רבי יעקב לנדא
 | |||||
| הרב יעקב לנדא, ה'תשכ"ד | |||||
| לידה | תרנ"ג | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ו בשבט ה'תשמ"ו | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| מקום פעילות | קורניץ, רוסטוב על הדון, רמתיים, בני ברק | ||||
| השתייכות | חסידות חב"ד | ||||
| |||||
רבי יעקב לנדא (תרנ"ג - כ"ו בשבט ה'תשמ"ו) רבה האשכנזי של העיר בני ברק ואב"ד בין השנים ה'תרצ"ו - ה'תשמ"ו. היה חבר בית דין רבני חב"ד וכונה "זקן רבני חב"ד בארץ הקודש".
ברוסיה הלבנה
נולד בעיירה קורניץ שברוסיה הלבנה, לרב משה יהודה לייב לנדא שהיה רב המקום. לאחר פטירת אביו נתמנה בגיל 20 לתפקיד, על פי הוראתו של רבי שלום דובער שניאורסון, האדמו"ר החמישי לשושלת חב"ד. כך כתב בעניין: ” על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי, למרות גילי הצעיר. כשלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ [נספה בשואה], ור' לייב מטוסוב [אף הוא נספה בשואה] אל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו"ר הרש"ב כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד...”.
לימים הקים את ישיבת תפארת בחורים מוסקבה שהייתה מיועדת לבעלי תשובה ממוצא רוסי, והוא הדריכם.
היה בן בית בביתו של רבי שלום דובער שניאורסון ברוסטוב על הדון שברוסיה. הרבי חיבבו והוא זכה לכינוי "רב החצר". בזמן שהותו שם בנה מקווה בשיטת רבו האמור, "בור על גבי בור", שהיוותה חידוש הלכתי. כן פעל בשליחותו בהפצת היהדות ברחבי רוסיה.
לאחר מכן היה מקורב לרבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי לשושלת חב"ד. גם רבי יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר") קירבו והוא סידר את הקידושין בחופתו של הרב לנדא. בהמשך עמד בקשר עם רבי מנחם מנדל שניאורסון והם התכתבו בענייני חב"ד בישראל ובנושא מנהגי חב"ד שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל רבי שלום דובער.
פעילותו בארץ
לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת תרצ"ה שימש כרבה של רמתיים (חלק מארבע המושבות שהרכיבו את הוד השרון). אחר כך כיהן כרב העיר בני ברק במשך 50 שנה - משנת תרצ"ו, עד פטירתו.
במסגרת תפקידו בבני ברק הסתובב בעצמו בין החנויות על מנת לעשר ירקות. נהג לעיתים לעמוד בשבת ברחוב ולבקש מנהגי המכוניות שיצאו מן העיר, משום שזוהי עיר שומרת שבת.
העביר שיעורים בהלכה ובספר התניא, וכן מסר דברי תורה בסעודה שלישית.
במשך כמה שנים נשא את התואר "זקן רבני חב"ד בארץ הקודש".
לפני פטירתו ביקש מראש עירית בני ברק, משה אירנשטיין, שידאג למנות את בנו הגדול, הרב משה יהודא ליב לנדא, לרב העיר. כך גם כתב בצוואתו. ראש העיר הכריז על המינוי במהלך ההלוויה.