רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין
| |||||
| הרב ישראל מהוסיאטין | |||||
| לידה |
ט"ז בכסלו ה'תרי"ח הוסיאטין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ט בכסלו ה'תש"ט בתל אביב | ||||
| מקום קבורה | בטבריה | ||||
| מקום מגורים | הוסיאטין, וינה, תל אביב | ||||
| מקום פעילות | הוסיאטין, וינה, תל אביב | ||||
| השתייכות | הוסיאטין | ||||
| תחומי עיסוק | הפצת מצוות יישוב הארץ | ||||
| בת זוג | נחמה ניטל | ||||
| אב | מרדכי שרגא פייבוש פרידמן | ||||
| אם | דינה | ||||
| צאצאים | חיה שרה רחל | ||||
| |||||
רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (ט"ז בכסלו ה'תרי"ח - כ"ט בכסלו ה'תש"ט). האדמו"ר השני לחסידות הוסיאטין.
קורות חייו
נולד בעיירה הוסיאטין שבגליציה לרבי מרדכי שרגא פייבוש ולרבנית דינה. שמו ניתן לו על שם סבו רבי ישראל פרידמן מרוז'ין שנפטר שבע שנים קודם לכן. בט"ו בסיוון תרל"ב נישא לרבנית נחמה ניטל בת רבי אבי עזרא זליג שפירא ממוגלינצא (חתן דודו רבי אברהם יעקב מסדיגורה) להם נולדו שתי בנות: חיה שרה רחל וחוה. אשתו נפטרה בט"ז בסיוון תרנ"ב. בהמשך נישא בשנית לבתו של רבי חיים הגר מאנטניא.
בכ"ב באייר ה'תרנ"ד נפטר אביו והוא מונה לאדמו"ר השני של חסידות הוסיאטין. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היה בין אדמו"רי בית רוז'ין וחסידיהם שנסעו לווינה, וקבע את העיר כמקום מגוריו גם לאחר מלחמת העולם הראשונה. האדמו"ר נהג לנסוע לבקר את חסידיו בגליציה. גדולי הרבנים העריכו אותו ורבי אהרן רוקח מבעלז כינה אותו: "צדיק יסוד עולם". תחילה היה חבר באגודת ישראל, אך יש טוענים כי בעקבות החלטות אנטי-ציוניות שנתקבלו באספתה ב־ה'תרפ"א, הצטרף למזרחי[1]. לעומת זאת תלמידו רבי אליעזר זוסיא פורטוגל טען כי הוא התנגד לחלוטין להקמת המדינה בניגוד לנטען בשמו[2].
בשנת ה'תרצ"ז, לאחר שעלתה רמת האנטישמיות באוסטריה ובאירופה כולה בעקבות עליית היטלר לשלטון ארבע שנים קודם לכן. הפציר בחסידיו להימלט מאירופה ולעלות לארץ ישראל. הוא אמר כי "מי שיש לו שכל ימלט כעת אפילו בנעלי בית". האדמו"ר עלה לארץ ישראל יחד עם חסידיו, בגיל 80, ולאלו שנותרו ובאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת אמר: "מי שיכול למכור שימכור, ומי שלא יכול למכור, שישאיר הכול ויברח מכאן, כשרק תרמיל על שכמו".
בארץ ישראל, בחר להתיישב בעיר תל אביב בטענה כי "בעיר יהודית זו אין צריחי כנסיות ולא נשמעים בה פעמוניהן", הרב פרידמן שכר בניין ברחוב ביאליק שהוסב לאולם תפילה, לדירתו הפרטית וחדרים הצמודים לבית הכנסת, ובכך יסד את חצר חסידות הוסיאטין בתל אביב שם ייסד את "בית הכנסת של האדמו"ר מהוסיאטין". נהג לבקר בירושלים בקיץ ולשהות בה עד ג' במרחשוון, יום השנה של סבו רבי ישראל מרוז'ין, בו עלה לכותל.
האדמו"ר נהג לשמור על צניעות מרובה ולהסתיר את דרכו בקודש, אך בד בבד שמר בביתו על המלכותיות הרבה של סבו רבי ישראל פרידמן מרוז'ין, ובביתו היו אלפי תשמישי קדושה מהודרים שחלקם הועברו לו בירושה. האדמו"ר המעיט לדבר ודבריו היו שקולים ומדודים שתמיד נאמרו בנועם ובנימוס. בזמן שהותו בגולה מסופר כי היו שומעים אותו מדבר כאשר היה יוצא לטייל ומתפעם מיצירות הבורא.
בשנת ה'תש"ב החלו הגרמנים להתקרב לארץ ישראל ופחד גדול נפל ביישוב העברי, לכן פנה אליו מקרובו הרב יעקב לנדא, רבה של בני ברק, וביקש ממנו להצטרף לתפילה כנגד הצורר. האדמו"ר נאות לבקשה והגיע לתפילה בירושלים על קברו של רבי חיים אבן עטר (ה'אור החיים'), ולאחר אמירת תהילים אמר לציבור כי "לצורר לא תהיה שליטה בארצנו" ובכך הרגיע את החסידים.
נפטר בכ"ט בכסלו תש"ט בגיל 91[3]. רבי ישראל הביע בצוואתו את הרצון להיקבר בהר הזיתים, אך אם הדבר לא יושג יקברוהו בצפת או בטבריה. ואכן מפאת שלטון הירדנים במזרח ירושלים לא היו יכולים לקבור אותו בהר הזיתים. בנוסף לא ניתן היה להספיק לסדר מקום עבורו בצפת על כן קברוהו בחלקת תלמידי הבעל שם טוב בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה. ביום השנה לפטירתו נערכות הילולות לשמו ועליות לקברו.
משנתו הציבורית
רבי ישראל תמך ביישוב היהודי בארץ, וכבר בשנותיו באוסטריה החל להפגין את חיבתו לארץ ישראל ולמצוות יישוב ארץ ישראל: במהלך שהות האדמו"רים מרוז'ין באוסטריה הועלתה ההצעה לפתוח חלקה בבית הקברות היהודי בווינה בשבילם, כתגובה להצעה זאת אמר האדמו"ר כי בשבילו אין צורך, כי הוא מתכוון לעלות לארץ ישראל. האדמו"ר השתתף בכינוסים של אגודת ישראל בווינה, דאג להעלות את נושא ארץ ישראל ויישובה על סדר היום, וכאשר החלו לדבר בגנות יישובה קם ונטש את הכינוסים, אך לא עזב את האגודה ופעל מתוכה על מנת לחזק את הלובי למען יישוב הארץ באגודה[דרושה הבהרה]. האדמו"ר אף חיזק את היישוב בארץ על ידי עליה וייסוד חצר חסידות הוסיאטין בתל אביב.
התנגד ליציאה מכנסת ישראל בתקופת המנדט, שאורגנה על ידי אנשי אגודת ישראל בארץ[4].
צאצאיו
- חתנו רבי יעקב פרידמן ממלא מקומו באדמו"רות. בנו של רבי יצחק מבוהוש.
- חתנו, אחיינו הרב מנחם נחום פרידמן (י"ח בטבת תר"מ - י' בכסלו ה'תש"ג) מהוסיאטין-למברג, בן אחיו רבי שלום יוסף. לא היו לו ילדים.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, "אנציקלופדיה לחסידות- אישים" כרכים א-ג, הוצאת מוסד הרב קוק, 1986, 2000, 2004.
- הרב מאיר גרוזמן, אמרו צדיק, רמת גן, תשס"ו (2006).
- הרב יהודה ברנדס, במלכות הקדושה, הוצאת תבונות, אלון שבות, תשס"ו (2006).
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי פוגלמן, ארחות חיים, הצופה, 23 בדצמבר 1949
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' ישראל פרידמאן", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 103, באתר HebrewBooks
- הרב אליעזר מלמד, רבי ישראל מהוסיאטין - זקן בית רוז'ין, פורסם ברביבים כרך ג', פרק ט"ז, 164-171
- טונקה פיקהולץ, חסידי הוסיאטין בסקאלאט, מתוך ספר הזיכרון לסקאלאט, עמ' 31 - תיאור ממקור ראשון של חסידי הוסיאטין והערצתם לאדמו"ר המבקר בעיירה שלהם
שושלת הוסיאטין
| רבי ישראל מרוז'ין "הרוז'ינר" | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי שלום יוסף פרידמן האדמו"ר מסדיגורה | רבי אברהם יעקב פרידמן האדמו"ר הזקן מסדיגורה | רבי דב בער פרידמן "רבי דוב מליאובה" | רבי מנחם נחום פרידמן האדמו"ר משטפנשט | רבי דוד משה פרידמן האדמו"ר מצ'ורטקוב | רבי מרדכי שרגא פרידמן האדמו"ר מהוסיאטין | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק פרידמן מייסד חסידות בוהוש | רבי יצחק מאיר השיל מייסד חסידות קופיטשניץ | רבי ישראל פרידמן האדמו"ר השני מהוסיאטין | רבי שלום יוסף פרידמן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי ישראל שלום יוסף פרידמן האדמו"ר השני מבוהוש | רבי אברהם יהושע השיל פרידמן האדמו"ר מאדז'וד | רבי משה יהודה לייב פרידמן מייסד חסידות פשקאן | רבי יעקב פרידמן האדמו"ר השלישי מהוסיאטין | רבי מנחם נחום פרידמן מהוסיאטין-למברג | רבי משה פרידמן האדמו"ר מבויאן - קראקא | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יצחק פרידמן האדמו"ר הרביעי מהוסיאטין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין
| עץ שושלת רוז'ין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
| תקופת חייו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין על ציר הזמן |
|---|
 |
| הקודם: רבי מרדכי שרגא פייבוש פרידמן, מייסד חסידות הוסיאטין |
האדמו"ר מהוסיאטין | הבא: רבי יעקב פרידמן, "האהלי-יעקב" |
