המצור על סירקוסאי
המצור על סירקוסאי (214[1] או 213 לפנה"ס[2] -212 לפנה"ס) הוא מן הנודעים באירועי המלחמה הפונית השנייה שניטשה בין הרומאים לקרתגים. סירקוסאי, החשובה והחזקה בערי סיקיליה (סיציליה) ובעלת בריתה של רומא מאז 263 לפנה"ס, עברה ב-215 לפנה"ס לצד הקרתגים. החשש מפני השתלטותה מחדש של קרתגו על האי כולו, שחשיבותו לניהול המלחמה בחניבעל הייתה מכרעת, הוביל את הרומאים להקצות כוחות ניכרים להכנעתה של סירקוסאי. הקונסול מרקוס קלאודיוס מרקלוס ניסה להכריעה במצור מן היבשה והים כאחד, אך ללא הועיל. את עיקר פרסומו חב אירוע זה לארכימדס, מגדולי אנשי המדע בעת העתיקה ואיש סירקוסאי בעצמו, שנטל חלק בהגנה על העיר בעת המצור ובו נהרג.
המצור
העיר הייתה מבוצרת היטב והוכנה במשך חודשים להתגוננות בפני כל התקפה רומאית. בהבינם את הקושי הצפוי הביא מרקלוס מתקני פריצה כולל מגדל מצור צף (Sambuca) שנבנה על ספינות שחוברו יחדיו וכלל גשר פריצה וסולמות שניתן להציב באמצעות גלגלות מהספינה לחומות העיר. מול ההתקפה הרומאית תכנן ארכימדס מכונות משלו שכללו את המנוף הענק שכונה "טלף ארכימדס" בו נעשה שימוש לאחוז, להרים ולשמוט לים את האוניות הרומיות. למרות שטיבו של המתקן לא ברור לחלוטין נראה שהמדובר היה בעגורן המצויד בקרס שיכול היה למשות חלקית את הספינה כך שתתהפך או תישבר בנפילה מהמנוף.
מסופר גם שארכימדס הפעיל מראות שמיקדו את קרני השמש באוניות הרומאיות וגרמו להן להתלקח.
כיבוש העיר
הצלחת ההגנה גרמה ביטחון יתר בקרב תושבי סירקוסאי, בשנת 212 קיבלו הרומאים מידע לפיו יחגגו בעיר את חגה של האלילה ארטמיס. קבוצה קטנה של חיילים התקרבו לעיר בחסות החשיכה והצליחו לפרוץ לעיר ולכבוש אותה פרט למצודה שנותרה בידי המגינים. בפריצה זו לעיר נהרג ארכימדס בידי חייל רומאי, מסופר שמרקלוס ביקש שיביאו אליו את ארכימדס אך החייל הרומאי מצא אותו שקוע בבעיה מתמטית כשאינו מודע כלל לנפילת העיר. כשדרש ממנו החייל להתלוות אליו סירב ארכימדס ללכת לפני שיסיים את פתרון הבעיה המתמטית בה עסק והחייל הזועם הרג אותו במקום. המצודה עמדה במצור ממושך ונכנעה רק לאחר שמואריקוס, שכיר-חרב שהופקד על הגנת אחת מחומותיה, הסגירה לרומאים.
