ישיבת כרם ביבנה
| קובץ:לוגו כרם ביבנה 95.png | |
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| חזית בניין הישיבה | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות |
ישיבות הסדר ציונות דתית |
| תקופת הפעילות | ה'תשי"ג–הווה |
| מייסדים | הרב חיים יעקב גולדוויכט |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה |
הרב גבריאל שרף והרב אהרון פרידמן |
| מיקום | |
| מיקום | יישוב עצמאי, סמוך לקבוצת יבנה |
| קואורדינטות | 31°49′00″N 34°43′00″E / 31.816667°N 34.716667°E |
| אתר הישיבה | |
ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה והישיבה הגבוהה הראשונה של בני עקיבא. הישיבה שוכנת ליד גבעת וושינגטון וקבוצת יבנה.
היסטוריה
רעיון הקמת ישיבה באזור יבנה עלה כבר בשנות ה-20 של המאה ה-20[1]. בשנת 1940 הודיע מנחם אוסישקין על ייעוד אדמות שנרכשו בידי הקרן הקיימת להקמת ישיבה גבוהה בידי המזרחי באתר של "כרם ביבנה" ההיסטורית, ויישוב דתי לידה[2]. במרץ 1941 יצאה ועדה של הקרן הקיימת לסימון המיקום המדויק של הישיבה[3] ובאוגוסט 1941 זכתה תוכניתו של מאיר בן אורי בתחרות לבחירת מתכנן הישיבה[4]. הבנייה מומנה מעזבונו של רפאל שלמה גוץ[5].
בניית הישיבה נדחתה עד לאחר התבססות קיבוץ יבנה שעלה לאזור בסוף 1941[6] והחלה בסוף 1946[7] על ידי חברת הבונה של הפועל המזרחי[8]. המקום נמסר באופן זמני בשנת 1949 לעליית הנוער לקליטת נוער דתי[9].
הישיבה הוקמה בשנת ה'תשי"ג (1953)[10] על ידי 13 חברי גרעין "גחל"ת" של שבט איתנים, בוגרי ישיבת בני עקיבא כפר הרואה. המקימים חיפשו ראש ישיבה ופנו אל הרב שאול ישראלי שסירב לקבל את התפקיד. הרב חיים יעקב גולדוויכט הסכים לקבל את התפקיד. הוא הנהיג את הישיבה כישיבה ליטאית לכל דבר, למעט העובדה שתלמידיה הם בוגרי בני עקיבא. בשנותיה הראשונות שימש המוסד כישיבה גבוהה לבוגרי ישיבות תיכוניות ולחברי גרעיני בני עקיבא שביקשו להישאר זמן נוסף בישיבה מעבר לתקופה הקצובה של גרעיני בני עקיבא שלמדו בישיבות אחרות של התנועה. בשנת 1956 למדו בישיבה כ-50 תלמידים. בנוסף לראש הישיבה לימד בישיבה הרב סיני אדלר. שיעורים במחשבת ישראל נמסרו על ידי הרב אלימלך בר שאול[11]. בצמוד לישיבה פעלה ישיבת הקיבוץ הדתי[12]. משנת תשי"ז החלה הישיבה לקלוט גרעינים של נוער מארצות הברית לחצי שנת לימוד בישיבה במסגרת תוכנית הכשרה בישראל[13].
כבר בראשית שנות ה-60 שירתו תלמידי הישיבה בצבא במסגרת מסלול של נח"ל תורני[14]. בשנת ה'תשכ"ו (1965) התחילה הישיבה לפעול במתכונת של ישיבת הסדר. כשקיבלו ישיבות ההסדר את פרס ישראל בשנת ה'תשנ"א, קיבל את הפרס בשמן הרב גולדוויכט, כראש ישיבת ההסדר הראשונה.
בשנת ה'תשנ"ד, 1994 פרש הרב גולדוויכט מראשות הישיבה ובמקומו שמש בוגר הישיבה, הרב מרדכי גרינברג, כראש הישיבה. בשנים תשע"ג-תשע"ד שימש הרב בן ציון אלגאזי, ר"מ בישיבה וראש מכון צורבא מרבנן, כראש ישיבה משני[15]. החל מאלול תשע"ד החל לשמש הרב מנחם מנדל בלכמן, ר"מ בישיבה, כמשנה לראש הישיבה. בה'תשע"ו, הודיע הרב גרינברג על פרישתו המתוכננת מראשות הישיבה. בתחילת זמן חורף החלו הרב גבריאל סרף והרב אהרון פרידמן, ר"מים בישיבה, לשמש כסגני ראש הישיבה, ובזמן אלול ה'תשע"ז התמנו לראשי הישיבה, והרב גרינברג לנשיא הישיבה [16].
הישיבה נוהלה כ-40 שנים על ידי אלי קליין, שפרש לגמלאות בשנת ה'תשס"ו, 2006, והרב ארי כץ התמנה במקומו. החל משנת תשע"ה שוקי גולן התמנה למנכ"ל הישיבה.
שם הישיבה
מקור שמה של הישיבה בדברי חז"ל, כגון במשנה במסכת עדויות פרק ב' משנה ד': "שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה", וכן במסכת כתובות פרק ד' משנה ו': "זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה...". בתלמוד הירושלמי (פרק ד' הלכה א') נאמר על לשון זו: "וכי כרם היה שם? אלא אלו תלמידי חכמים שהיו עשוין (יושבים) שורות שורות ככרם".
יש המשבשים את שם הישיבה ל"כרם דיבנה".
הר"מים בישיבה
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | חבל יבנה |
| גובה ממוצע[17] | 50 מטר |
| תאריך ייסוד | 1954 |
| סוג יישוב | יישוב מוסדי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[17] | |
| - אוכלוסייה | 565 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 5.4% בשנה |
(למפת השפלה רגילה)   כרם ביבנה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[18] |
3 מתוך 10 |
| אתר הישיבה | |
הרב ישעיהו הדרי היה המשגיח הרוחני עד סוף שנת תשכ"ו. החליף אותו הרב זאב חיים ליפשיץ עד תשל"ב. אחריו שימש בתפקיד אברהם ריבלין עד לסוף שנת תשע"ה. כיום ממלא את התפקיד הרב שרון יוסט. הרב דוד קב מעביר שיעור כללי בישיבה פעם בכמה שבועות וכן היה ראש הישיבה, בתקופה שבין פרישתו של הרב גולדויכט למינויו של הרב גרינברג.
ראשי הכולל ללימודי דיינות הם הדיינים הרב בנימין בארי, לשעבר אב בית הדין באשקלון, והרב ישי בוכריס, חבר בית הדין באשקלון. ראש הכולל ללימודי רבנות הוא הרב זכריה טובי. פוסק הישיבה הוא הרב אפרים רובינשטיין.
מרבית הר"מים בישיבה שייכים למגזר הדתי לאומי ורובם בוגרי הישיבה. הרמי"ם בישיבה: הרב מנחם בלכמן, הרב משה סתיו, הרב שלמה פרידמן, הרב אהרן סילבר, הרב גבריאל סרף, הרב יצחק לוי, הרב אריה שטרן, הרב אהרן פרידמן, הרב אורי פישר, הרב בוכריס והרב עומרי קראוס. הר"מ הוותיק היה שנים רבות הרב משה דימנטמן. הרב אורי כהן היה גם הוא ר"מ בישיבה. בעבר כיהנו הרב משה אמסלם והרב קלמן בר כר"מים.
באלול תשע"ו הוכרז על מינויים של הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן כסגני ראש הישיבה.
התלמידים בישיבה
בישיבה לומדים כ-350 בחורים, כמאה מהם מגיעים מחו"ל לשנה או יותר.
בנוסף, לומדים בישיבה כשבעים אברכים וחלקם הגדול מתגורר במקום. רובם של האברכים לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות, חלקם לומדים לדיינות וחלקם (בעיקר הצעירים) לומדים במסגרת הלימודים הרגילה.
חלק גדול של הבחורים מתגייסים באמצע שנתם השנייה למשך שנה וחצי. אחרים מתגייסים בתחילת השנה השלישית ויש הדוחים את הגיוס לטווח ארוך יותר, במעמד של תורתו אומנותו.
פרסומים וספריית שיעורים
- הוצאת ספרים של רבני הישיבה
- סדרת ספרים על המועדים "מועדי ה' ".
- סדרת הספרים "מדרכי הכרם" - ספרים עיונים בסוגיות אמוניות. חובר על ידי ראש הישיבה, הרב מרדכי גרינברג.
- סדרת הספרים "עיוני פרשה" - חמשה כרכים על פרשיות השבוע. חובר על ידי הרב אברהם ריבלין, משגיח הישיבה.
- במשעול הכרם, בדרכי הלימוד וקניין תורה, קובץ מאמרים מרבנים שונים.
- "בלכתך בדרך" - חוברת דו שנתית המכילה רעיונות של הר"מים והתלמידים בישיבה
- "ספרית תירוש" - ספריית שיעורים שנמסרו על ידי רבני הישיבה ורבנים אורחים, בקובצי קול ווידאו
- "אשכולות" - עלון שבועי המופץ בישיבה ובסביבתה וכן באתר הישיבה ובדואר אלקטרוני
- "זמורות" - עלון חודשי לחיילי הישיבה
מסלולים ופעילות נוספת
- כולל סמיכה לרבנות ודיינות
- המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין ללימוד הלוח העברי והלכות קידוש החודש (בשילוב עם אסטרונומיה), בניהולו של הרב ד"ר שי ואלטר[19]. המכון פעל בין השנים תש"ס-תשע"ה, ונסגר באלול תשע"ה.
- מכון הוראה למורים - המעניק תעודת הוראה מוכרת ממשרד החינוך, בראשותו של הרב מרדכי דימנטמן. המכון הוקם על ידי הרב ד"ר ברוך ארליך.
- שיעורי תורה באשדוד, יבנה וישובי האזור, וכן "כולל יום השישי" לתושבי האזור.
- פעילות חסד בבית חולים הרצפלד ובבית חולים קפלן והתנדבות בגמ"ח "יד יששכר ויצחק" שהוקם על ידי תלמידי הישיבה.
בוגרים ידועים
|
|
קישורים חיצוניים
- אתר ישיבת כרם ביבנה
- כרם ביבנה באתר המועצה האזורית חבל יבנה
- מכון ללימודי קידוש החודש בכרם ביבנה
- מאמרי בלכתך בדרך - כתב העת של הישיבה באתר אסיף
- כרם ביבנה - השנים הראשונות מתוך אתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ בהתיישבות הדרום, דבר, 8 במרץ 1942
- ^ תיכונן ישיבת כרם ביבנה, הצופה, 19 ביוני 1940
ישיבת הוועד הראשי של המזרחי, הצופה, 19 ביוני 1940
סיון, הצופה, 2 באוקטובר 1940 - ^ סיור ביבנה, הצופה, 12 במרץ 1941
- ^ תיבנה הישיבה "כרם ביבנה", הצופה, 25 באוגוסט 1941; לתכנית כרם ביבנה, הצופה, 28 באוגוסט 1941
- ^ זאב אריה ראבינר, רפאל שלמה גוץ ז"ל, הצופה, 13 ביוני 1941
- ^ הנגבה, הצופה, 22 בפברואר 1942
- ^ כרם ביבנה, הצופה, 12 בנובמבר 1946
- ^ הבונה בונה ומגדיל את הונו, הצופה, 13 באוגוסט 1947
- ^ נוער דתי ייקלט בבנייני כרם ביבנה, הצופה, 10 ביוני 1949; הרב מ. ד. גרוס, חינוך תורני גבוה, הצופה, 9 במאי 1952
- ^ הרב א.י. ברומברג, ישיבת כרם ביבנה, הצופה, 23 בינואר 1953; זרח ורהפטיג, הישיבות החדשות, הצופה, 15 במאי 1953
- ^ שמואל אבידור, בת קול נשמעת ביבנה, הצופה, 24 באוגוסט 1956
- ^ מפעל החינוך של המזרחי, הצופה, 22 באוגוסט 1955
- ^ מחזור ראשון למתיבתא של בני עקיבא, הצופה, 1 באפריל 1956
- ^ ק. שבתאי, כרם ביבנה - היתר הוראה וצנחנות, דבר, 31 במאי 1963
- ^ הודעה לכל בוגרי, תלמידי וידידי הישיבה, כ"ז ניסן תשע"ג
- ^ גיא עזרא, ראש ישיבת 'כרם ביבנה' מודיע על פרישה מתפקידו, חדשות סרוגים, ט"ו באלול תשע"ו
- ^ 17.0 17.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ יואל יעקובי, הצד היהודי של הירח, באתר בשבע - ערוץ 7
| ||||||||||||
