צבי בן-יעקב (צנחן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי בן יעקב
Benyakov2.jpg
לידה 22 בפברואר 1922
ברטיסלאבה, סלובקיה
הוצאה להורג סוף דצמבר 1944 או ינואר 1945
מחנה הריכוז מאוטהאוזן
תאריך עלייה 1939
כינוי ינאי[1]
השתייכות Palmach.svg פלמ"ח
הצבא הבריטיהצבא הבריטי הצבא הבריטי
חיל האוויר המלכותיחיל האוויר המלכותי חיל האוויר המלכותי[1]
תקופת הפעילות 19421944 (כשנתיים)
דרגה סרג'נט[1]
תפקידים בשירות
צנחן
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
הנצחה
יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה, רחוב בחיפה ובערים אחרות
קבר ריק ומעליו מצבה לזכרו של צבי בן יעקב ביד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה בהר הרצל.

צבי בן יעקב (22 בפברואר 1922 - דצמבר 1944 או ינואר 1945) היה מצנחני היישוב שנרצח בידי הנאצים במחנה הריכוז מאוטהאוזן.

ביוגרפיה

צבי בן יעקב נולד בשם יינדריך גרינהוט (Jindrich Grunhut) ב-22 בפברואר 1922 בבְרטִיסְלאבה שבסלובקיה, לשרה ויעקב. אמו נפטרה כשהיה בן שש. עד גיל 14 למד בישיבה, אבל משהורע מצבה הכלכלי של משפחתו, נאלץ לעזוב את הישיבה ולעבוד במפעל טקסטיל. באותן שנים הצטרף לתנועת הנוער הציונית בית"ר, אך בהשפעתו של שליח מארץ ישראל, עבר לבלאו וייס ובה פעל כמדריך. כמקובל בתנועות הנוער הציוניות סיגל לעצמו שם עברי – צבי. בגיל 16 יצא להכשרה חלוצית לקראת העלייה ובשנת 1939 עלה לארץ ישראל והצטרף לחברת הנוער באשדות יעקב.

בקיץ 1941, לפני גמר ההכשרה התגייס לפלמ"ח והצטרף לפלי"ם. במהלך שירותו בפלמ"ח השתתף בייסוד קיבוץ החותרים ועבד בדייג בקיבוץ. שם גם התחתן בשנת 1943 עם חברתו, מיכל לבית גרינבאום. אל הפלמ"ח הביא תרגום לשיר היידי "בשדה ביער"[2].

במהלך מלחמת העולם השנייה הצניח הצבא הבריטי 37 שליחים מהיישוב היהודי בארצות מוצאם. קבוצה זו, שכונתה צנחני היישוב, נועדה לסייע למאמץ המלחמתי הבריטי. ב-1943 התנדב בן יעקב לקבוצה זו, ועבר קורס צניחה בריטי בשדה התעופה ברמת דוד, ואימונים נוספים במצרים. ב-15 בספטמבר 1944 הוא הוצנח על ידי הבריטים במסגרת "מבצע אמסטרדם" יחד עם חיים חרמש ורפאל רייס כדי שיוכלו להצטרף אל הפרטיזנים במהלך המרד הסלובקי. שלושת הצנחנים הוצנחו בטעות כ-50 ק"מ מן הנקודה הייעודה, בתוך שטח גרמני, אחרי כיומיים הם מצאו זה את זה וצעדו שישה ימים אל מעבר לקו החזית שעבר בנהר הואה אל השטח שבשליטת הפרטיזנים. הם הצטרפו אל חביבה רייק בבאנסקה ביסטריצה ושם פעלו בין יהודי העיר. בסוף אוקטובר 1944 נכבשה העיר מחדש על ידי הצבא הגרמני במהלך נסיגתו מן החזית המזרחית והצנחנים מארץ ישראל נמלטו עם קבוצה של כ-45 פרטיזנים יהודים, בהנהגת שאניו וולנר ואגון רוט, מנהיגי השומר הצעיר בסלובקיה, אל הרי טאטרה. בהרים לחמה הקבוצה תקופה קצרה עד שנתפסו בידי לוחמי וואפן אס אס אוקראינים בשירות הנאצים. בניגוד לרפי רייס וחביבה רייק, שנתפסו איתו, התחזה בן יעקב בשבי הגרמנים לקצין אנגלי, ולכן לא הוצא להורג מייד.

לא קיימת עדות מוסמכת על אופן ותאריך מותו, אך נראה שהובא בסוף דצמבר 1944 למחנה הריכוז מאוטהאוזן שבאוסטריה, שם הוצא להורג יחד עם קצינים שבויים בריטיים. הוא היה בן 22 במותו.

זמן קצר אחרי נפילתו בשבי, נולדה בתו אדווה, הבת הראשונה של קיבוץ החותרים, אותה לא זכה להכיר. לאדווה נכתב על ידי רון גפן השיר "שיר ערש לאדווה", שבוצע בידי עופרה חזה.

מהכלא הנאצי בסלובקיה, הצליח צבי להבריח מכתב אחרון לאשתו מיכל ובו כתב, בין השאר:

"מ' יקרה! בשעת הכתיבה גורלי עוד לוט בערפל. אם לא יגלו את יהדותי, יהיה הכל בסדר; אזי אבוא לאיזה מחנה-ריכוז ולאחר זמן לא ארוך אחזור אליכם הביתה. אך אם לא כן יהיה הדבר, אז גם גורלי חתום. אין אני ירא מפני המוות. את החשבון אתו עשיתי לפני זמן ארוך, עוד לפני שיצאתי לתפקיד. אם הוטל עלי למות, בשקט אלך למוות; אין אני אלא אח לאלפים אשר קדמו לי. אני יודע שלא קל יהיה לך הדבר, אך הזמן הוא רופא טוב. מ', אין אני יודע אם יש לנו בן או בת. על כל פנים, אני יודע שהוא נמצא בידיים טובות ונאמנות. רצוני, שלא תתאבלי זמן רב... ועוד רצון אחד לי: אנא, אל יעשו ממני גיבור לאומי, כי לא גבורה הייתה זאת. רק כאן ראיתי עד כמה חלשים אנחנו מכדי להיקרא גיבורים. לא גבורה הייתה זאת. כל אחד היה הולך, לו הוטל עליו, וגם אני הלכתי, לפי צו השעה. גם רפי וחביבה שותפים לדעתי זאת, לרצוני זה. בזה אני רוצה להיפרד מכם כחברכם, כבעלך וכאבא לילדנו הבלתי-נודע לי. תמונתך תלווה אותי עד נשימתי האחרונה. דרישת-שלום לבבית לכל החברים והקרובים... אני תקווה שתהיו קיבוץ ימי, קיבוץ דייגים גדול וגדל. ובזה אני נפרד גם ממולדתי היקרה לי, שאליה אני קשור בכל הנימים.
חברך ואבי ילדך, צבי"

המכתב נחשב לדוגמה ומופת ושימש גם חומר לימוד בבתי ספר בישראל.

הנצחה

אבן זיכרון לצבי בן יעקב בקיבוץ החותרים
שלט הנצחה בכניסה למבנה הספרייה בקיבוץ החותרים

בעקבות העלאת עצמותיהם של חביבה רייק ורפאל רייס, בקשה משפחתו של בן יעקב שתוקם עבורו מצבת זיכרון בישראל[3]. לזכרו הוקם קבר ריק ומעליו מצבה בחלקת יד לצנחני היישוב בארץ שנפלו באירופה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. כן הוקמה לזכרו מצבה בקיבוצו, קיבוץ החותרים. בעשור לנפילתו הונחה אבן פינה לאכסניה על שמו בקיבוץ[4].

מספר רחובות בערים שונות נקראים על שמו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבי בן-יעקב בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0