מודיעים
מודיעים או מודיעין הייתה עיר קדומה בשפלת יהודה, כ-10 קילומטר ממזרח ללוד. החל מהמאה ה-19 מזוהה עם תל א-ראס, שליד הכפר הערבי אל מידיה.[1]
העיר נודעה כמקום מושבם של החשמונאים, ובפרט כמקום שבו פרץ מרד החשמונאים. בספר חשמונאים ב' מסופר שיהודה המכבי הנחיל מפלה לאנטיוכוס ליד מודיעים. בימינו נקראת העיר מודיעין על שם העיר הקדומה.
שם העיר
.jpg)
מקור הסיפור על החשמונאים ועיר מוצאם הוא בספר מכבים שתורגם מיוונית, ולכן לא ידוע בבירור כיצד נקראה העיר - 'מודיעין' או 'מודיעים'. צורות הריבוי X-ים וX-ין היו נפוצות שתיהן בתקופת בית שני, וכל מתרגם בחר בצורה הנראית לו.[2] במקורות היהודיים שנכתבו בעברית ישנה עדיפות מספרית לצורה 'מודיעים', כך למשל בתלמוד הבבלי מסכת פסחים: "מן המודיעים לירושלים - חמשה עשר מילין הויא".[3] מקור נוסף, הקשור למשפחת החשמונאים מופיע בבבלי, מסכת קידושין: "...שהיו אומרים (לאלכסנדר ינאי המלך): אמו נשבית במודיעים, ויבוקש הדבר ולא נמצא".[4] המקור העברי הקדום ביותר המזכיר את מודיעים/מודיעין הוא התוספתא: "מן המודיעין ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן המודיעים ולחוץ - אין נאמנין".[5] המקור, המאוחר אמנם בכשלוש מאות שנה לימי המכבים, מלמד כי שתי הצורות היו מקובלות, עד כי הכותב השתמש בשתיהן זו לצד זו.
עיר החשמונאים
מודיעים ידועה בתור עיר מולדת משפחת החשמונאים, המקום שבו פרץ מרד החשמונאים, ובו נקבר יהודה המכבי ושאר אחיו, והוקמה בו מצבה לזכרם.
משפחתו של מתתיהו בן יוחנן בן שמעון ממשמרת יהויריב הכהן ישבה במודיעים, בה אירעה ההתנגשות במהלכה הרג מתתיהו את הפקיד היווני שבא לכפות את תושבי המקום לזבוח לאל זר. מתתיהו ובניו ברחו אל ההרים, והשאירו בעיר כל רכושם.[6]
אוזביוס כותב בספרו האונומסטיקון: "כפר אצל לוד, משם היו המקבים, אשר גם את מצבתם מראים עד היום". על פי דבריו זיהו חלק מחוקרים בתל א-ראס את חורבת אל מדיה, שגם משמרת את השם מודיעים.
קברות המכבים
על מקום קברות יהודה המכבי מספר ספר החשמונאים. לאחר מותו בקרב אלעשה: "וייקח יונתן ושמעון את גופת אחיהם, ויקברו אותה בקברות אבותיו בעיר מודעית".[7]
שמעון החשמונאי בנה במקום מצבה וכך נאמר: "וישלח שמעון לקחת את עצמות אחיו, ויקבור אותם אל קבורת אבותיו במודעית... ויקם שמעון על קברות אבותיו ואחיו מצבה גדולה, אבנים מהוקצעות משני עבריהן, ויצג עליה שבעה עמודים אחד מול אחד: לאביו ולאמו ולארבעה אחיו. ויקף אותם קרנות גבוהות מעשה מקלעות, ועליהן מפותחים כל כלי מלחמה לזכר עולם, וגם תבנית אניות מחוטבות הנשקפות על פני הים. והמצבה הזאת במודעית עד היום הזה."[8]
תושבי הכפר אל מידיה, המשמר את שמו הקדום של המקום, הצביעו על אתר ליד כפרם שקראו לו: "קבור אל יהוד". במקום שתי שורות של תשעה קברים גדולים חצובים בסלע גיר. הקברים בנויים כפירים חצובים לעומק כמטר וחצי, שבתחתיתם שתי גומחות קבורה צידיות. כל גומחה משמשת לאדם אחד, וייתכן שהקבר נבנה לקבורת בני זוג. מעל הקברים הונחו מכסי אבן גדולים וכבדים שחלקם נראה בשטח. באזור התגלו מערות קבורה מתקופת בית שני ובהם גלוסקמאות - ארונות קבורה קטנים שעל חלקם כתובות בעברית וביוונית.
בשנת 1909 ביקרו במקום מורי ותלמידי גמנסיה 'הרצליה' מתל אביב, להדליק נר ראשון של חנוכה וקבעו את "קבור אל יהוד" ל"קברות המכבים" על סמך דבריו של אחד מתושבי הכפר. מאז נקבע נוהג לבקר במקום בחג החנוכה, ומשנת 1945 הונהג לערוך מרוץ לפיד של המכבי הצעיר ממודיעים לירושלים לזכר המכבים, והאתר סומן ושולט בהתאם.
צפונית לאתר המכונה "קברות המכבים" מצוי מבנה אבן המקורה בכיפה המכונה "חורבת הגרדי". מועד בנייתו המשוער הוא בתקופה הביזנטית, ובמרכזו נמצא קבר שייח (שיח' אל-ע'רבאווי). שרידי המקום נחקרו כבר בשנת 1870 בידי ויקטור גרן. בשנת 1874 חקר את המקום הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו, שזיהה את המבנה עם המבנה המסומן במפת מידבא כמקום קבורתם של המכבים. במפה מהמאה ה-6 נכתב: "את מצבת קבריהם (של המכבים) מראים עד היום".
בתחילת המאה ה-21 הציעו החוקרים לזהות את 'ח'רבת חמאם אל מידיה', המצויה בסמוך לאתר המכונה "קברות המכבים" ולאנדרטה שהוקמה עליו, שבה נמצאו שרידים מתקופות שונות ובהם שרידים למערות קבורה יהודיות, כמקומה של העיר החשמונאית מודיעין.[9][10] מאז מיוחס המקום על ידי "האגודה למען קברי צדיקים" כמקום קבורתו של מתתיהו החשמונאי ובמקום נערכות תפילות.
במתחם הוצבה אנדרטה לזכרם של הנופלים בקרבות באזור.
ההיסטוריון אריה יצחקי גילה בשנת 1989 בעת סיור בתל א-ראס הסמוך לכפר מדיה חלל גדול בפסגת התל שבתוכו מפולת עפר גדולה ובה חלקי עמודים מעוטרים כותרת וחוד של "פירמה" יצחקי מעריך שאלה ככל הנראה שרידי הקברים שבנה שמעון. המקום נצפה בבירור ממישור החוף.[11]
מיקומה של מודיעים כנקודת ציון בתקופת בית שני
מיקומה המדויק של מודיעים הקדומה אינו ידוע לנו היום, אך האמורא עולא אומר בתלמוד בבלי,[3] ש"מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא", כלומר שהמרחק בין מודיעים וירושלים הוא חמישה עשר מיל.
בתקופת בית המקדש השני שימשה מודיעים כנקודת ציון, לצורך עניינים הלכתיים שונים.
פסח שני
המשנה במסכת פסחים[12] מביאה מחלוקת תנאים בשאלה מהו המרחק המינימלי מירושלים, שהאדם הנמצא בו פטור מעונש "כרת" על כך שלא קיים את מצוות קרבן הפסח, על פי המילים בציווי התורה על פסח שני: "דרך רחוקה".[13] לפי רבי עקיבא, אדם הנמצא "מן המודיעים וחוץ", פטור מעונש זה.
נאמנות על טהרת כלי חרס
לפי הלכות טומאה וטהרה, לא ניתן לטהר כלי חרס שנטמא, ויש צורך לשבור אותו. בתוספתא במסכת חגיגה[5] כתוב שמוכרי כלי חרס שנמצאים "מן המודיעים ולפנים", נאמנים לומר שכלי החרס שהם מוכרים טהורים. מסתבר שהדבר קשור גם לכך שמודיעים הייתה עיר כהנים, שנזהרו במיוחד בענייני טומאה וטהרה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
- שלומית וקסלר-בדולח, אלכסנדר און ויהודה רפיואנו, לשאלת זיהויה של מודיעין – עירם של החשמונאים, קתדרה 109, ספטמבר 2003, עמ' 69–86
- בועז זיסו וליאור פרי, מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית: לבירור סוגיה גאוגרפית-היסטורית, קתדרה 125, תשרי תשס"ח, עמ' 5–20
הערות שוליים
- ^ בצלאל בר כוכבא, מלחמות החשמונאים, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1980, ע"מ 157
- ^ במהדורת פרנקל מוורשה, שנכתבה ב-1885, כתוב למשל על מתתיהו בפרק ב': "והוא יושב בהר מודעית".
- ^ 3.0 3.1 תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ו עמוד א'.
- ^ 5.0 5.1 תוספתא, חגיגה, פרק ג', הלכה כ"ט.
- ^ ספר חשמונאים ב', פרקים א'-י"ג.
- ^ מקבים א', ט', י"ט.
- ^ ספר חשמונאים א, פרק יג, פסוק כה.
- ^ בועז זיסו וליאור פרי, "מיקומן של מודיעין החשמונאית ומודיתא הביזנטית: לבירור סוגיה גאוגרפית-היסטורית", קתדרה, 125 (תשס"ח), 5-20.
- ^ שירות הידען, האם מבנה קבורה גדול שחשפו באחרונה רשות העתיקות ותושבי אזור מודיעין, הוא קבר המכבים האמיתי?, באתר "הידען", 24 בספטמבר 2015
- ^ אריה יצחקי - Arieh Itzhaki, באתר www.facebook.com
- ^ משנה, מסכת פסחים, פרק ט', משנה ב'.
- ^ ספר במדבר, פרק ט', פסוקים י'-י"א.