רבי בן-ציון רבינוביץ
 | |||||
| לידה | ח' באדר א' תרצ"ה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ב' באייר ה'תשפ"ד (בגיל 89) | ||||
| כינוי | הרב בש"ם בנציון רבינוביץ | ||||
| |||||
רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון רבינוביץ (חתימתו: בש"ם בנציון; נולד בח' באדר א' תרצ"ה, 1935 - ב' באייר ה'תשפ"ד, 10 במאי 2024) היה האדמו"ר מביאלא ומחבר סדרת הספרים מבשר טוב ובה למעלה מ-100 חלקים. בעבר שימש כרב העיר לוגאנו שבשווייץ. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
ביוגרפיה
נולד בשדליץ כצעיר בניו של האדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא ולחנה פעשא, בתו של אליעזר ברנהולץ, מחסידי ביאלא בעיר ולודבה.
עם פלישת הנאצים לשדליץ בשנת 1939, ברחו בני משפחת רבינוביץ, עם רבים מבני העיר למזרח פולין, והתגנבו לשטח שנתפס על ידי הצבא האדום במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. בני המשפחה הוגלו לסיביר על ידי שלטונות ברית המועצות, ובשנת 1942 נספח רבי בן ציון יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), לילדי טהראן.
עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים ה'תש"ג (1943), אומץ על ידי דוד אביו רבי יוסף צבי קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ, ולמד בישיבת פוניבז' אצל ראשי הישיבה רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי דוד פוברסקי ורבי שמואל רוזובסקי.
בשנת תשי"ז נישא בלונדון לבילא ברכה בתו של רבי אברהם משה באב"ד רבה של סנדרלנד ויו"ר מועצת גדולי התורה באירופה. לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום. קודם פטירת חותנו ביקש ממנו לקבל על עצמו עול רבנות, על מנת להמשיך את שושלת הרבנות של משפחת באב"ד.
בשנת תשל"ט מונה לרבה של העיר לוגאנו בשווייץ, משרה שאותה נשא עד שנת תשע"א.
בחודשיו האחרונים נחלש ומצבו הידרדר, בב' באייר תשפ"ד נפטר בגיל 89.
אדמו"רות
ערך מורחב – חסידות ביאלא
לאחר פטירת אביו, האדמו"ר בעל "חלקת יהושע" בכ"א בשבט ה'תשמ"ב, נערכו בחירות בינו לבין שלושת אחיו והוא נבחר בהן לשמש כממלא מקומו של אביו[1]. מאוחר יותר פרשו האחים והקימו חסידויות נפרדות.
האדמו"ר חילק בעבר את מגוריו בין הערים לוגאנו וירושלים. בשנת תשע"א, עם התמעטות חברי הקהילה בלוגאנו עבר האדמו"ר להתגורר בעיר צפת, שם התפלל בבית הכנסת העתיק של חסידות קוסוב בעיר העתיקה של צפת. בהמשך עבר להתגורר בדרום צפת שם הוקם בית כנסת עבור קהילתו.
שימש כאחד מנשיאי הכבוד של "המרכז התורני לחקר שאלות הזמן"[2] וכנשיא של מוסדות תורניים נוספים.
התאלמן בשנת תשנ"ה ונישא בשנית לאלמנת הרב משה דוד שטיינוורצל, ראש ישיבת באבוב.[3]
תחת הנהגתו התפתחה החצר משמעותית, וכיום יש לה מוסדות ובתי מדרש בירושלים, בני ברק, ביתר עילית, אשדוד, קרית גת, בית שמש, מודיעין עילית, צפת, חיפה, אלעד ומעלה עמוס, כמו גם בבורו פארק, במונסי ובלונדון.
תמך בהתיישבות גם במקומות מעבר לקו הירוק ואף הקים קהילה במעלה עמוס. בשנת תשע"ח פורסם כי רכש דירה בקרב חסידיו על מנת להשתקע במקום[4].
לאחר פטירתו הוכתר על פי צוואתו בנו הרביעי הרב יצחק יוסף דב למלא את מקומו כאדמו"ר.
דרכו בחסידות
שיטתו הלימודית הייתה כדרך ישיבות ליטא. דרכו בחסידות היתה מבוססת על כתבי ראשוני החסידות, וכן על כתבי המהר"ל והרמח"ל.
בעבר התנגד האדמו"ר להקמת ישיבה סקטוריאלית של חסידות ביאלא[דרוש מקור] ותמך בכך שבחורי החסידות ילמדו בישיבות חסידיות כלליות (ומקצתם בישיבות ליטאיות). בחורי החסידות חברים בקבוצות קטנות המתכנסות מדי פעם. בשנת תשע"ו שינה האדמו"ר את מדיניותו ובעקבות כך קמו ישיבות לצעירים של החסידות בבני ברק ובצפת, ובהמשך קמה גם ישיבה גבוהה של החסידות בעיר אלעד. לראש הישיבה מינה את בנו הרב יצחק יוסף דב.
האדמו"ר עסק בקירוב רחוקים. ברמת בית שמש ובצפת קיימים בתי מדרש של החסידות המורכבים בעיקר מחוזרים בתשובה דוברי אנגלית. בשנת תשנ"ה חזה את אי-השתלבותם של בעלי התשובה בציבור החרדי, וקרא לבעלי תשובה בצפת להרפות מניסיונותיהם להשתלב בחברה החרדית, ולהקים לעצמם קהילות משלהם, ובכך לשמש מופת של חברה יראת ה' המתנהלת באורח בריא ומתוקן[5].
משפחתו
- בנו הרב לייבוש, רב בית המדרש ד'קהל שערי מרדכי פרסטביץ' (פרעסטוויטש) במנצ'סטר. חתן רבי אליהו שטרנבוך.
- בנו הרב דוד מאניש, חתן רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים מסאסוב. רב בית החסידים ברחוב האמרכלים בירושלים.
- בנו הרב יצחק יוסף דב, אשר ממלא את מקומו כאדמו"ר מביאלא.
- חתנו הרב אברהם יצחק וויס, בן הרב משה וויס, ראש כולל ביאלא.
- חתנו הרב מרדכי וינברג, רב קהילת סלאנים בלונדון.
- בנו הרב אברהם משה, רב קהילת ביאלא מעלה עמוס חתנו של שמואל הלפרט.
מחסידיו
- רבי שלום חיים פרוש.
- הרב מאיר ברנד.
- הרב דניאל סטבסקי[דרוש מקור][מפני ש...].
ספריו וכתביו
האדמו"ר היה כותב פורה, ועד כה יצאו לאור 137 בסדרת ספריו "מבשר טוב". מלבד זאת הסכמותיו לספרים ידועות גם הן באריכותן הרבה. הן כוללות דברי חסידות והגות תלמודית ומהוות על פי רוב מעין מאמר בפני עצמו.
שמם הכולל של ספריו הוא מבשר טוב - ראשי התיבות של שמו מנחם בצלאל/בנציון, שמחה רבינוביץ. השם מבוסס על הפסוק בספר ישעיהו (נ"ב, ז'): ”מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹקָיִךְ.”
סדרת הספרים על הש"ס
הסדרה שעל הש"ס מיוסדת ברובה על שיעורים שמסר לפני תלמידים שנכתבו על ידי השומעים ועברו את הגהתו. חלקם מבוסס על דברים שכתב בעצמו. סדרה זו משלבת בקיאות ועיון. המחבר מקיף את דברי הראשונים והאחרונים בסוגיה ולאחר מכן מציג את שיטתו.
עד עתה יצאו בסדרה על הש"ס ספרי מבשר טוב למסכתות: ברכות, שבת, פסחים, מגילה, תענית, מועד קטן, חגיגה, יומא, סוכה, ביצה, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין ומכות. וכרך על מסכתות זבחים ומנחות.
סדרת ספרי החסידות
ספרי "מבשר טוב" על התורה והמועדים, מבוססים בעיקר על דברי התורה והשיחות שאמר האדמו"ר בטישים ובשיחות. אחרים כתב בעצמו כפרשנות לגדולי החסידות, בשילוב ראיות לדבריהם מדברי הש"ס והראשונים. הספרים כתובים בשפה בהירה. בפתיחה לאחד מספריו הוא כותב:
כל דברי הלא המה מיוסדים על דבריהם הקדושים, ובהקדמתם, וכל דברי הוא רק לבאר את דברי קדשם, ולהראות שורש דבריהם הקדושים בש"ס ואגדות חז"ל והפוסקים עד כמה שידי יד כהה מגעת, בעזרת השי"ת ובחמלת ה' עלי בזכות אבותינו הקדושים זי"ע ועכ"י זצוקללה"ה[6], ואין בהם כמעט חידושים...
— מבשר טוב - ישועות אברהם, פתיחה עמ' ג'
סדרת פרשת השבוע:
עד עתה יצאו לאור ספרי "מבשר טוב" על חמישה חומשי תורה.
סדרת המועדים:
סדרת ספרי ההגות:
- מבשר טוב ישועות אברהם
- מבשר טוב - בין אדם לחברו
- מבשר טוב - אדם לעמל יולד
- מבשר טוב - שולחנו של אדם מכפר
- מבשר טוב - קדושת ישראל
- מבשר טוב - זכות נשים צדקניות (ב"כ)
- מבשר טוב - מאמר הכרת הטוב
- מבשר טוב - אחדות ישראל
- מבשר טוב - מאמר היהודי הקדוש
- מבשר טוב - אם שמוע תשמע
- מבשר טוב - סגולת התשובה בדורות אחרונים
- מבשר טוב - ישועות אברהם
- מבשר טוב - לעולם יהא אדם
- מבשר טוב - מאמר התורה
- מבשר טוב - כח איש ישראל
- מבשר טוב - מאמר השבת
- מבשר טוב - לישועתך קיויתי ה'
- מבשר טוב - אמונה
- מבשר טוב - מעלת תפילת נשים
- מבשר טוב - חינוך
- מבשר טוב - תורת בין הזמנים
- מבשר טוב - מאמר תחיית המתים
- מבשר טוב - ספר החיים
- מבשר טוב - תקוני תשובה וכפרה
- מבשר טוב - יסודות עבודת ה'
- מבשר טוב - עבודת ישראל
- מבשר טוב - נצחיות המקדש
- מבשר טוב - כח תשובת ישראל
- מבשר טוב - תיקון המידות
- מבשר טוב - תורת בין הזמנים
- מבשר טוב - ענווה ושפלות
- מבשר טוב - שכינתא בגלותא
- מבשר טוב - עקבתא דמשיחא
- מבשר טוב - הילולא דצדיקיא
- מבשר טוב - כח קיום ישראל
- מבשר טוב - תפילה ב' חלקים
- מבשר טוב - תורת ה' תמימה
- מבשר טוב - שמחת נישואין
- מבשר טוב - ברכה של גלויות
- מבשר טוב - קרבה אל נפשי גאלה
- מבשר טוב - ויגבה ליבו בדרכי ה'
- מבשר טוב - מחשבה ורצון
ספרי הלכה
לרב רבינוביץ מספר ספרים העוסקים בפסיקה הלכתית בשילוב של הגות חסידית.
- מבשר טוב - משפט גרות
- מבשר טוב - ברכת המצוות
- מבשר טוב - ברכות השבח
- מבשר טוב - חיבור התשובה
- מבשר טוב - הלל
ספרים על הש"ס
- מבשר טוב - ברכות פרק הרואה
- מבשר טוב - מועד, שבת
- מבשר טוב - מאי חנוכה
- מבשר טוב - מועד ר"ה סוכה ביצה
- מבשר טוב - יומא
- מבשר טוב - מועד תענית מגילה
- מבשר טוב - בבא קמא
- מבשר טוב - בבא מציעא
- מבשר טוב - בבא בתרא
- מבשר טוב - סנהדרין מכות
- מבשר טוב - קדשים (על מסכתות זבחים ומנחות)
- מבשר טוב - נדרים
קישורים חיצוניים
- שיעורי רבי בן-ציון רבינוביץ באתר "קול הלשון"
- לווית האדמו"ר מביאלא זצוק"ל
בצלאל שמחה מנחם בנציון רבינוביץ (1935-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ המודיע כט' שבט תשמ"ב
- ^ אתר המרכז
- ^ חותנו של הרב ברוך מאיר יעקב שוחט האדמו"ר מקרלין סטולין
- ^ האדמו"ר מביאלא מעתיק את משכנו, באתר JDN
- ^ עופר גיסין, הקמת קהילות לבעלי תשובה, באתר מענה.
- ^ ראשי התיבות של: זכותם יגן עלינו, ועל כל ישראל, זכרון צדיקים וקדושים לברכה לחיי העולם הבא.
בן-ציון רבינוביץ37680681Q11030418
- ילדי טהראן
- אנשי העלייה החמישית
- לוגאנו: רבנים
- בוגרי ישיבת פוניבז'
- מחברי ספרי חסידות
- אדמו"רי ביאלא
- חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- מחברי ספרי הלכה
- צפת: אדמו"רים
- צפת: רבנים
- משפחת באב"ד
- ירושלים: אדמו"רים
- גוש עציון: רבנים
- ישראלים שנולדו ב-1935
- תלמידי רבי שמואל רוזובסקי
- אסירי גולאג
- שווייץ: רבני ערים
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקות החסידים