הכעבה
.jpg)
הכַּעְבָּה (בערבית: الكعبة; מילולית: "הקובייה") היא מבנה קדוש למוסלמים הנמצא במכה שבערב הסעודית. סביב הכעבה עומד אל-מסג'ד אל-חראם, המסגד הקדוש ביותר באסלאם. הכעבה היא גם הקיבלה בתיפלה המוסלמית, כלומר, הכיוון אליו פונים המאמינים בזמן התפילה.
מבנה זה היה קדוש גם לעובדי האלילים בתקופת הג'אהִליה (התקופה הקדם-אסלאמית בחצי האי ערב). על פי האסלאם, עם התגלותו של מוחמד, הוא התכחש לכעבה עד שטיהר אותה מהאלילים שהיו בה קודם.
מקור הכעבה
על-פי המסורת המוסלמית, נבנתה הכעבה על ידי אברהם ובנו ישמעאל. מסורת מוסלמית אחת גורסת כי אברהם וישמעאל מצאו את האבן השחורה כשאספו אבנים לבניית הכעבה. אמונה מוסלמית נוספת היא שהאבן ירדה מהשמים, מגן עדן למכה, אבל השחירה בעקבות החטאים של האנשים בעולם.
יש המשערים שמקור האבן השחורה הוא במטאוריט שנפל לכדור הארץ, אך תאוריה זו לא נבחנה בפועל, מחמת הקדושה המיוחסת לאבן בקרב מאמיניה המונעים את תנאי הגישה לבדיקתה. מבקרים שאכן חזו באבן מעריכים שהיא עשויה גרניט שנחצבה במחוז הקרוב. תאוריה זו סבירה יותר, שכן הכעבה נבנתה מחדש מספר פעמים לאורך ההיסטוריה. פנים הכעבה רצוף בשיש לבן ובאבן גיר.
רבי אברהם אבן עזרא, בפירושו לספר דניאל[1], מצטט פירוש קראי כי עדותו של דניאל ”וְיָבֵן עַל עֹזְבֵי בְּרִית קֹדֶשׁ”[2] מתייחסת למקדש מכה[3]. האבן עזרא שולל פירוש זה, בין השאר ”כי יש במיכ"א שיקוץ עד היום והלא מרקוליס שאליו יחוגו כל ישמעאל ממזרח וממערב לזרוק אבנים שם”[4]. בהמשך דבריו כותב האבן עזרא בהתייחסות ל"קדרי ראש מלכות ישמעאל"[5]: ”ולא סרו אנשי מיכ"א למשמעתו, עד שנשבע להם שלא יסיר עבודת מרקוליס”. גם הרמב"ם זיהה אותה כמו עוד פולחנים שונים של האיסלאם כהמשך לאלילויות כנעניות קדומותשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: להרחבה [2] וגם 2=. לזיהויים של פעור ומרקוליס באתר "רציו" של ערכים. .
מצוות החג'
ערך מורחב – חג'
לפי האמונה המוסלמית, כל אדם מוסלמי חייב להשתתף לפחות פעם אחת בחייו בטקס העלייה לרגל, החג'. במהלך החג', המאמינים נוגעים באבן השחורה, מצמידים את גופם לאבני הכעבה (מתוך האמונה שבזכות זה הם יישמרו מאש הגיהנום) וסובבים את המבנה שבע פעמים נגד כיוון השעון.
הקשר בין מצוות החג' לכעבה
כל טקסי העלייה לרגל נקשרים עם אברהם וישמעאל בנו. על פי האסלאם, אחרי שאברהם סיים את בניית הכעבה (הוא נחשב לבונה הכעבה לפי הקוראן) הופיע בפניו המלאך גבריאל, שהיה לשיטתם מלאך ההתגלות של הנביא מוחמד. גבריאל הורה לאברהם להקיף את הכעבה עם בנו ישמעאל שבע פעמים, ותוך כדי כך לנשק את ארבע פינות הכעבה בכל הקפה. לאחר מכן התפללו מאחורי האבן שנקראת "מקאם אבראהים", והמשיכו בטקסי החג' בגבעות א-צפא (الصّفا) ואל-מרוה (المروة) במנא (منى) ומזדלפה (مزدلفة). המסורת קובעת שהמצווה שמקיימים המוסלמים, מקורה באברהם. זה אומר שהמוסלמים מחקים את מנהגו של מייסד האסלאם, את המצווה שהוטלה על אברהם.
מבנה הכעבה
הכעבה בעלת צורה של קובייה פחות או יותר. אורך הצלעות הוא 10–12 מטר וגובהה הוא 15 מטרים.[9] מבנה הכעבה מכוסה פרוכת רקומה בחוטי זהב המוחלפת מדי שנה בטקס החג'. בפינה הדרום-מזרחית, בקיר החיצוני של הכעבה משובצת האבן השחורה. ארבע פינות הכעבה מצביעות במידה מסוימת על ארבעת כיווני השמיים.[10]
- האבן השחורה - נמצאת בפינה המזרחית של הכעבה.
- דלת הכעבה - הכניסה למבנה היא דלת הקבועה בגובה 2.3 מ' מעל הקרקע בדופן הצפון-מזרחי, המהווה את החזית. בשנת 1979 הוחלפו דלתות הכסף בדלתות זהב במשקל 300 ק"ג שהוכנו בידי האומן אחמד בן אבראהים בדר.[11]
- מִיזאבּ - מרזב מוזהב. הוסף למבנה בשנת 1627 לאחר שגשמי השנה הקודמת גרמו להתמוטטות שלושה קירות.
- שַדַ'רְוַאן - המעטפת התחתונה של המבנה.
- חג'ר אל-חטים (אבן ישמעאל) - קיר נמוך (גובהו 90 ס"מ ורוחבו 150 ס"מ) עשוי שיש לבן שצורתו חרמש.
- מוּלְתַזַם - החלק שבין דלת הכניסה ובין האבן השחורה, אורכו כשני מטרים. זהו המקום המקובל לתפילות דועא.
- מקאם אבראהים - האבן עליה, לפי המסורת המוסלמית, עמד אברהם בזמן בניית הכעבה, ועליה חתימת כף רגלו.
- הפינה המזרחית - הפינה הסמוכה לדלת הכעבה, ניצבת בערך מול הבאר זמזם. בה קבועה האבן השחורה.
- הפינה הדרום-מערבית.
- הפינה הצפון-מערבית.
- הפינה הצפון-מזרחית.
- כִּסְווה - הכיסוי המעוטר של הכעבה עשוי משי שחור ועיטורי זהב (פסוקי קוראן). הכיסוי מוחלף מדי שנה במהלך החג'.
- פס שיש המסמן את מיקום תחילתה של כל הקפה וסיומה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כעבה |
- מאיר ברק, מה היו יחסי ערב הקדומים אל האבן השחורה בכעבה?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 מאי 2010
- מכה אז ועכשיו, 128 שנות צמיחה - גלריית תמונות היסטוריות של מכה, באתר המגזין The Atlantic
הערות שוליים
- ^ פרק יא.
- ^ פרק י"א, פסוק ל'.
- ^ ייתכן הכעבה או הר ערפאת או שניהם.
- ^ ייחוס יידוי האבנים המוסלמי לעבודת המרקוליס, מופיע גם בדברי הרמב"ם בתשובה תמ"ח.
- ^ כינוי מקובל אצל הראשונים ביחס למוחמד.
- ^ מסורות שאפשר שמהדהדת רעיונות פוליתאיסטים
- ^ [1](הקישור אינו פעיל, 24 בדצמבר 2017)
- ^ תיאור הכעבה באתר "יעדים קדושים".
- ^ Hawting, G.R.; "Ka`ba," Encyclopaedia of the Qur'an, p. 76.
- ^ Wensinck, A.J, "Ka`ba," Encyclopaedia of Islam, vol. IV, p. 317.
- ^ חדשות ערב.
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
האסלאם | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||
הכעבה25147933