ירגזי קנרי
 יַרְגָּזִי קנרי
| |
|---|---|
 
למעלה – פרט בוגרלמטה – פרט צעיר | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| משפחה: | ירגזיים |
| סוג: | ירגזי-כחול |
| מין: | ירגזי קנרי |
| שם מדעי | |
 Cyanistes teneriffae
| |
| תחום תפוצה | |
| |
ירגזי קנרי או ירגזי כחול אפריקני (שם מדעי: Cyanistes teneriffae) הוא ציפור שיר קטנה ממשפחת הירגזיים. ניתן לזהותו בקלות על ידי נוצותיו הכחולות והצהובות. הירגזי הקנרי דומה מאוד לקרובו מצפון, הירגזי הכחול.
מאפיינים חיצוניים
.jpg)
הירגזי הקנרי הוא עוף קטן, אורכו 11–12 ס"מ. הוא דומה מאוד לקרובו מצפון, הירגזי הכחול, אם כי קטן וכהה בהשוואה אליו. גבו, כנפיו, זנבו וכיפתו בצבע אינדיגו עד אולטרמרין ואף שחור. הראש לבן עם סימונים שחורים על הסנטר, פס העין, והצווארון. הגחון צהוב. המקור שחור וקצר, קשתית העין כהה וכף הרגל אפורה כחלחלה. למספר תת־מינים פס לבן על הכנף. על הבטן יש פס שחור. לצעירים פנים צהובות ופלומה חומה, והכנפיים והזנב כהים ודהויים. הירגזי משמיע מגוון רחב של קריאות, קולות ושירים, שמשתנים בין האיים השונים, ולאורך המגרב.[1][2] אורך הכנף 60.5–64.5 מ"מ אצל הזכרים ו–59–61 מ"מ אצל הנקבות; אורך הזנב 45.5–52 מ"מ אצל הזכרים ו–45–47.5 אצל הנקבות; אורך המקור 10–11 מ"מ אצל הזכרים ו–9.6–10.5 אצל הנקבות.[3]
ישנם הבדלים בין תת־המינים במראה:[2]
- תת־המין palmensis חיוור יותר וכיפתו פחות מבריקה. הגבה ופס העין רחבים. לעיתים קיים גוון ירקרק בגב. הפס על הכנף קיים, ועל הכנפיים נקודות לבנות. הבטן בהירה. הפס על הבטן דק מאוד.
- לתת־המינים היבשתיים (cyrenaicae ו–ultramarinus) יש פס לבן על הכנף.
- תת־המין ombriosus גדול במעט, גבו העליון ירוק, השכמות אפורות־ירקרקות, והגחון בגוון עמוק יותר של צהוב.
- תת־המין degener הוא בעל כיפה שחורה, גבה דקה, גב חיוור וגחון בהיר. הפס על הבטן עבה וארוך יותר.
התנהגות
הירגזי הקנרי נצפה לרוב לבד, בזוג או בלהקות קטנות. תזונתו לא ידועה ברובה, אם כי משוער שהיא לא שונה בהרבה מזו של הירגזי הכחול. ידוע כי המין ניזון ממגוון זחלים.[4][2]
עונת הקינון חלה בין פברואר ליולי, וייתכן שקיימת אחת נוספת מאוקטובר עד ינואר. המין נוטה לקנן באזורים נמוכים, אם כי הוא מקנן גם באזורים הרריים. הירגזי מקנן בחללים בעצים, בנקיקים, בסדקים בקירות, וגם בתיבות קינון, ולעיתים רחוקות על הקרקע. הקן דומה לזה של הירגזי הכחול; קן בצורת קערה שעשוי מטחב, עלים, נוצות וזרדים. הקן מוקם בגובה של עד שלושה מטרים מהקרקע. זמן הקינון של הירגזים מושפע מכמות הזחלים שניתן למצוא לאורך השנה. הנקבה מטילה 3–6 ביצים לבנות עם נקודות אדמדמות. הגוזלים ניזונים מזחלים. הפרחונים נוטים להישאר קרוב לטריטוריית הוריהם ולא להתפזר לאחר הפריחה.[4][2]
הורות חוץ־זוגית ידועה ונפוצה יחסית בקרב הירגזים הקנריים. עם זאת, אין מקרי טפילות קינים בין פרטי המין.[5]
בית גידול ותפוצה
הירגזים חיים בצפון מערב המגרב ובארכיפלג הקנרי. הירגזים מעדיפים יערות ממוזגים.[2] על פי ההערכות, טווח התפוצה (2,180,000 קמ"ר של שטחי קינון ו–9,650,000 קמ"ר של שטחי תפוצה) וגודל האוכלוסייה גדול מאוד, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח וקריטריון גודל האוכלוסייה. מגמת האוכלוסייה יציבה, ועל כן לא קיימת ירידה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. כתוצאה מכך, הירגזי הקנרי מסווג כמין ללא חשש.[6]
טקסונומיה ופילוגנטיקה
_(5195152943).jpg)
הסוג ציאניסטס תואר ב-1829 בידי החוקר הגרמני יוהאן יקוב קאופ אך במשך שנים נחשב לתת-סוג של הירגזי. מחקר משנת 2005 (גיל, סליקאס ושלדסון, 2005) מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג ציאניסטס,[7] כפי שביצעו גופים אחדים, שבהם IUCN,[8] ITIS,[9] ואיגוד האורניתולוגים הבינלאומי (IOU, לשעבר IOC) (אנ').[10]
העץ הפילוגנטי של הסוג ציאניסטס על פי יוהנסון ואחרים (2013):[11]
| ציאניסטס (Cyanistes) |
| ||||||||||||
תת־מינים
להלן רשימת תת־המינים של הירגזי הקנרי על פי איגוד האורניתולוגים הבינלאומי (2021):[10]
- C. t. palmensis – מיד-ולדו, 1889, אנדמי לאי לה פלמה
- C. t. cyrenaicae – הארטט, 1922, מצוי בצפון־מזרח לוב
- C. t. ultramarinus – בונפרטה, 1841, מצוי מתוניסיה למרוקו
- C. t. degener – הארטט, 1901, אנדמי לאיים פוארטוונטורה ולנסרוטה
- C. t. ombriosus – מיד-ולדו, 1890, אנדמי לאי אל איירו
- C. t. teneriffae – לסון, 1831, אנדמי לאיים טנריפה ולה גומרה
- C. t. hedwigae – דייצן, גרסיה-דל-ריי, קאסטרו ווינק, 2008, אנדמי לאי גראן קנריה[3]
בשנת 2005 קוויסט ואחרים הראו שהאוכלוסייה מגראן קנריה היא תת־מין נפרד, בהתבסס על נתונים גנטיים.[12]
מקור המין
מחקר גנטי נרחב מ-2015 מצא שמקור הירגזים הקנריים בצפון אפריקה הוא יבשתי,[13] דבר שמנוגד למחקר קודם (איירה ואחרים, 2011), שהציע שהאוכלוסיות הצפון אפריקאיות הם תוצאה של הגירה מהאיים הקנריים.[14] המחקר מ-2015 ציין בנוסף שהירגזים הקנריים היגרו אל האיים הקנריים שלוש פעמים, ככל הנראה כתוצאה משינויים ביערות ברחבי צפון אפריקה: הגל הראשון של ההגירה היה הגירה של ירגזים קנריים אל לה פלמה, הגל השני היה הגירה אל מרכז הארכיפלג ואל האי אל איירו, הגל השלישי אל האיים פוארטוונטורה ולנסרוטה. הגל הראשון אף קדם לפיצול בין הירגזי הכחול והירגזי התכול, מה שמעיד על כך שהמין התפצל מהקלייד המשותף של הירגזי הכחול והירגזי התכול. מחקר זה אישר כי האוכלוסייות מלוב ומלה פלמה, האוכלוסיות הפריפריאליות ביותר של הירגזים הקנריים הן שרידים של אוכלוסייה צפון אפריקאית עתיקה ונרחבת.[13]
פיצול אפשרי למינים נוספים
מין זה מציג את רמת הבידול הגנטי הגבוהה ביותר מבין כל העופות המקננים באיים הקנריים, עם חמישה תת־מינים מהאיים הקנריים ושניים מצפון אפריקה. בשל בידול זה ומספר הבדלים נוספים הוצע בעבר לפצל את המין לשבעה מינים נפרדים.[15] על פי דייצן, גרסיה-דל-ריי, קסטרו ווינק, תת־המינים ממזרח הארכיפלג וממרוקו כמעט זהים ולכן degener ו–ultramarinus הם שמות נרדפים.[3] עם זאת, מחקרים אלו לא הובילו לשינוי בסיווג תת־המינים.[10][2][9][16]
קישורים חיצוניים
- ירגזי קנרי, באתר ITIS (באנגלית)
- ירגזי קנרי, באתר NCBI (באנגלית)
- ירגזי קנרי, באתר GBIF (באנגלית)
- מפת תחום תפוצה והקלטות של ירגזי קנרי באתר Xeno-canto (אנ')
הערות שוליים
- ^ ירגזי כחול אפריקני - eBird, באתר ebird.org
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Andrew Gosler, Peter Clement, African Blue Tit (Cyanistes teneriffae), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.afbtit2.01
- ^ 3.0 3.1 3.2 Christian Dietzen, Eduardo Garcia-del-Rey, Guillermo Delgado Castro, Michael Wink, Phylogeography of the blue tit (Parus teneriffae-group) on the Canary Islands based on mitochondrial DNA sequence data and morphometrics, Journal of Ornithology 149, 2008-01-01, עמ' 1–12 doi: 10.1007/s10336-007-0192-7
- ^ 4.0 4.1 Nadia Ziane, Yassine Chabi, Marcel M. Lambrechts (1 בדצמבר 2006). "Breeding Performance of Blue Tits Cyanistes caeruleus ultramarinus in Relation to Habitat Richness of Oak Forest Patches in North-Eastern Algeria". Acta Ornithologica (באנגלית). 41: 163–169. doi:10.3161/068.041.0201.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Eduardo Garcia-Del-Rey,Oddmund Kleven,Jan T. Lifjeld (20 ביוני 2012). "Extrapair paternity in insular African Blue Tits Cyanistes teneriffae is no less frequent than in continental Eurasian Blue Tits Cyanistes caeruleus". IBIS (באנגלית). 154: 862–867. doi:10.1111/j.1474-919X.2012.01241.x.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ African Blue Tit (Cyanistes teneriffae) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
- ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
- ^ ירגזי קנרי, באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 9.0 9.1 ITIS - Report: Cyanistes teneriffae, www.itis.gov
- ^ 10.0 10.1 10.2 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
- ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
- ^ L. Kvist, J. Broggi, J. C. Illera, K. Koivula, Colonisation and diversification of the blue tits (Parus caeruleus teneriffae-group) in the Canary Islands, Molecular Phylogenetics and Evolution 34, 2005-03-01, עמ' 501–511 doi: 10.1016/j.ympev.2004.11.017
- ^ 13.0 13.1 Martin Stervander, Juan Carlos Illera, Laura Kvist, Pedro Barbosa, Disentangling the complex evolutionary history of the Western Palearctic blue tits (Cyanistes spp.) – phylogenomic analyses suggest radiation by multiple colonization events and subsequent isolation, Molecular Ecology 24, 2015, עמ' 2477–2494 doi: 10.1111/mec.13145
- ^ Juan Carlos Illera, Kari Koivula, Juli Broggi, Martin Päckert, A multi-gene approach reveals a complex evolutionary history in the Cyanistes species group, Molecular Ecology 20, 2011, עמ' 4123–4139 doi: 10.1111/j.1365-294X.2011.05259.x
- ^ Juan Carlos Illera, Lewis G. Spurgin, Eduardo Rodriguez-Exposito, Manuel Nogales, What are We Learning about Speciation and Extinction from the Canary Islands?, Ardeola 63, 2016-06 doi: 10.13157/arla.63.1.2016.rp1.full
- ^ Cyanistes teneriffae (Lesson, 1831), www.gbif.org (באנגלית)
32970515ירגזי קנרי