כדי הילוך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כְּדֵי הִלּוּךְ היא שיטת מדידת זמן הלכתית, המוגדרת לפי קצב ממוצע של הליכת בני אדם. הקצב המדויק נתון במחלוקת הפוסקים, וההכרעה המקובלת היא שהוא שווה ל-3.2 קמ"ש.

מקורות

השיעור מוזכר מספר פעמים בתלמוד הבבלי בהקשרים שונים.[1] פוסקי ההלכה תרגמו את השיעור לשעות לפי מימרה של רבי יוחנן במסכת פסחים, הקובעת שאדם ממוצע יכול ללכת ביום עשר פרסאות שהם 40 מיל.[2] בעניין זה נאמרו שלוש שיטות עיקריות:

  • דעת בעל תרומת הדשן שהליכת עשר פרסאות היא ב-12 שעות, כלומר 1.2 שעות לכל פרסה, 18 דקות למיל.[3]
  • דעת הרמב"ם שחישוב הליכת עשר פרסאות ביום כולל גם את זמן הנשף שמעלות השחר עד לזריחה ומשקיעת החמה עד לצאת הכוכבים – שבו ההליכה היא 2.5 פרסאות, ואילו ב-12 השעות שבין נץ החמה לשקיעה ההליכה היא 7.5 פרסאות בלבד, כלומר 1.6 שעות לכל פרסה, 24 דקות למיל.[4]
  • לפי ביאור הגר"א החישוב כולל הליכה של 2 פרסאות בזמני הנשף, וב-12 שעות היום ההליכה היא 8 פרסאות, כלומר 1.5 שעות לכל פרסה, 22.5 דקות למיל.[5]

דעות נוספות הן: דעת הרב עוזיאל מייזליש שהליכת פרסה היא בשעה ושליש, 20 דקות למיל,[6] ודעת מהרי"ק שהליכת פרסה היא בשעה אחת, 15 דקות למיל.[7]

טבלת המרה

השיעור לדעת תרומת הדשן לדעת הרמב"ם לדעת ביאור הגר"א לדעת מהרי"ק לדעת מנורה הטהורה
הילוך ארבע אמות 2.16 שניות 2.88 שניות 2.7 שניות 1.8 שניות 2.4 שניות
הילוך 22 אמות[8])


11.88 שניות 15.84 שניות 14.85 שניות 9.9 שניות 13.2 שניות
הילוך מאה אמות 54 שניות 72 שניות 67.5 שניות 45 שניות 60 שניות
הילוך מיל 18 דקות 24 דקות 22.5 דקות 15 דקות 20 דקות
הילוך פרסה 72 דקות 96 דקות 90 דקות 60 דקות 80 דקות
מהירות ההליכה לפי שיעור הרב חיים נאה 3.2 קמ"ש 2.4 קמ"ש 2.56 קמ"ש 3.84 קמ"ש 2.88 קמ"ש
מהירות ההליכה לפי שיעור חזון איש 3.84 קמ"ש 2.88 קמ"ש 3.072 קמ"ש 4.608 קמ"ש 3.456 קמ"ש
מהירות ההליכה לפי שיעור "הדרהם הקטן" 3.04 קמ"ש 2.28 קמ"ש 2.432 קמ"ש 3.648 קמ"ש 2.736 קמ"ש
מהירות ההליכה לפי שיעור מיל רומאי כ-4.93 קמ"ש כ-3.6975 קמ"ש כ-3.944 קמ"ש כ-5.916 קמ"ש כ-4.437 קמ"ש

שימושים הלכתיים

בין ההלכות שנאמר בהן שיעור "כדי הילוך": בסיום תפילת שמונה עשרה לאחר אמירת עושה שלום במרומיו יש לשהות כדי הילוך ארבע אמות לפני החזרה למקום.[9] בצק ששהה ללא לישה בכדי הילוך מיל הופך לחמץ.[10] בהלכות מליחה נקבע שהבשר צריך לשהות במלח כדי הילוך מיל.[11] יש להקפיד שלא להפסיק בין נטילת ידיים לברכה יותר מכדי הילוך 22 אמה.[12] יש אומרים ששינה של יותר מכדי הילוך מאה אמה נחשבת לשנת קבע לעניין איסור שינה עם תפילין.[13]

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ראו למשל: תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ז עמוד ב', ומסכת סוכה, דף כ"ו עמוד א'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג עמוד ב'
  3. ^ תרומת הדשן חלק א' סימן קכג'
  4. ^ פירוש המשנה לרמב"ם מסכת פסחים פרק ג' משנה ב'
  5. ^ ביאור הגר"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תנ"ט, סעיף ב', וראו חזון איש אורח חיים סימן קכג'
  6. ^ עוזיאל מייזליש, מנורה הטהורה סימן רס"א, באתר היברובוקס
  7. ^ שו"ת מהרי"ק סימן קע"ג
  8. ^ לפי שיטת הצל"ח על תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט' עמוד ב', את שיעור "הילוך כ"ב אמות" מודדים בהליכה איטית של "עקב בצד אגודל" ולכן השיעור גדול יותר. יש שכתבו שהשיעור הוא כפול (על פי מגן אברהם על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שצ"ז, סעיף א') ויש שכתבו שהוא כשלוש דקות. (מרדכי אליהו, מאמר מרדכי הלכות ימות החול, עמוד 329, באתר אוצר החכמה
  9. ^ רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קכ"ג, סעיף ב'
  10. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ה', הלכה י"ג
  11. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ס"ט, סעיף ו'
  12. ^ רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קס"ו, סעיף א'
  13. ^ מגן אברהם על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן מ"ד, סעיף א'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33325541כדי הילוך