתר היברובוקס, פוענחה בידי המו"ל: אלכסנדר משה בן ציון אבן לפידות, כביכול "בן ציון" הוא שמו השלישי.
- ^ לפי אייזנשטט, דור רבני וסופריו, ח"א, ורשה תרנ"ה.
- ^ מרקוביץ, לקורות עיר ראסיין ורבניה עמ' ט"ו. ותולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, ליקוואוד תשס"ו, עמ' תפח.
- ^ עץ פרי, פתיחה מ... אלכסנדר משה אב"ד דראסיין..., וילנה, תרמ"א. הקדמה עמ' ו, באתר היברובוקס
- ^ מכתבה של מלכה ב"הלבנון", שנה 15, גיליון מס.18, על הסכמת וקבלת עול המלכויות בגלות.
- ^ מכתבה של נחמה ב"המליץ", שנת תרמ"ח, גיליון מס.100, בעניין חינוך בנות ישראל ושראוי ללמדן לשון הקודש.
- ^ להרחבה עליו, ראו: תולדות המחבר, בתוך: תורת הגאון רבי אלכסנדר משה, ליקוואוד תשס"ו, עמ' תפז-תפח. לקט ציטוטים מעיתונות התקופה ונוסח מצבתו.