ירגזי הערער
 ירגזי הערער
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| מין: | ירגזי הערער |
| שם מדעי | |
 Baeolophus ridgwayi
| |
| תחום תפוצה | |
| |
ירגזי הערער (שם מדעי: Baeolophus ridgwayi) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים.
מאפיינים פיזיים
ירגזי הערער הוא עוף קטן; מסתו 10–22 גרם. על ראשו ציצה אפורה קטנה, קשתית העין שחורה והמקור אפור, קצר וחזק. הגוף בצבע אפור. גבו, כנפיו וזנבו כהים במקצת מהגחון. זנבו בינוני באורכו. הירגזי יכול להניע את הציצה, כך שתהיה גלויה לחלוטין, מוסתרת לחלוטין, או גלויה למחצה. הירגזי עף בתנועה גלית עם חבטות כנפיים קצרות ומהירות. הירגזי לרוב שר וקורא ממקומות גבוהים. שירו מורכב מ-5 עד 15 הברות מהירות. קריאתו צרודה וקשה הדומה לזו של ירגזי גמבל וירגזי שחור-כיפה, אבל היא קצרה וקשה יותר.[1]
התנהגות
כמו רבים מבני משפחת הירגזיים, ירגזי הערער לא נודד. אחת הדרכים שבהן הם שורדים את החורף, שבו חרקים נדירים, היא על ידי אחסון זרעים בסדקים של עצים או במקומות אחרים כדי לאכול אותם מאוחר יותר.[1] הירגזי מחפש מזון תוך דילוג בין ענפי עצים, ולפעמים הוא נתלה הפוך מרגליו, בחיפוש אחר חרקים בצד התחתון. הירגזי ניזון בעיקר מחרקים (כמו זחלים, חיפושיות, ופשפשים), ועכבישים. אוכל גם צנוברים, בלוטים, זרעים, ולפעמים פירות יער או פירות קטנים. הירגזי פותח אגוזים תוך החזקתם ברגלו והכאתם במקורו כבפטיש. הוא גם יגיע למתקני האכלה לציפורים.[2]
הירגזים עשויים להגן על טריטוריות הקינון במשך כל השנה. הקן מוקם בדרך כלל בחור בעץ, לפעמים בגדם, עמוד או קן נקרים נטוש. כמו כן ישתמש בתיבות קינון, או חריצים בגזעים ישנים ומפותלים של ערער או אורן. הקן בנוי מדשא, מטחב ומקליפה ומרופד בנוצות ופרווה. הנקבה מטילה 4–7 (בדרך כלל 5–6) ביצים לבנות המנוקדות בצבע ערמון. הדגירה אורכת 14–16 ימים. צעיר: שני ההורים מביאים אוכל לגוזלים. הצעירים עוזבים את הקן כ-16–21 ימים לאחר הבקיעה.[2] הנקבה הדוגרת נרתעת מלעזוב את הקן כשהיא דוגרת על הביצים. אם היא מופרעת בדגירה, היא תנשוף כמו נחש ותסרב לזוז. ירגזי הערער המבוגר ביותר שתועד היה נקבה בת לפחות 4 שנים וחודשיים שתועדה בניו מקסיקו.[1]
בית גידול ותפוצה
ירגזי הערער חי ביערות אורן פיניון וערער בגובה של כ-685-2,438 מטר. ציפורים מקננות-חללים אלו נוטות לקנן בעצים בוגרים.[1] באזורים בהם תפוצתו מתלכדת עם זו של ירגזי הרסן, ירגזי הרסן חי בסבכי אלון צפופים, בעוד שירגזי הערער חי בחורשי אלון וערער פתוחים.[3] טווח התפוצה (כ–1,380,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה של מין זה גדולים מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן המגמה לא מצטמצמת בקצב מהיר מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. ירגזי הערער מסווג כמין ללא חשש.[4]
טקסונומיה
מיני הסוג באולופוס סווגו בעבר בסוג ירגזי. מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג באולופוס,[5] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN,[6] ITIS,[7] ו-IOC (אנ').[8] המין ירגזי הערער נכלל בעבר כחלק מהמין ירגזי חדגוני.[1]
העץ הפילוגנטי של הסוג באולופוס על פי יוהנסון ואחרים (2013):[9]
| באולופוס |
| ||||||||||||||||||||||||
ישנים שני תת-מינים של ירגזי הערער:[8]
- B. r. ridgwayi – ריצ'מונד, 1902, מצוי מאיידהו לאריזונה וצפון מקסיקו
- B. r. zaleptus – אוברהולסר, 1932, מצוי באורגון, נבדה וקליפורניה
קישורים חיצוניים
- מפת תחום תפוצה והקלטות של ירגזי הערער באתר Xeno-canto (אנ')
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Juniper Titmouse Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 Juniper Titmouse, Audubon, 2014-11-13 (באנגלית)
- ^ Bridled Titmouse Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
- ^ Juniper Titmouse (Baeolophus ridgwayi) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
- ^ ירגזי טקסני, באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ ITIS - Report: Baeolophus atricristatus, www.itis.gov
- ^ 8.0 8.1 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
33346384ירגזי הערער