יער פסגת זאב - נווה יעקב
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
 | |
| נוף ליער ושכונת פסגת זאב מרכז ומזרח | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | השכונות המקיפות, יער קהילתי פסגת זאב-נווה יעקב וגם עיירת מיר בבלארוס, "יער מיר" |
| תאריך הקמה | 1982 |
| כניסה בתשלום | הכניסה ליער אינה כרוכה בתשלום |
| נתונים ומידות | |
| שטח | 1~ קמ"ר |
| גובה ממוצע | 580–700 מ' |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | ירושלים |
| שכונה | פסגת זאב, נווה יעקב |
| רחובות סמוכים | הקצה המזרחי של רחוב יעקב יהושע, שכונת בנה ביתך בחלק המזרחי של פסגת זאב מרכז. דרך שמורת פרחי הבר הנמצאת בחלק המערבי של רחוב מזל טלה בשכונת נוה יעקב. בסמוך למפגש הרחובות משה דיין עם נתיב המזלות, קיימת אפשרות נוספת לרדת ליער בסמוך לגדר הישיבה התיכונית. |
 | |
| מיקום היער | |
יער פסגת זאב הוא יער קהילתי נטע האדם הנמצא בפתחו של ספר המדבר בצדה הצפוני של ירושלים, ידוע גם בכינויו יער קהילתי פסגת זאב-נווה יעקב ו"יער מיר".[1]
שטח היער תחום בין השכונות פסגת זאב במערב ונווה יעקב בצפון. ממזרח תחום על ידי גדר ההפרדה ומדרום על ידי כביש 437 ושדרות סיירת דוכיפת מעל מחסום חיזמה. שטח היער נמצא ממזרח לקו פרשת המים, ומהווה חלק ממערכת גאיות בצפון מזרח העיר ירושלים.[2] שטחו של היער הוא כ-1,000 דונם, אורכו כקילומטר וחצי ורוחבו מאות מטרים בודדים והוא מאפשר קיום מגוון גדול של בעלי חיים וצמחים האופייניים לספר המדבר.[2][1]
היסטוריה
ביער הקהילתי לאורך טיול אחד ניתן לעבור שלל תקופות היסטוריות ומאורעות שעיצבו את החיים בירושלים וארץ ישראל בכללותה. שרידים המצביעים על החיים מתקופת קדומות באזור והשימוש החקלאי של האדמות ועד לאירועי ההתיישבות היהודית ומלחמת יום העצמאות. שלל סיפורים שזורים בנקדות שונות ביער החבואי והקטן המספרים על סיפורם של אנשים גדולים שלקחו חלק חשוב בהיסטוריה.
נטיעת היער
היער החל להתהוות בשנות השישים לאחר חזרה לאזור במלחמת ששת הימים.
ביער יש בעיקר אורנים אך גם ברושים, אלות ארצישראליות, אלונים, חרוב מצוי ועוד. ישנם גן צמחים אוסטרליים - שלושה מינים של שיטה, קזוארינות, וכ 20 מינים של אקליפטוסים. יש להניח כי מטעי האקליפטוסים ניטעו על ידי הבריטים כמו בסמוך לשמורת הטבע עין פרת.[3] היער ממוקם בערוץ של אחד היובלים העליונים הנשפכים לנחל פרת הזורם לכיוון יריחו ונהר הירדן בהמשך.[1]
בין העצים השתולים ביער ניתן למצוא גם אורן ברוטיה, בוקיצה שעירה, אחירותם החורש, וושינגטוניה, כליל החורש, מילה סורית, פלפלון רך, רימון מצוי ושקד מצוי.[2] חלקם ניטעו ב-2004 בשיתוף הקהילה ובהם עצי אלה ארץ ישראלית, חרוב מצוי, אורן הצנובר וברוש מצוי.
חלק מהאורנים הנטועים ביער הם בחורשת "מיר". חורשה זו הייתה תחילתו של היער כולו, נטעו בה 100 עצים לזכרם של היהודים שנרצחו במיר (היערה ששכנה בגבולות פולין וכיום בשטחה של בלרוס).[4] הקרן הקיימת לישראל יחד עם הקהילה הירושלמית בצפון ירושלים בתרומתן של הינדע קרביץ ורוזה צוויק נטעה לזכרו של בעלה, הסופר (מעתיק טקסטים קדושים) ישראל צוויק[5] ויהודי מיר שנרצחו את חלקת יער זו. רוזה ניצלה בזכות עזרה של הפרטיזנים לאחר שתושבי הגטו עודכנו על ידי שמואל אוסוואלד רופאייזן ("האח דניאל") על מועד האקציה הקרובה ואפשרו ליושבי העיירה להימלט ליערות הסמוכים.[6] באתר אנדרתה בת שני חלקים בסמוך לאחד מיובלי נחל פרת עם מילותיה של רוזה צוויק.
מאז 2010 הרבה נטיעות חדשות של קק"ל הוספו בשטח. חלק מהנטיעות נעשות גם יחד עם אוכלוסיית השכונות הסמוכות.[7]
אנדרטאות
אנדרטה לזכר נספי עיירת מיר, ראה מעלה "נטיעת היער".
בחלקו המערבי של היער בתוך מחצבה נמצאת אנדרטה להנצחת זכרם של הצנחנים היהודים מארץ ישראל שנרצחו על ידי הנאצים. לפעילות מבצעית יצאו 37 צנחנים,[8] מצנחני היישוב, שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית. לוחות מתכת עם שמותיהם של הצנחנים: אנצו סרני, חנה סנש, חביבה רייק, רפאל רייס, פרץ גולדשטיין, צבי בן-יעקב, אבא ברדיצ'ב וחבריהם, מוצמדים לסלעי וואדי אל-חאפי במחצבה שהפכה לאתר הנצחה. פינה זו של הוואדי כונתה על ידי התושבים "פארק הצנחנים".[9] לשליחת הצנחנים היה קשר במאמץ המלחמתי הכללי וגם לעזרה ליהודים. חשיבותה העיקרית של שליחת הצנחנים נשארה בסמליות הגדולה שבה,[10] הסמיכות שבין אתר ההנצחה לצנחני היישוב לאנדרטה לזכר נספי עיירת מיר ביער הקהילתי הוא בעלת חשיבות לסיפורה של ארץ ישראל ואנשיה בהיסטורית העם היהודי.
ארכאולוגיה
בשטח היער נערכו מספר סקרים של רשות העתיקות במסגרתן אותרו ממצאים רבים. 19 נקודות בעלות תיעוד באתר הרשות.[11] מתוכן 4 אתרים המתוארכים לתקופה ההורודוסית, 5 אתרים המתוארכים לתקופה הביזנטית, 3 אתרים המתוארכים לתקופת הברזל ב' ואתר אחד המתוארך לתקופת החשמונאים.
תקופת הברזל באזור ארץ ישראל החלה קודם לתקופת בית ראשון והמשיכה בקירוב עד חורבנו, 1200–586 לפנה"ס. היא חפפה לשלטונם של ממלכת ישראל וממלכת יהודה האימפריות האשורית, הבבלית, והמצרית. תקופת הברזל ב' (586–1000 לפני הספירה)[12] כללה מספר אירועים, בניהם:
- 930 לפנה"ס: פילוג הממלכה בעקבות מרד ירבעם בן נבט, ירושלים חלק ממלכת יהודה.
- 609 לפנה"ס: ארץ ישראל עובר לשליטת ממלכת מצרים לאחר קרב מגידו.
- 605 לפנה"ס: ארץ ישראל חוזר לשליטת ממלכת בבל לאחר קרב כרכמיש.
לאחר מכן מתקופת החשמונאים (167 – 37 לפנה"ס) יש לנו עדות נרחבת להתיישבות באזור ממצאי חורבת כעכול הממוקמת מדרום לפסגת זאב מזרח ובה נמצאו מערות קבורה מתקופת החשמונאים (הלניסטי + רומי קדום), גת, תנורים, קולומבריום, מקוואות ובורות מים. בנוסף לממצאים אלו, ממצאי יער מיר כוללים (באתר מספר 35, 31.8319499296862, 35.2383256788437) חלק מרָאס אֶ־טַּוִיל (מערב) שתי מערות קבורה חצובות בסלע במדרון. שימשו גם בתקופה החשמונאית וגם תחילה בתקופת הברזל ב'. בערוץ בקרבת המערות אותרו בור מים רבוע, טוח אפור, ופיר חצוב, סתום בעפר כיום. בשנת 1981 ערך שי גיבסין, חפירה במערות וגילה מערה אחת בכעלת חדר רבוע; בקרקעיתו נחצב בור עמידה, בשלוש מדפנותיו הותקנו אצטבות, גומחת קבורה נחצבה בדפנו הדרומית, כוך קטן, ככל הנראה לליקוט עצמות, נחצב בדפנו הצפונית, ובפינת החדר הדרומית־מזרחית נחצב בור ליקוט מעוגל. במערה נמצאו בקבוק דמוי כישור ושברי קנקנים מן התקופה החשמונאית (סוף המאה הב׳ לפני סהי׳נ). המערה השנייה היא חדר אחד, שאצטבות הותקנו בשלוש מדפנותיו. על קרקעית המערה נמצאו נר ושברים של סיר בישול, כנראה מן המאה הב׳ לפני סה׳׳נ; באדמת הסחף, שנצברה במערה, נמצאו שברי מכסה של גלוסקמה ושברים של בקבוק כדורי.[13]
התקופה הביזנטית (638 -395) בתולדות עם ישראל מקבילה תקופה זו לתקופת התלמוד וראשית תקופת הגאונים. באתר מַקְטַעַת כַּרְכִּיס (באתר מספר 14, 31.8356474246021, 35.2386436445627), סמוך לאנדרטת הצנחנים, איתרו בחפירה ב 1985 גת חצובה בסלע בקרבת מתלול, משטח הדריכה עם גומה לקביעת קורה. מסביב לגת — ספלולים. בקרבת מקום — כבשן סיד. הלאה במורד, בקרבתו של ואדי אל־ח'אפי — מחצבה קדומה.[13] בנוסף נמצאו שרידי דרך קדומה, הנמשכת מצפון-מערב לדרום־מזרח, ושרידים של שתי מערות, שבשלב מאוחר שימשו למגורים באתר נוסף בשטח היער בתוארך לתקופה הביזנטית (באתר מספר 22, 31.8355555657273, 35.2457214751631).
הגתות שאותרו שימשו לדריכת ענבים ליין ומעידות שבאזור זה היו בעבר כרמים. כבשני הסיד בהם שרפו אבני גיר לסיד, ששימשו את התושבים הקדומים לבנית בתים וטיוח בורות המים. הדרכים הקדומות חיברו את אזור קו פרשת המים (כביש ירושלים רמאללה, כביש 466) עם אזור המדבר. המצאות שני בורות מים בסמוך לדרך אולי שימשו את העוברים והשבים כחלק משרותי הדרכים בתקופות קדומות.[1] כפי שהטיב לסכם בכתביו יוסי שפנייר בבלוג המאמרים שלו: "התמונה הכללית המתקבלת משלל האתרים שאזור פסגת זאב הקרוב לירושלים הקדומה היה אזור חקלאי בו נבנו חוות ומנזרים שהיו עורף כלכלי חשוב של ירושלים בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד."[14]
בעומק היער ישנו בונקר עשוי בטון כנראה מתקופת הלגיון הירדני באזור בין 1967-1948 (נ.צ. 638450 / 223924 בגובה 584 מ').[15] תחילה כאשר התחילו לישב את האזור כונה היישוב "הכפר העברי נוה-יעקב", התיישבות הנמצאת קילומטרים ספורים צפונית-מזרחית למיקומו המקורי של היישוב נווה יעקב של היום (באזור פסגת זאב צפו, רחוב שמחה הולצברג), מאחר שהייתה תקווה והתחלה להתיישבות ראשונה ליישובים הכפריים שיבואו אחריה. "נוה-יעקב", על שם יוצר תנועת המזרחי ומנהיגו הראשון, הרב יצחק יעקב ריינס.[16] המושבה נוסדה בשנת 1924 בידי אגודת ה'כפר העברי' מיסודה של הסתדרות "המזרחי הצעיר הארצ-ישראלי", יושבה לראשונה בשנת 1925 וחרבה במלחמת העצמאות, שכונת נווה יעקב הנוכחית בירושלים הוקמה בשנת תשכ"ז (1967). ביום ראשון ז' באייר (16.5.1948) הותקף היישוב, בהתקפה היו מאות אנשי כנופיות שהסתערו בליווי שריוניות עם מרגמות. ישראל פונט ושמוליק הרם פנו למחוז ודרשו מהמג"ד (ישורון שיף) שידאג לתגבור (בין ההרוגים היה מיכאל שטראוס). ביום ראשון בלילה אור לח' באייר (17.5.1948) נסוג הכוח ובניהם המפקדים ישראל פונט, אברהם וכסלר (לימים תימור) ושמוליק הרם.[14] בשנת 2002 הוקם "גן הגבורה" בשכונת פסגת זאב במקום בו עמדה המושבה נווה יעקב, ובו לוחות עם 58 שמות מונצחים וסיפור הקרבות על עטרות ונווה יעקב של חיילי חי"ש (חיל שדה של ההגנה) שנפלו בשיירות וקרבות באזור במלחמת העצמאות.[17]
פיתוח השכונות על חשבון שטח היער
שטח היער קטן ופיתוח השכונות השכנות לא פעם מציב את שטחו וקיומו בסכנה. ליער חשיבות היסטורית, נופית וקיומית. מגוון החי והצומח באזור נבנה תוך יחסי גומלין עם היער, היעלמותו תוביל גם להעלמות חלק מהמינים הקיימים כיום בזכותו באזור ייחודי זה של יער בצל גשם. ליער ישנה חשיבות נופית סביבתית, שכן פסגת זאב ונווה יעקב מרוחקות מרחק רב מכל שאר משאבי הטבע של ירושלים וליער הנ"ל החשביות לספק פנאי וריאה ירוקה לצפון ירושלים.
בשנת ה'תש"ס (2000) הוגשה למשרד השיכון תוכנית בנייה על שטח היער שאמורה הייתה להביא לחיסולו, התושבים יצאו למאבק על היער המהווה ריאה ירוקה יחידה בצפון מזרח ירושלים לטובת קהילות נווה יעקב ופסגת זאב. בשנת 2006 קיבל היער מעמד חוקי שייעודו יער ושטחי נוף פתוח,[1] אולם תוכניות בניה חדשות ממשיכות לצמצם את שטחו של היער ולפגוע בחי והצומח שבו.
במסמך 5800 תוכנית אב למטרופולין ירושלים נכתב לגבי מערכת השטחים הפתחוחים: "כדי לפתח את המודעות לחשיבות היערות העירוניים יש להקים מערך של שימור וטיפוח היערות ברמה השכונתית, ברמה הקהילתית וברמת בתי הספר" (עמוד 41),[18] אולם טרם יושמה תוכנית כזו ביער הקהילתי של נווה יעקב ופסגת זאב.
בשנת 2019 הוגשה תוכנית לוועדה המחוזית ירושלים המייעדת שטח הנמצא בחלקו בתוך תחומי יער מיר ובשטח הנמצא בין יער מיר ממזרח לבין שכונת נווה יעקב ממערב, ברחוב הרב יוסף אליאך, להקמת מבני ציבור הכוללים תלמודי תורה, בית כנסת, מעון יום ומרכז תעסוקה ומסחר לשכונת נווה יעקב.[19] יער מיר הוא מאחרוני השטחים הטבעיים בירושלים בהם מערכת האקולוגית של בתת-ספר מדבר הררית. בית גידול נדיר באיכויותיו לחי ולצומח של בתת-ספר המדבר באזור ירושלים עצומה. זהו מרחב רגיש מאוד וכל תהליך פיתוח בו עלול לפגוע באוכלוסיות חיות הבר ובפרט בצבאים. (מתוך חווד אקולוגי יער מיר של החלה"ט)
טבע
שטח היער בעל ערכיות אקולוגית גבוהה ומאופיין ברובו בבית גידול של בתה עשבונית וגריגה של ספר מדבר על פני ואדיות והרים. בתה עשבונית ובפרט בתת-ספר מדבר הוא בית גידול שהולך ונעלם בארץ, בשל לחצי פיתוח, בנייה, שימושים חקלאיים וייעור. אזור הבתה מתקיים בטווח קטן שונות רבה של מספר מטרים ומספקת מגוון של נישות, משאבים, מחסה, מזון ותנאים אקלימיים מקומיים. על כן, בתה היא בית גידול מועדף למינים רבים, ביניהם מינים נדירים וכאלו שנמצאים בסכנת הכחדה, אשר חלקם הם ”מתמחי בתה". (מתוך חווד אקולוגי יער מיר של החלה"ט)
צומח
סקר הצומח האחרון בוצע ביער הקהילתי בשנת 2009 על ידי אבנר רינות. בין הממצאים המינים הנדירים: פרג מוארך, קערורית שיחנית, פרג זיפני, עפעפית עגולת עלים, לשון-פר איטלקית, עיריוני קצר, חלבלוב מרושת, כדן סגול, דבורנית צהובה, אירוס הסרגל, אכילאה קטנת פרחים,[20] אפון קיפח,[21] בוצין סיני, כפיות שעירות ועיריוני צהוב הנדירים באזור ירושלים ואריסימון תמים באזור ההרים הגבוהים. מיני הדגל שאותרו בסקר הם סתוונית היורה, כרכום חורפי, סייפן התבואה, פרגה אדומה, לוע-ארי גדול. נמצאו גם מינים אנדמיים למזרח אגן הים התיכון: אלקנה סמורה, אנדמיים לישראל: בוצין שיחני וסתוונית ירושלים, ומינים אנדמיים לישראל ושכנותיה: שערות-שולמית מצויות, דבקת האפונים, דבקת יהודה, דרדר כחול, זמזומית מצויה, חוחן הקינרס, לוענית גדולה, לוף ארץ-ישראלי, מרוות יהודה, עכנאי יהודה וחרשף מצוייץ. חוחן ארץ-ישראלי, מין אנדמיים ללבנט, בעל תחם תפוצה קטן וזיקה לחגורת הסְפָר, ופִילָגוֹן אֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי שצומח באזורי אקלים ים-תיכוני, מדבריות ובתות הספר, אותרו בסקר הצומח והם מינים ברשימת המינים בסכנת הכחדה.[2]
סה"כ תוארו 92 מיני צומח שונים בסקר הנ"ל המעידים על עושרו של תא שטח זה בצמחייה ומגוונה.[2]
חי
בסקר שנערך לא ניתן דגש לבעלי החיים בשטח אלא לצמחייה. אולם הסוקר כן ציין מספר פרטים לגבי החי באזור. נצפו 7 מיני יונקים:[2] דרבן, חולד, צבי ישראלי (יפורט בהמשך), קיפוד, שועל מצוי, שפן הסלע ותן זהוב. אותרו 40 מיני עופות בשטח, ביניהם בז אדום שהוא מין בסכנת הכחדה, שרקרק מצוי שעתידו בסכנה ומספר מינים בסיכון נמוך בירושלים: תפוחית מצויה, עפרוני מצויץ, עקב חורף, חוגלה, חוגת העצים, כוס החורבות ונחליאלי לבן.[2]
נצפו שני מיני זוחלים שעתידם בסכנה: חומט גמד וצב-יבשה מצוי. נצפו לטאה זריזה וחרדון מצוי צפוני.[2] בעמוד היער בפייסבוק פורסם גם תיעוד תושבים משנת 2014 של זַעֲמַן מַטְבְּעוֹת וקרפדה ירוקה.[22] הממצא השני מחזק את הערכת הסוקר ב-2009 כי ביער מקור מים עונתי, שיכול לשמש מקום מחיה אפשרי לדו - חיים.[2] ערוץ הנחל הנמצא במרכזו של היער הקהילתי המכונה בעברית 'הנחל הנסתר' ובערבית ואדי אל ח'פי (מקור השם בערבית לא ברור) הוא נחל אכזב. המים זורמים בו בעוצמה בחורף, זורימה חזקה נצפתה גם בירידה בכמה מדרגות סלע היוצרים מפלים גועשים קרבת שכונת קמיניץ' בנווה יעקב.[14] זרימת החורף אף מותירה אחריה שלוליות חורף, המהוות בית גידול לדו - חיים, והרבה אחרי החורף מקווה מים לשתייה עבור שאר חיות היער.
אף על פי שהצבי בישראל מוגן באופן חוקי ומפוקח על ידי רשות הטבע והגנים האכיפה לא תמיד יעילה וכתוצאה מכך ישנו פיצול באוכלוסייה הגורמת לירידה בגודל העדר. פיצול בית הגידול הוביל לקיטוע ואזורי כיס קטנים. באזורי כיס מסוימים, כגון יער מיר, העדרים משגשגים ו/או שומרים על סטטוס קוו. וזה, חשוב לצמיחת האוכלוסייה של הצבי והמגוון של האוכלוסייה. כביש 4197 המוביל למחסום חיזמא, קוטע את החיבור בין יער מיר לבין נחל זימרי (שטח נוסף המערכת האקולוגית האזורית, בעל ערכיות אקולוגית גבוהה) השטח הוכר ככזה על ידי עיריית ירושלים והוחלט להקים בו פארק טבע עירוני כדי לשמר שטח זה כשטח פתוח טבעי, בעיקר בשל אוכלוסיית הצבאים הגדולה החיה במקום. תצורת נוף הבתה היא בית גידול חשוב לצבי הארץ ישראלי, שהוא מין בסכנת הכחדה. אוכלוסיית הצבאים במקום מונה כ-200 פרטים וישנן תצפיות רבות של הצבאים פעילים בשטח (מתוך סקר יונקים שנעשה באזור על ידי החברה להגנת הטבע בנחל זמרי, 2019) החיים בשטח יער מיר ובנחל זימרי יחד.
גאולוגיה
היער ממוקם בשכבה הסטרטגרפית Kun. חבורת יהודה, נצר – גיר דרגשי רך יחסית.[23]
בחלקו המזרחי של היער ניתן למצוא מאובנים.[1]
אקלים
היער נמצא בסמוך לקו פרשת המים ומזג האוויר בו כולל תופעות מדבריות כגון שיפונות בחורף, אך גם לעיתים מושלג בחורף.
שבילים ודרכים
ביער ניתן לסייר בכמה מסלולים: סימון השבילים הוא אדום, כחול, ירוק או שחור: אין משמעות לצבעים מלבד להבדיל בין השבילים השונים באותו אזור, כולם שבילים של עד 10 ק"מ הליכה.[24]
ביער מספר מסלולי טיול: מסלול קצר מסומן באדום - מתחיל בשמורת פרחי הבר. יורדים במערכת מדרגות לעבר אנדרטת הצנחנים בה נמצא חניון מסודר עם שולחנות. את הדרך חזרה ניתן לעשות באותו מסלול או לעלות דרומה לעבר רחוב משה דיין, עליה של כ-500 מטר במעלה הנחל בתוך יער מוצל.[1]
מסלול בינוני - כניסה דרך שער הכניסה המזרחי הליכה על דרך הרכב עד למפגש עם 'שביל שפן הסלע' שמסומן בשחור, נגיע לדרך אפר רחבה המסומנת בירוק וקרויה "דרך היער". נפנה בה מערבה (שמאלה) ונצעד לעבר חניון קק"ל באנדרטת הצנחנים. במפגש שבילים נפנה ימינה לעבר חניון הצנחנים, משם עליה בשביל מסודר המסומן באדום לעבר שמורת פרחי הבר.[1]
מסלול ארוך מסומן בירוק - המסלול קרוי "דרך היער" מגיע לחלקו המזרחי של היער במקביל לערוץ הנחל (ואדי אל חפי), הליכה של כקילומטר עד לנקודה המזרחית ביותר. משם נפנה בדרך המתפצלת לצפון–מערב (שמאלה), נמשיך כ-300 מטר בהתאם לסימון הירוק, עד למפגש עם דרך אספלט, כאן נפנה דרומה בדרך העפר היורדת חזרה לעבר הערוץ המרכזי, נמשיך מערבה "בדרך היער" לנקודת ההתחלה באזור אנדרטת הצנחנים.[1]
מסלול שביל השפן (סימון שחור) - הכניסה מצד טיילת ליפקין שחק. נעבור את חלקה הבנוי, נחלוף על פני שער ירוק ומשיך כ 20 צעדים בדרך אפר לתחילת המסלול. בדרך המתפצלת מדרך היער לימין (ישנו שילוט לתחיל שביל השפן) נתחיל את המסלול ונרד המדרון היער, הדרך מפותלת מעט. הירידה מסתיימת בסמוך למתקן המים של הגיחון. כדי לעשות מסלול מעגלי ולחזור לנקודת ההתחלה ניתן להמשיך שמאלה עם הדרך המסומנת בירוק וקרויה "דרך היער" בשביל רחב. נגיע עד פיצול שבילים ונפנה שוב שמאלה להמשיך עם דרך היער עד לחזרה לטיילת.
פיעילות קהילתית
אתרי הטבע, הארכאולוגיה וההנצחה בשכות פסגת זאב זוכים בשנים האחרונות למבט מחודש ובניהם היער הקהילתי השוכן בין פסגת זאב ונווה יעקב. התחום מנוהל במינהל הקהילתי באגף "טבע ומורשת בפסגה". תחום הטבע והמורשת מקדם את היכרות התושבים עם האוצרות והסיפורים הפרוסים באזור, משמר את הטבע והמורשת שבפסגת זאב. בין היתר האגף מוביל לתרבות פנאי בשטחים הפתוחים והטבעיים שבפסגת זאב, לצד קידום אופי פעילות ואורח חיים מקיים השומר על איכות הסביבה.[25] בשנת 2021 התחדשה פעילות היער וחזון היער שנכתב ב-2006 בשיתוף התושבים והמנהל הקהילתי הוקם לתחייה: יער מיר ישמש כיער קהילתי פתוח ונגיש לכל, מקום מפגש המאפשר מגוון פעילויות וחוויות, תוך איזון בין שימור הצומח, החי והמורשת, פיתוח ושימוש נאות. היער משפיע על הקהילה והיא משפיעה עליו בעבר, בהווה ובעתיד. (החזון הקהילתי ליער מיר, ספטמבר, 2006)
לקריאה נוספת
- יוסי שפנייר, פסגת זאב, טבע, סביבה, ארכאולוגיה, היסטוריה, בפסגת זאב והסביבה. עריכה יעל ינתבי.
קישורים חיצוניים
- טבע ומורשת בפסגת זאב
- עיריית ירושלים אתרי טבע
- חוה בראון וד"ר יוסי שפנייר, קק"ל, מחזון למציאות: הכירו את היער הקהילתי, באתר ynet, 17 בספטמבר 2008
- תמונות של חיות היער
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 יער פסגת זאב - נווה יעקב, באתר www.kkl.org.il
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 מקור סקר טבע עירוני - ירושלים - קטלוג אתרים יער מיר - פסגת זאב
- ^ רשות הטבע והגנים, שמורת טבע עין פרת
- ^ סיפורה של הקהילה היהודית במיר, באתר www.yadvashem.org
- ^ Mir - Cultural Heritage Card - Shtetl Routes - NN Theatre, shtetlroutes.eu (באנגלית)
- ^ סיפורה של הקהילה היהודית במיר, באתר www.yadvashem.org
- ^ Special Needs Children Plant Trees in Jerusalem, The Jerusalem Post (באנגלית)
- ^ צנחני הישוב היהודי בארץ ישראל במלחמת העולם השניה, באתר 202.org.il
- ^ СОЮЗ - Беларусское землячество -, souz.co.il
- ^ צנחני היישוב במלחמת העולם השנייה | מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-2, באתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-2
- ^ חדשות ארכיאולוגיות, באתר www.hadashot-esi.org.il
- ^ ארכיאולוגיה של תקופת המקרא, באתר cms.education.gov.il
- ^ 13.0 13.1 אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל, באתר survey.antiquities.org.il
- ^ 14.0 14.1 14.2 אהבת הארץ, באתר yossispanier.blogspot.com
- ^ עמוד ענן - המדריך השיתופי לידיעת הארץ, באתר amudanan.co.il
- ^ הכפר העברי נווה-יעקב ועטרות, דוגמה להתיישבות הציונית מצפון לירושלים | מכללת אורות ישראל, באתר orot.ac.il
- ^ אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, באתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל
- ^ פרויקט_ירושלים_סופי, באתר downloads.jerusalem5800.com
- ^ חילונים וחרדים מאחדים כוחות במאבק לשמירה על עוד ריאה ירוקה בירושלים שעתידה להיהרס, באתר mynetjerusalem, 2021-02-10
- ^ אכילאה קטנת-פרחים, באתר www.wildflowers.co.il
- ^ אפון קיפח – Pisum elatius M.Bieb., באתר צמחיית ישראל ברשת
- ^ יער מיר
- ^ גיליון ירושלים בקנה מידה 1:50,000, באתר GOV.IL
- ^ מקרא סימון שבילים, באתר החברה להגנת הטבע
- ^ מינהל קהילתי פסגת זאב, באתר www.pzeev.org.il
32392673יער פסגת זאב - נווה יעקב