רבי יוסף קולון
| לידה | ה'ק"פ |
|---|---|
| פטירה | ה'ר"מ (בגיל 60 בערך) |
| מדינה | דוכסות סבויה, דוכסות מילאנו, דוכסות מנטובה |
| רבותיו | רבי שלמה קולון, רבי מרדכי נתן. |
| תלמידיו | רבי עובדיה מברטנורא, רבי אליהו דלמדיגו, רבי עזריאל דאיינה. |
| בני דורו | רבי יהודה מסר לאון |
| חיבוריו | שו"ת מהרי"ק, פירושי וחידושי המהרי"ק. |
| אב | רבי שלמה קולון |
| צאצאים | רבי אליעזר אשכנזי |
| רב העיר בולוניה | |
| רב במנטובה | |
| רב העיר פאביה | |
רבי יוסף קולון[1] טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף[2] 1420 (לערך) – ה'ר"ם 1480) היה רב, פוסק ומחבר. מגדולי הפוסקים ביהדות איטליה במאה ה-15.
קורות חייו
נולד בשנת 1420 לערך בעיר שאמברי שבדוכסות סבויה (היום בצרפת), למד תורה מפי אביו הרב שלמה[3] מצאצאי רש"י, ומפי הרב מרדכי נתן.[4] בצעירותו גר בעיר מולדתו ולאחר מכן מפני פחד משודדים[5] נדד מעיר לעיר באיטליה. בתקופה זו שימש כמלמד תינוקות. בתום תקופה זו החל לשמש כרב וראש ישיבה בפיימונטה אחר כך כשנעשה המקום צר מלהכיל את רבוי התלמידים עבר לבולוניה, ולבסוף בין השנים ה'ר"ל-ה'רל"א שימש כרב וראש ישיבה במנטובה. שם היה חברו של רבי יהודה מסר לאון הרופא שאף הוא עמד בראש ישיבה במנטובה. לאחר כמה שנים נתעוררה ביניהם מחלוקת עזה ששורשה אינו ידוע אך היא נוצרה על רקע רצונם של שני האישים להפוך לרב ראשי לכל יהודי איטליה ושליט העיר גירש את שניהם ממנה. בסוף ימיו התגורר בפאביה (Pavia) וכיהן בה כרב, שם נפטר בשנת ה'ר"ם (1480) ונקבר במקומו.
ספרו "שאלות ותשובות מהרי"ק", נחשב אחד מספרי ההלכה היסודיים.[6]
תלמידיו וצאצאיו
בין תלמידיו היו רבי עובדיה מברטנורא, רבי אליהו דלמדיגו, רבי עזריאל דאיינה, רבי גרשום טריווש[7], ורבי חיים חבר[8].
נכדו היה רבי אליעזר אשכנזי, מחבר הספר מעשי השם ועוד.
פסקיו ההלכתיים
לעיתים התחלפו מפסקיו עם הפסקים של הרב יוסף קארו, בלבול זה נבע מכך שראשי תיבות שניהם היו דומים בכך ש"מהרי"ק" מציין גם הרב יוסף קארו וגם הרב יוסף קולון.[9] ויש מקרים בהם חלק הרב יוסף קארו על הרב יוסף קולון, כגון במעשה שבני קהילה מסוימת הוציאו כהן מבית הכנסת בשבת בראשית כדי לקחת עלייתו לתורה, הרב יוסף קולון אישר את המעשה ואילו הרב יוסף קארו לא היה שבע רצון מההתעלמות ממצוות קידוש זרעו של אהרן.
דעתו בנושא שני המשיחים בעם ישראל לעתיד לבוא, מזרע יוסף ומזרע דוד, הייתה ייחודית. בפרשת בא, מפרש ששני המשיחים הם: משיח אליהו ומשיח בן דוד. "ומה שכתבתי שתי צפורים חיות... או שיהיה שתי צפורים כנגד ב' משיחים: משיח אליהו שיבא ליתן בשורות טובות כדכתיב לפני בא יום ה' וגו', ואחר כך משיח בן דוד. והנה הב' הרי הם חיים בגן עדן, אליהו חי וקים דוד מלך ישראל חי וקים".
ספריו
- קובץ שאלות ותשובות שו"ת מהרי"ק, מחולק לשורשים וענפים, מספר השורשים (סימנים) קצ"ז. נדפס לראשונה בשנת ה'רע"ט בוונציה, נדפס לאחרונה בתוספת עוד 50 תשובות שנתגלו על ידי מכון ירושלים, בשנת תשמ"ד.
- חידושי ופירושי המהרי"ק - פירוש לתורה, למשנה תורה של הרמב"ם ועל הסמ"ג. בהוצאת מכון ירושלים תשל"א.
לקריאה נוספת
- יוסף בוקסבוים, שו"ת ופסקי מהרי"ק החדשים, מכון ירושלים, ירושלים תש"ל
- מנחם מנדל גרליץ, שאלות ותשובות מהרי"ק, אורייתא-אדרת, ירושלים תשמ"ח
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי יוסף קולון (שו"ת מהרי"ק), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- שו"ת מהרי"ק, באתר היברובוקס
- כתב יד, חידושים על ספר מצוות גדול, פרמה, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, פרוש על חמשים וארבעה שמות, פריס, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- מידע על רבי יוסף קולון בקטלוג הספרייה הלאומית
| תקופת חייו של רבי יוסף קולון על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ באיטלקית 'קולון' משמעו 'יונה', ובשורש ע"ב כותב "אשר לא מצאה היונה שעת הכושר מופנה". אך לא ברור אם זה שמו הפרטי או שם משפחתו
- ^ ראה: בהקדמת "שו"ת מהרי"ק" בהוצאת אורייתא, שנולד בשנת ה'ק"ע
- ^ אותו מכנה "אבא מרי מופת הדור" (שו"ת מהרי"ק שורש קט"ו).
- ^ "רב ושר גדול בישראל" (שו"ת מהרי"ק שורש ק"ל).
- ^ בשורש קמ"ט כתב לרבי שמואל מודינא "הייתי נחפז ללכת בשבוייאה במקום סכנת לסטים"
- ^ ופסקיו משוקעים לעשרות רבות בשולחן ערוך, ב"בית יוסף" ובדרכי משה".
- ^ ראו אודותיו נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ג, באתר היברובוקס אות מח
- ^ ראו אודותיו נפתלי יעקב הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב - חלק ג, באתר היברובוקס אות סז
- ^ לדוגמה, בשו"ת מהר"י באסן תשובה ק"כ הובאו דברי רבי יוסף קולון כדברי רבי יוסף קארו. ראו גם אוצר הגדולים אלופי יעקב בערך "מהרי"ק".
32869924יוסף קולון