הרב צפניה דרורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף צפניה דרורי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב צפניה דרורי
הרב צפניה דרורי
הרב צפניה דרורי
לידה א' בניסן תרצ"ז (גיל: 87)
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק תורה, עם ישראל, ארץ ישראל, פוליטיקה, כשרות, הלכה, חינוך
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב משה צבי נריה הרב דוד כהן (הנזיר)

הרב צפניה דרורי (נולד בא' בניסן תרצ"ז, 13 במרץ 1937) הוא רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר. מכהן כיו"ר האגודה להתנדבות וכאב בתי הדין לגיור באזור הצפון.

ביוגרפיה

נולד וגדל במושב שדה יעקב. למד בישיבת כפר הרוא"ה בשנותיה הראשונות, בעת שראש הישיבה היה הרב משה צבי נריה.[1] הוא נמנה עם שבט איתנים בתנועת בני עקיבא, הידוע בהקמת מפעלים חינוכים תורניים-לאומיים שהשפיעו על דרכו של הדור הבא של הכיפות הסרוגות. לאחר מכן ייסד עם חבריו לשבט את ישיבת כרם ביבנה, ומאוחר יותר עבר, כמו רוב חבריו, לישיבת מרכז הרב והיה אחד מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק. הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אריאלי והראשון לציון הרב יצחק ניסים. במקביל ללימודיו בישיבה שימש כמדריך לנוער עולה[2] והיה פעיל במאבק תלמידי הישיבה נגד המיסיון בירושלים.[3]

בשנת תשכ"ד (1964) הצטרף לחברו, הרב יעקב פילבר ונטל חלק בהקמתה של ישיבת ירושלים לצעירים. מטרת הקמת הישיבה הייתה ליצור מסגרת לבני תיכון שרצו ללמוד תורה ועם זאת לעשות בגרות מלאה, על פי השקפת הרב קוק. כיהן בה כר"מ מספר שנים.[4]

בשנת תשכ"ח (1968), לאחר שעזב את ישיבת מרכז הרב, עלה הרב דרורי צפונה בברכת הרצי"ה קוק, התיישב בקריית שמונה מתוך שליחות לחזק את ערכי היהדות באזור הצפון,[5] ומונה לרבה של העיר. במקביל החל לשדר תוכנית "הלכה יומית" בקול ישראל.[6]

בשנת תשל"ד הקים בעיר כולל אברכים ועמד בראשו.[7] בשנת תשל"ז (1977) הקים הרב דרורי את ישיבת קריית שמונה, ויחד עמו כיהן כראש הישיבה הרב אפרים שחור, מיום ייסודה של הישיבה, ועד שנפטר בכ"ב בכסלו תשמ"ג. מאז פטירת הרב שחור ועד היום מכהן הרב דרורי כראש הישיבה ביחד עם הרב ישראל קירשטיין, בנוסף על היותו רב העיר קריית שמונה. בעזרת אברכי הישיבה הוא גם עוסק במתן היתרי כשרות למספר רב של יצרני מזון.

הרב דרורי יסד סדרה ארוכה של שיעורי יהדות בקיבוצי הצפון ובהם בנאות מרדכי ובמשגב עם. בנוסף הקים את המרכז החברתי "מועדון תקוותנו" בקריית שמונה, וגם את המרכז לחינוך יהודי בעיר, שבו מועברים חוגים שונים לתושבי העיר.

פעילותו הרצופה של הרב דרורי בעיר הצפונית מאז שנת 1968 סייעה לתמוך בעיר בתקופות ביטחוניות וכלכליות קשות, שבהן נחתו בעיר קטיושות ואנשי עסקים עזבו אותה, הוא הקפיד להישאר בעיר ויחד עם תלמידיו לתרום לתושבים. במהלך תקופה זו חוותה העיר את מלחמת שלום הגליל, מבצע דין וחשבון, מבצע ענבי זעם, מלחמת לבנון השנייה ועוד. במשך השנים התרחב פועלו בעיר לתחומים חברתיים דוגמת מפעלי צדקה, סיוע קהילתי ומשפחתי, פיתוח, חינוך ועוד.[8]

בתקופת תוכנית ההתנתקות דגל הרב בקו מתון יחסית והתנגד במידת מה לסירוב פקודה מפורש, אך עם זאת הורה לתלמידיו להשתדל להתחמק ככל האפשר מכל פעילות של פינוי היישובים.

היה חבר במועצה הציבורית של מפלגת הבית היהודי שקמה לאחד בין המפד"ל ומפלגות האיחוד הלאומי.

נשוי ואב ל-9 ילדים. גר בקריית שמונה.

בשנת תשע"ד (2014) הוציא לאור את ספרו הראשון והיחיד, "הגיון לבי לפניך" - ביאור ופירוש על אורות התורה של הרב קוק. על ספר זה זכה בפרס הרצי"ה קוק.

ביום העצמאות ה-70 למדינה, קיבל תעודת יקיר העיר קריית שמונה לרגל 50 שנות פעילות בעיר.

מתחומי פעילותו

  • גיור: עמד בראש מיזם הגיור ובראש בתי הדין בצפון כ-30 שנה. כיום עומד בראש הוועד המייעץ לחוק הגיור החדש.
  • האגודה להתנדבות: ממייסדי האגודה להתנדבות בשנות ה-70 ומכהן כיו"ר עד עצם היום הזה.
  • חתונות: עורך חתונות בכל רחבי ישראל
  • פעיל ומייסד של אגודת הרבנים "צוהר".
  • פעיל ומייסד של אגודת פורום תקנה.

תעודות הוקרה

מחיבוריו

לעמלים בתורה - תוכנית לימודים מאת הרב ר' משולם ראטה (זצ"ל), בעריכת הרב דרורי, תשכ"ז[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ טקס חלוקת פרסים לבני הישיבות נערך אתמול על ידי משרד הדתות, שערים, 16 בפברואר 1953, עמ' 4
  2. ^ סמנריון למדריכי נוער עולה במוסד "עליה" בפתח-תקוה, הצופה, 18 באוגוסט 1960, עמ' 2
  3. ^ אלפי אנשים מלווים בשירה ובריקודים את 104 נידוני המיסיון שבחרו במאסר, הצופה, 10 באפריל 1964, עמ' 1–2 (חלק 1, חלק 2)
  4. ^ י. אד, ישיבה לצעירים: לפי תוכנית של הרב קוק, הצופה, 18 בנובמבר 1966, עמ' 7
  5. ^ מנחם רוטנברג, רב יצא לכבוש "שממה רוחנית", הצופה, 22 בנובמבר 1968, עמ' 4 (חלק 1, חלק 2)
  6. ^ הרב צפניה דרורי נבחר לרבה של קריית שמונה, הצופה, 18 במרץ 1968, עמ' 4
  7. ^ "כולל" אברכים יוקם בקריית-שמונה, דבר, 17 באפריל 1974, עמ' 2
  8. ^ לוי יצחק הירושלמי, בראש העיר בהתנדבות, מעריב, 23 באפריל 1976, עמ' 8
  9. ^ מדליקי המשואות בערב יום העצמאות, דבר, 5 במאי 1981, עמ' 12
  10. ^ יצא לאור, הצופה, 10 במרץ 1967, עמ' 5
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0