הרב יהושע ויצמן

הרב יהושע ויצמן

לידה	8 בנובמבר 1948 (גיל: 76) ו' בחשוון ה'תש"ט
מקום פעילות	מעלות
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	תורת ארץ ישראל

הרב יהושע ויצמן (נולד בו' בחשון ה'תש"ט, 8 בנובמבר 1948) הוא ראש ישיבת ההסדר מעלות.

ביוגרפיה

למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" ובישיבת "כרם ביבנה". לאחר מכן למד במכון הרי פישל בירושלים, ושם הוסמך לרבנות. למד גם אצל הרב צבי-יהודה קוק. בתחילת דרכו שימש כמשגיח ולימד בישיבה התיכונית בכפר הרא"ה ולאחר מכן לימד בישיבת ההסדר "הגולן" שבחיספין וכן שימש שם כראש הכולל. בשנת תש"ן (1990) נקרא לעמוד בראש ישיבת מעלות ומאז הוא עומד בראשה. גיסו הוא הרב אהרן איזנטל רב היישוב חיספין ואחד מוותיקי הר"מים בישיבת הגולן.

משנתו

לאחר שהחל לעמוד בראשות הישיבה במעלות פרסם את החוברת "זהב הארץ", בה הוא מפרט ומסביר את המושג "תורת ארץ ישראל" ואת דרכי הלימוד אותה; תורה זו נשענת בעיקר על משנתו של הרב קוק. בתורת ארץ ישראל, על פי הרב ויצמן, מושם דגש על חיבור בין ההלכה והאגדה, כלומר ניסיון לראות כיצד ההלכות הפרטיות והמצומצמות נובעות מכללים גדולים ועקרוניים. דבר זה מחייב, לשיטתו, חיבור בין החלק הנגלה שבתורה לחלק הנסתר שבה. הרב ויצמן גרס, בעקבות הרב קוק, כי לכל דור ולכל תקופה יש חלק מיוחד בתורה, שמתאים לאופיו של הדור. מאליו מובן, לדבריו, גם מדוע ישנם רבים העוזבים את דרך התורה, כיוון שמרגישים שהדרך הישנה איננה עונה על שאלותיהם ועל כל צורכיהם. כאמור, שיטה זו מבוססת על דברי הרב קוק, כגון באגרות הראי"ה (אגרות צו, קג ותפג), אורות התורה ומקומות נוספים.

הנהגה ציבורית

הרב ויצמן בולט בהנהגתו הציבורית הייחודית ובהובלת תהליכים חברתיים בציבור הדתי ובקרב בני הישיבות הדתיות לאומיות בפרט.

כך, למשל, בשנת 1990, עם תחילת העלייה ההמונית מברית המועצות יצר תוכנית של לימודי יהדות המותאמת לאולפנים שעסקו בהוראת העברית. תוכנית זו התפשטה לאחר מכן ברחבי הארץ.

בשנת 1994 היה הראשון שטבע את המושג פנים אל פנים, שמתייחס לביקורי בית בקרב כלל האוכלוסייה, במטרה לדון בשאלות זהות יהודית אקטואליות. מהלך זה הלך וצבר תאוצה, עד שהיה בזמן תוכנית ההתנתקות לדפוס פעולה שאפיין את הציבור הדתי לאומי המתון. (תוכנית זו ממשיכה לפעול בישיבת מעלות.)

בשנת 1999 הקימו תלמידיו בעידודו ובהדרכתו את תנועת מעגלים העוסקת בהעצמה אישית ובהכנה לשירות משמעותי בצה"ל, בקרב תלמידי תיכונים בכל רחבי הארץ.

בשנת 2008 נקרא הרב ויצמן להיות חלק מהוועדה הציבורית הבלתי תלויה, לקביעת המועמדים לכנסת של מפלגת הבית היהודי. בתפקיד זה התגלעו מחלוקות בינו לבין חבר הכנסת אורי אריאל ממפלגת תקומה, באשר לסמכויותיו של אריאל במפלגה ובאשר למעמדם של רבני תקומה. בסופו של דבר פרשו חברי מפלגת תקומה מ"הבית היהודי" והצטרפו לרשימת האיחוד הלאומי.

במהלך תוכנית ההתנתקות התנגד לדפוסי פעולה אלימים ולחסימת כבישים. במקום זאת הוציא מכתב גלוי ובו קריאה לכל הציבור הדתי לצאת לפנים אל פנים, התחברות כתשובה להתנתקות.

בשנת 2012, בטקס שהתקיים ביום ירושלים (כ"ח אייר תשע"ב), קיבל את התואר יקיר העיר מעלות על פועלו בעיר במשך שנים רבות.

בשנת 2014 הוענק לרב ויצמן ולישיבת ההסדר מעלות את "פרס היצירה התורנית". בנימוקי ההענקה צוינו "התרחבות היצירה התורנית ב'תורת ארץ ישראל', את ספריו וחיבוריו של הרב ויצמן במדרש ובתלמוד ובכל ענפי 'תורת ארץ ישראל' ואת מפעל הקמת השלוחות הרבות של הישיבה - ישיבות ההסדר שהוקמו בכל רחבי הארץ, ושחרתו על דגלן את העיסוק ב'תורת ארץ ישראל', בהן צומחים תלמידי חכמים בעלי שיעור קומה ובעלי רוח של יצירה".

הרב ויצמן טבע את המשפט: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", ככותרת לאחת מפסקאותיו של הרב קוק. לימים שיבץ ראש הממשלה אריאל שרון משפט זה באחד מנאומיו, ובימי תוכנית ההתנתקות הושר משפט זה בלחן ידוע (של השיר "עוז והדר"), והוא הפך להמנון הלא רשמי של מתנגדי התוכנית. במהלך מבצע צוק איתן ציטט אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו בנאומו. גם השר לביטחון פנים, גלעד ארדן ציטט את המשפט במסיבת עיתונאים במהלך גל פיגועים בשנת 2015. גם נפתלי בנט השתמש במשפט זה בהיוודע תוצאות הבחירות בשנת 2015.

מתלמידיו

• הרב אליעזר שנוולד ראש ישיבת מאיר הראל במודיעין
• הרב בני נכטיילר - מזכ"ל תנועת בני עקיבא לשעבר
• חתנו, הרב יוסי שטרן - ראש ישיבת ההסדר בעכו
• חתנו, הרב אלעזר אהרונסון - לשעבר ראש ישיבת ההסדר בחולון
• הרב אייל גריינר - ראש ישיבת ההסדר ('נתיב') בטפחות
• הרב דוד גבריאלי - ראש ישיבת נוה דקלים שבאשדוד
• הרב דני סגליס - ראש ישיבת ההסדר בנצרת עילית
• הרב יונה גודמן - המנהל החינוכי של רשת ישיבות ואולפנות בני-עקיבא.
• אברהם ליפשיץ - ראש מנהל החינוך הדתי.
• הרב אביב זגלמן - ראש ישיבת ההסדר חולון.

מספריו

בין ספריו וחוברותיו של הרב ויצמן:

• "מיטב הארץ" כללים בדרכי לימוד ע"פ תורת ארץ ישראל ושיעורים המיישמים כללים אלו. מעלות : הוצאת זהב הארץ, תש"ע.
• "לחיות עם פרשת השבוע" - שיחות המשלבות אקטואליה והדרכות לחיים בפרשות השבוע. שני כרכים, תשע"ו.
• "מצווה ברה" על ספר המצוות לרמב"ם, שני חלקים.
• "משוש הארץ" - אוסף שיעורים ושיחות בנושא השבת והמועדים
• "רבה אמונתך" - על שיר השירים רבה, שני חלקים על פרשה א' במדרש.
• "רבה אמונתך" - על קהלת רבה, ספר אחד על פרשה א' במדרש וספר שני על פרשות ב', ג' ו-ד'.
• חוברות בנושא תורת ארץ ישראל, חודשי השנה ומצוות כיבוד אב ואם.

קישורים חיצוניים

• אתר ישיבת מעלות
• רשימת ספריו באתר ישיבת מעלות
• שיעורי הרב יהושע ויצמן מאתר "שורש"
• שיעורי הרב יהושע ויצמן מאתר מכון מאיר
• אתר "תורת ארץ ישראל"
• רשימת המאמרים של הרב יהושע ויצמן, באתר רמבי"ש
• נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב יהושע ויצמן, כיפה (אתר אינטרנט).
• אלישיב רייכנר, הרב יהושע ויצמן לא מפחד מדרך ארוכה, 15 באוגוסט 2014, דיוקן-מקור ראשון, באתר nrg

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יהושע ויצמן24779965