ירגזי צהוב-בטן
 ירגזי צהוב־בטן
| |
|---|---|
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | פרדליפרוס |
| מין: | ירגזי צהוב־בטן |
| שם מדעי | |
 Pardaliparus venustulus
| |
| תחום תפוצה | |
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
ירגזי צהוב־בטן (שם מדעי: Pardaliparus venustulus) הוא מין ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. הירגזי צהוב־הבטן מפגין דו-צורתיות זוויגית בולטת. דבר זה אינו אופייני לירגזיים. הירגזי צהוב־הבטן חי בדרום ומרכז סין ביערות טרופיים, סובטרופיים וממוזגים בגבהים של 350–3,050 מטרים מעל פני הים.
מאפיינים פיזיים
הירגזי צהוב־הבטן הוא עוף קטן; אורכו 10–11 ס"מ[1] ומסתו 9–12.5 גרם.[2] הירגזי צהוב־הבטן מפגין דו-צורתיות זוויגית בולטת, דבר לא אופייני לירגזיים: הזכר הבוגר בעל ראש שחור מבריק עם לחיים ועורף לבנים ומקור אפרפר. הגב שחור-אפור והמותניים אפרפרות. הכנפיים צבועות בשחור ואפור ומנוקדות בלבן. הזנב שחור עם שוליים לבנים והשת כסוף. מחוץ לעונת הרבייה, יש לזכר כתם צהוב על הגרון. הנקבה דומה לו, אבל דהוייה בצבעיה, גבתה צהבהבה, גבה, ראשה וזנבה ירוקים-אפרפרים וגרונה לבן. לשני המינים גחון צהוב בוהק, מקור שמם.[3][4] הצעירים מאוד דומים לנקבה. פרטים צעירים של ירגזי שחור דומים לנקבות מין זה, אבל גחונו פחות רווי. הירגזי ירוק־הגב והירגזי היפני דומים לירגזי צהוב־הבטן, אבל גדולים ממנו ובעלי פס בטן שחור.[3] אורך הכנף 61–68 מ"מ; אורך כף הרגל 14–18 מ"מ.[2] הירגזי צהוב־הבטן שר שיר הנשמע דומה לאלו של הירגזי השחור והירגזי היפני, והוא מורכב מהברה אחת או שתיים, לרוב חריקות ושריקות. הירגזי חוזר על השיר פעמיים עד חמש פעמים.[5][3] הקריאה גבוהת-צליל ומאונפפת, ונשמעת כ-"סי-סי-סי-סי".[6]
התנהגות
הירגזי צהוב־הבטן מקנן ביערות הרריים עד גבהים של 2,500 מטרים מעל פני הים, ובחורפים יורד למקומות נמוכים יותר, אל חורשים, אל מטעים, אל ערים, ואף אל החופים. להקות גדולות מזדמנות באופן קבוע לערים גדולות כמו שנגחאי. הוא נצפה לעיתים קורבות בזוגות או בקבוצות קטנות, תוך חיפוש אחר מזון. הירגזי ניזון מחרקים, פירות יער וזרעים.[3] כאשר הם אוכלים, הירגזים נוטים להצמיד ברגליהם את המזון לקרקע ואז לקרוע אותו או להכות בו במקורם כמו בפטיש.[1]
ידוע מעט מאוד על הרבייה. עונת הקינון חלה במאי וביוני. הקן מוקם בחלל טבעי בעץ או בנקיק בין סלעים ובגדות. הקן הוא ספל עשוי טחב ועלים ומרופד בסיבים רכים כצמר. הנקבה מטילה 5–7 ביצים לבנות המנוקדות בגוון חלוד אשר מידותיהן 16.4×12.5 מ"מ, והיא דוגרת עליהן 12 ימים. לא ידוע אם רק הנקבה או שני ההורים דוגרים. שני ההורים מאכילים את הגוזלים, הפורחים בגיל 16–17 ימים.[5]
ידועה בירגזי תופעה של העדפה לשימוש ברגל אחת, בדומה לימניות ושמאליות בבני אדם. לא נמצא קשר בין הרגל החזקה לתזונה או לנטייה לשוטט, אם כי לרוב, ירגזים ימניים נטו לברוח יותר מירגזים שמאליים וירגזים אמבידקסטריים. כמו כן, היחס בין המינים באוכלוסייה מוטה לטובת הזכרים, ולכן יותר מחקרים בוצעו על הזכרים.[1]
בית גידול ותפוצה
_(8077149502).jpg)
הירגזי צהוב־הבטן חי בדרום ומרכז סין ביערות טרופיים, סובטרופיים וממוזגים בגבהים של 350–3,050 מטרים מעל פני הים. טווח התפוצה (כ–2,330,000 קמ"ר) של מין זה גדול מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. גודל האוכלוסייה לא כומת, אך לא סביר שהוא מתקרב לסף סכנת ההכחדה על פי קריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה מצטמצמת, אם כי מוערך כי הירידה לא מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. על כן, הירגזי צהוב־הבטן מסווג כמין ללא חשש.[7] בספטמבר 2013 תועדו ירגזים צהובי־בטן במזרח הרחוק הרוסי.[2]
טקסונומיה
הירגזי צהוב־הבטן שויך בעבר לסוג ירגזי (Parus), וסווג מחדש לסוג פריפרוס (Periparus) ב-2005,[8] אך הועבר לסוג פרדליפרוס (Pardaliparus) ביחד עם המינים ירגזי פלאוואני (Pardaliparus amabilis) וירגזי פיליפיני (Pardaliparus elegans).[9][10]
העץ הפילוגנטי של הסוג פרדליפרוס, על פי יוהנסון ואחרים (2013):[9]
| פרדליפרוס (Pardaliparus) |
| ||||||||||||
קישורים חיצוניים
- מפת תחום תפוצה והקלטות של ירגזי צהוב־בטן באתר Xeno-canto (אנ')
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Gaoyang Yu, Jinxin Guo, Wenqian Xie, Jun Wang, Footedness predicts escape performance in a passerine bird, Ecology and Evolution 10, 2020, עמ' 4251–4260 doi: 10.1002/ece3.6193
- ^ 2.0 2.1 2.2 Pia Fetting et al., First record of Yellow-bellied Tit Pardaliparus venustulus in Russia suggests a significant range extension of a species formerly endemic to China, Forktail, Amur Bird Project 32, December 2016, עמ' 88–90
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Yellow-bellied Tit Identification, Shanghai Birding 上海观鸟 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Yellow-bellied Tit - eBird, ebird.org
- ^ 5.0 5.1 Simon Harrap, Tits, Nuthatches and Treecreepers, A&C Black, 2010-06-30, מסת"ב 978-1-4081-3458-0. (באנגלית)
- ^ Mark Brazil, Birds of East Asia, A&C Black, 2009-01-14, מסת"ב 978-0-7136-7040-0. (באנגלית)
- ^ Yellow-bellied Tit (Pardaliparus venustulus) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk, Issue 1 Volume 122, 1 January 2005, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
- ^ 9.0 9.1 Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
- ^ Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
.jpg){kind=link}
33162371ירגזי צהוב-בטן