כרכום חורפי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןכרכום חורפי
כרכום חורפי
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגניים
משפחה: אירוסיים
סוג: כרכום
מין: כרכום חורפי
שם מדעי
Crocus hyemalis

כַּרְכֹּם חורפי (שם מדעי: Crocus hyemalis) הוא גאופיט בעל פקעת ממשפחת האירוסיים. עלי הכותרת לבנים ובמרכז צהובים, עם פסים דקים סגולים מצדם החיצוני. האבקנים בצבע ארגמן עד שחור. אונות הצלקת מפוצלות לזרועות דקיקות. עלי הצמח ירוקים וישנו פס בהיר במרכז העלה. לכרכום פקעת המתחדשת מדי שנה. ההאבקה נעשית על ידי חרקים. הפרי מתבקע מעצמו והוא בעל זרעים רבים. הצמח נפוץ באזור הים-תיכוני של ישראל ופורח בחודשים אוקטובר עד פברואר.

מקור השם

המילה "כרכום" מקורה בפרסית ופירושה "צהוב". שם זה ניתן לסוג כי ממנו מופק תבלין הזעפרן שצבעו צהוב. שם המין מתאר את עונת הפריחה שהיא תחילת החורף אחרי הגשמים הראשונים. בשפות שמיות אחרות, השורש קיים גם כן: באכדית: kurkanu; בארמית: כֻּרְכְּמָא ובערבית: כֻּרְכֻּמ.

שם הסוג המדעי הוא הצורה הלטינית של השם הפרסי העתיק של הצמח המתאר צבע צהוב. שם המין פירושו "חורפי".

הכרכום

הכרכום נזכר בתנ"ך כצמח בושם. מופיע במשנה ובתלמוד כצמח תבלין ורפואה. הכרכום שימש להפקת חומר צבע למזון. המלה כרכום הפכה סמל לצבע צהוב. הביטוי נתכרכמו פניו משמעותו שפניו צהובות ומביעות כעס. הכרכום הוא צמח מוגן שאסור לקטוף אותו. ערביי ישראל מוציאים את הפקעות הקטנות של הכרכום החורפי מהאדמה וקולים אותן ברמץ של מדורה. הפקעות נאכלות צלויות באש או מבושלות. התבלין המופק מצלקות פרחים של סוג אחר של כרכום נקרא בשם זעפרן.

גלריה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22821360כרכום חורפי