ירגזי חדגוני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןירגזי חדגוני
מיון מדעי
מין: ירגזי חדגוני
שם מדעי
Baeolophus inornatus
תחום תפוצה

ירגזי חדגוני (שם מדעי: Baeolophus inornatus) הוא מין של ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. הירגזי החדגוני הוא עוף קטן; אורכו 15 ס"מ ומסתו 12.6–19.2 גרם. על ראשו ציצה חומה קטנה. הירגזי עף בתנועה גלית עם חבטות כנפיים קצרות ומהירות. ירגזים חדגוניים חיים בעיקר ביערות אלון, אם כי הם חיים גם באזורים של יערות אורנים או מעורבי עצים.

מאפיינים פיזיים

הירגזי החדגוני הוא עוף קטן; אורכו 15 ס"מ, אורך כנפו 64–72 מ"מ, אורך זנבו 55–63 מ"מ, אורך מקורו 11.6–13.6 מ"מ, אורך כף הרגל 19–22 מ"מ, מסתו 12.6–19.2 גרם.[1] על ראשו ציצה חומה קטנה, קשתית העין שחורה והמקור אפור, קצר וחזק. הגוף בצבע אפור-חום. גבם, כנפיהם וזנבם כהים במקצת מהגחון, ולעיתים המותניים כתמתמות. זנבו בינוני באורכו. הירגזי יכול להניע את הציצה, כך שתהיה גלויה לחלוטין, מוסתרת לחלוטין, או גלויה למחצה, כפי שהוא נצפה עושה לרוב. הירגזי עף בתנועה גלית עם חבטות כנפיים קצרות ומהירות.[2]

קריאות הירגזי צרודות ונשמעות כמו "ציק-א-די". השיר הוא רצף שריקות צלולות הנעות במהירות בין צלילים גבוהים ונמוכים כמו "פי-טר פי-טר".[3]

התנהגות

הירגזי החדגוני הוא עוף קטן ופעיל.[2] הוא נצפה לרוב בזוגות או בלהקות משפחתיות קטנות שפרטיה קוראים זה לזה לעיתים קרובות. מחפש אוכל תוך דילוג בין ענפי עצים, ולפעמים נתלה הפוך, בחיפוש אחר חרקים בצדם התחתון. הירגזי מפצח אגוזים ובלוטים על ידי החזקתם ברגליים והכאה בהם במקורו כבפטיש. הירגזי מגיע גם למתקני האכלת ציפורים. הירגזי ניזון בעיקר מחרקים, במיוחד זחלים וחיפושיות, פשפשים, חרגולים, וכנימות, כמו גם עכבישים. אוכל גם בלוטים, זרעים, ולפעמים פירות יער או פירות קטנים.[4]

הזוגות או הלהקות עשויות להגן על טריטוריות כל השנה. הנקבה בונה את הקן בדרך כלל בחור בעץ או בקן נקרים ישן. בעץ רקוב, שני בני הזוג עשויים לעבוד כדי להרחיב חללים קטנים. כמו כן ישתמש בתיבות קינון, ולעיתים בחריצים בבניינים או חללים אחרים. הקן בנוי מדשא, מטחב, ומקליפת עץ ומרופד בחומר רך כמו נוצות או שיער. הנקבה מטילה 3–9 (בדרך כלל 6–7) ביצים לבנות, לפעמים מנוקדות קלות בחום אדמדם. הנקבה דוגרת על הביצים 14–16 ימים. שני ההורים מביאים אוכל לגוזלים. הגוזלים פורחים מהקן כ-16–21 ימים לאחר הבקיעה.[4]

בית גידול

ירגזים חדגוניים חיים בעיקר ביערות אלון, אם כי הם חיים גם באזורים של יערות אורנים או מעורבי עצים. רוב האוכלוסייה חיה במדרונות יבשים בקליפורניה, אם כי גבולות תפוצתו הם מצפון באורגון ודרומית לבאחה קליפורניה.[2] לאורך חוף האוקיינוס ​​השקט, הירגזי חי גם בפרוורים מיוערים, לעיתים רחוקות בחורש מחטני בהרים. בפנים היבשת, הוא נפוץ יותר ביערות המחטניים.[4] טווח התפוצה (כ–608,000 קמ"ר) וגודל האוכלוסייה של מין זה גדולים מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן המגמה לא מצטמצמת בקצב מהיר מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. הירגזי החדגוני מסווג כמין ללא חשש.[5]

טקסונומיה

מיני הסוג באולופוס סווגו בעבר בסוג ירגזי. מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג באולופוס,[6] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN‏,[7] ITIS‏,[8] ו-IOC (אנ').[9] המין ירגזי הערער נכלל בעבר כחלק ממין זה.[4]

העץ הפילוגנטי של הסוג באולופוס על פי יוהנסון ואחרים (2013):[10]


באולופוס

ירגזי הרסן (Baeolophus wollweberi)





ירגזי חדגוני (Baeolophus inornatus)



ירגזי הערער (Baeolophus ridgwayi)





ירגזי טקסני (Baeolophus atricristatus)



ירגזי דו-גוני (Baeolophus bicolor)





תת-מינים

איגוד האורניתולוגים הבינלאומי מכיר בארבעה תת-מינים שונים של ירגזי חדגוני:[9]

  • B. i. inornatusגמבל, 1845, מצוי מדרום אורגון לקליפורניה
  • B. i. affabilisגרינל וסווארת', 1926, מצוי בדרום קליפורניה ובאחה קליפורניה
  • B. i. mohavensisמילר, 1946, מצוי בדרום מזרח קליפורניה
  • B. i. cineraceusרידג'ווי, 1883, מצוי בדרום באחה קליפורניה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ירגזי חדגוני בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Simon Harrap, Tits, Nuthatches and Treecreepers, Bloomsbury Publishing, 2010-09-30, מסת"ב 978-1-4081-3518-1. (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Oak Titmouse Overview, All About Birds, Cornell Lab of Ornithology, www.allaboutbirds.org (באנגלית)
  3. ^ Oak Titmouse | National Geographic, Animals, ‏2010-05-04 (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Oak Titmouse, Audubon, ‏2014-11-13 (באנגלית)
  5. ^ Oak Titmouse (Baeolophus inornatus) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  6. ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
  7. ^ ירגזי טקסני, באתר הרשימה האדומה של IUCN
  8. ^ ITIS - Report: Baeolophus atricristatus, www.itis.gov
  9. ^ 9.0 9.1 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33750772ירגזי חדגוני