בית הכנסת המרכזי במגדיאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
החזית הצפונית של בית הכנסת
בית הכנסת מדרום
שלט ההנצחה לשמאלה של דלת הכניסה של בית הכנסת

בית הכנסת המרכזי במגדיאל שוכן במרכזה של כיכר אוסישקין, הכיכר המרכזית במגדיאל שבהוד השרון.

היסטוריה

מגדיאל הוקמה ב-12 באוגוסט 1924, ובשנת 1929 החליטו התושבים על הקמת בית כנסת ביישוב, אשר יוכל להכיל 250 מתפללים, נוסף לעזרת הנשים. לשם כך ייסדו את "וועד בנין בית הכנסת במגדיאל" אשר החל בגיוס כספים למשימה. הכספים להקמת המבנה, אשר עמדו על סך של 1,500 לירות ארץ ישראליות, הגיעו מתרומות, מהלוואה שניתנה לוועד על ידי הסוכנות היהודית וממכירת צריף הוועד והמגרש עליו ניצב. המתיישבים דחו תוכנית להקמת מבנה מפואר בן שתי קומות, הן בשל עלותה והן בשל כך שזו לא הביאה בחשבון את ייעודו הביטחוני של המבנה.

אבן הפינה למבנה הונחה ב-12 בפברואר 1930 בכיכר המרכזית של היישוב, ממנה יצאו חמשת רחובותיו הראשונים. המבנה בן שתי הקומות הוקם כמבצר - קירותיו העבים עשויים מלבני בטון כהגנה מפני קליעים, במעקה הגג הוכשרו חרכי ירי, והכניסה אליו נקבעה בצידו הצפוני הפונה אל כפר סבא, ממנה לא נשקפה ליישוב סכנה. בית הכנסת נחנך בשנת 1931 בטרם נשלמה בנייתו אשר נמשכה שנים נוספות. ב-1933 הוטל מס מיוחד לשם גיוס כספים נוספים, שנה לאחר מכן הוקמו לידו שירותים, ב-1936 הוא חובר למערכת החשמל ורק ב-1944 הושלמה בניית המבנה.

בית הכנסת שימש לא רק כמרכז חיי הדת במגדיאל, אלא גם שיכן את הוועד המקומי, ולאחריו את המועצה המקומית. במבנה פעלה תחנה של משטרת היישובים העבריים והגג שימש כעמדת קשר ואיתות.

בית הכנסת כיום

המבנה ניצב כיום בלב הגן המשתרע בלב הכיכר האליפטית והסואנת. מדרום לו שוכן "גן מגדיאל" שבו מזרקה גדולה, וחזיתו הצפונית צופה אל רחוב סוקולוב הנמתח כציר ישר ומוביל אל כביש 531 ואל כפר סבא. אף כי חרכי הירי שעל הגג נסתמו, גם כיום שומר המבנה על חזות של מבצר. הוא רבוע ללא עיטורים, וחלונותיו גבוהים וצרים. הכניסה בצידו הצפוני מוליכה אל מבואה קטנה הנפתחת אל אולם התפילה. מעל הדלת חמישה חלונות "מדחום" צרים וגבוהים, האופייניים לסגנון הבינלאומי בארץ ישראל, ומעליהם גמלון קטן חסר עיטורים שבראשו חנוכיה. האלמנט הקישוטי היחיד במבנה הוא קרניז כפול המקיף את רובו של הגג.

קישורים חיצוניים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0