יסודות (מושב)
 בית הכנסת במושב (לפני שעבר שיפוץ נרחב)
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | נחל שורק |
| גובה ממוצע[1] | 100 מטר |
| תאריך ייסוד | 1948 |
| תנועה מיישבת | פועלי אגודת ישראל |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| מוצא המייסדים | גרמניה, הונגריה וטרנסילבניה. |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,106 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 5.1% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   יסודות | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
2 מתוך 10 |
יְסוֹדוֹת הוא מושב שיתופי חרדי באזור השפלה, ליד גדרה, השייך למועצה אזורית נחל שורק.
היישוב הוקם בשנת 1946 על ידי ניצולי שואה מגרמניה, הונגריה וטרנסילבניה, חברי תנועת פועלי אגודת ישראל. גרעין המקימים שכן תחילה במגדיאל שבשרון. במהלך מלחמת העצמאות, בשנת 1948, קיבלו אנשי הגרעין את הקרקע, כדי להוות נקודת שליטה על דרך בורמה. בהתחלה נקרא היישוב "נתיבה". בהמשך עברו מעט מזרחה ושמו של היישוב החדש נקרא על ידי מייסדיו "קיבוץ יסודות שעל ידי קבוצת נתיבה".
בשנים הראשונות להיווסדו תיפקד היישוב כקיבוץ. בתקופה זו התרחשה בו השריפה של חדר האוכל, שבה נספו 3 נשים. בהמשך הפך המקום למשק שיתופי. במקום נקלטו פליטים דתיים וחרדים מעליית הנוער שהשתלבו בעבודות החקלאיות: פאלחה, ירקות ורפת. היה ענף לולים מפותח מאד, פרות לחליבה, דיר כבשים, כרמי ענבים מכל הזנים שסיפקו לכרמל מזרחי את התוצרת המשובחת שלהם. היו חיי חברה ותרבות שכללו הצגות של החברים והחברות במועדון, הקרנות של מרכז ההסברה, טיולים מאורגנים ונסיעות לים. במהלך השנים ניטשו וויכוחים רבים בין החברים על דרך החינוך. כיום החינוך הוא בחסות החינוך העצמאי. בשנים האחרונות עובר המושב תהליך הפרטה ממושב שיתופי למושב פרטי. עובדה זו הביאה להתרחבות ולהצטרפות משפחות.
בשנת תשי"ג פקד את המושב אסון, חדר האוכל ושלוש מבנות המושב נספו בשרפה הנצתה מאש הפרימוס שנאחזה בשמלת אחת הבנות, תוך כדי הבישול.
המושב בנוי בצורת מעגל.
ביישוב גרות מעל 100 משפחות. במקום תלמוד תורה ובית ספר ממלכתי דתי לבנים שאליו מגיעים מכל האזור ובית ספר יסודי בית יעקב שאליו מגיעות תלמידות גם מיישובי הסביבה. כמו כן מזה מספר שנים (תשפ"א) תושבי המקום מחזיקים בבית הכנסת המקומי כולל אברכים בראשות הרב חיים מרדכי דולינגר מבני ברק, וכולל ערב לאברכים ולבעלי בתים. במקום גם ישיבה קטנה לצעירים בראשות הרב יהודה כהן שקימת כבר כמעט 30 שנה. בשנת ה'תשס"ח נפתחה במושב ישיבה גדולה, ספרדית, בשם "משכן ידידיה" (או "ישיבת יסודות") וסגנון הלימוד בה הוא ליטאי. בנוסף קיימת בישוב קופת צדקה קהילתית.
כרב היישוב כיהן תחילה הרב רוטנר, שעבר אחר כך לחליסה. אחריו כיהן הרב דוד בן ציון קליין, עד לפטירתו בט' באדר ה'תשס"ט. מאז פטירתו מכהן בנו הרב יעקב חיים קליין.
מחוץ למושב נמצאת בית העלמין האזורי. ב-2011 החלו עבודות הקמת היישוב נצר חזני הצמוד ליסודות, אשר קלט עשרות משפחות ממפוני גוש קטיף.
ענפי התעסוקה במשק
חקלאות - כ-5,000 דונם מתוכם 4,000 דונם של גידולי שדה ומטעים, 350 דונם של פרדסים והשאר כרם יין שייחודו ברמה הגבוהה מאד וביבולים הגדולים יחסית לשטח.
בנוסף לחקלאות פועלים במשק רפת חלב המייצרת מעל 3 מיליון ליטר בשנה, לולים, מצבעה תעשייתית בתחום המתכת ומפעל לאביזרי מיזוג אוויר.
לקריאה נוספת
- עזריאל מ. שוורץ, ואלה דברי ימי יסודות, הוצאה פרטית, תשע"ג.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
 |
|---|
|
| ||||||||||||
