לי מיונג-באק
לי מיונג-באק בקוריאנית: 이명박, בכתב הסיני האנז'ה: 李明博; ) הוא מדינאי דרום קוריאני, יליד אוסקה, יפן, שכיהן כנשיא קוריאה הדרומית בשנים 2008–2013. לפני כן כיהן כראש עיריית סיאול.
לי מיונג-באק חבר במפלגת הימין הלאומית הגדולה GNP, וזכה בבחירות לנשיאות ב-19 בדצמבר 2007. במצע שלו דגל בחיזוק תפקיד כלכלת השוק ובקו פחות פשרני כלפי המשטר בקוריאה הצפונית תוך דרישה להפסקת תוכניות פיתוח פצצות גרעיניות.
קורות חיים
לי מיונג-באק נולד בעיר אוסקה ביפן, ברובע מיושב בקוריאנים. גדל כילד חמישי מבין שבעת ילדיה של משפחה קוריאנית נוצרית והוא חבר בכנסייה הפרסביטריאנית. בילדותו אחרי תום מלחמת העולם השנייה חזרה המשפחה לפּוּהאנג, מקום מוצא אביו. רמת חיי המשפחה היתדרדרה וכילד נאלץ לעבוד על מנת לעזור להוריו ולאחיו. בעזרת מלגה התחיל לימודי ערב למינהל עסקים. הפך למנהיג של סטודנטים והשתתף בהפגנות הסוערות של הסטודנטים נגד שיפור היחסים עם יפן (המעצמה השכנה ששלטה בקוריאה בין השנים 1910 - 1945) בשנת 1964 בעת שלטונו של הנשיא דאז, הגנרל פארק צ'ונגהי. משום כך נעצר והיה בכלא במשך שישה חודשים. בשנת 1965 סיים לימודיו באוניברסיטת קוריאה בסיאול עם תואר ראשון במנהל עסקים.
כלכלן, איש עסקים וראש עיריית סיאול
לפני כניסתו לפוליטיקה, בין השנים 1977–1992 ניהל עשר חברות בת של הקונצרן יונדאי, בהן חברת הבנייה "יונדאי קונסטרקשן". בתוקף מעמד זה מילא תפקיד חשוב בנורמליזציית היחסים הדיפלומטיים בין קוריאה הדרומית ובין ברית המועצות דאז. כמו כן בנה יחסים מיוחדים עם ראשי מדינות כמו ראש ממשלת סינגפור לשעבר, לי קואן יו, ועם שליט קמבודיה הון סן. נבחר לראשונה באסיפה הלאומית של קוריאה הדרומית, גוקהו (Kukhae), בשנת 1992.
בין התאריכים 1 ביולי 2002 - 30 ביוני 2006 כיהן לי מיונג-באק כראש העיר סיאול, עיר הבירה. בעת כהונתו ביצע עבודות סביבתיות מרשימות של חידוש האתר המוזנח וזרם המים המיובש עד אז Cheonggyecheon לרווחת תושבי הבירה תוך פירוק הרכבת העילית שנבנתה שם בימי הנשיא פארק צ'ונגהי. כמו כן הרחיב את מערכות התחבורה בעיר. פרויקטים אלה וכן שאר פעילותו כראש עיר הבירה הקנו לו פופולריות רבה.
לי מיונג-באק נכנס מספר פעמים לסכסוך עם רשויות הפיקוח הפיננסי של המדינה ובשנת 1996 חויב לשלם קנס בשווי 4 מיליון וון. בגלל הפרת חוקי בחירות בשנת 1998 נאלץ לשלם עוד קנס בשווי שמונה מיליון וון.[1]
פעילותו כנשיא
לי מיונג-באק נכנס לתפקיד הנשיא ב-25 בפברואר 2008. בבחירות בדצמבר 2007 הוא זכה ב-48.7% מהקולות, בעוד יריבו העיקרי צ'ונג דונג יונג זכה ב-26.1%. ב-29 בפברואר אישר הפרלמנט את הרכב הממשלה החדשה בהנהגתו של שר החוץ לשעבר האן סונג-סו (Han Seung-soo).
לי מיונג-באק החמיר את הקו המדיני כלפי המשטר בקוריאה הצפונית והתנה את אספקת מצרכי המזון למדינה זו בהפסקת תוכניותיה לפיתוח פצצות גרעיניות. המשטר קוריאה הצפונית הגיב בהצהרות חריפות נגד לי למשל בעת מערכת הבחירות לפרלמנט הדרום קוריאני ב-9 באפריל 2008. יש לציין כי מצד שני הודיע לי גם על צעדי הידוק קשרים עם קוריאה הצפונית בתחומים כלכליים אחרים. בהמשך, תוך התרחקות מעמדתו בהתחלה, הציע הקמת גוף מייעץ משותף לשתי המדינות לשם דיונים בקידום יחסיהם הכלכליים. גוף זה היה אומר לכלול תת-ועדות לכלכלה, לחינוך, כספים, תשתיות ורווחה וכמו כן קרן שיתוף פעולה של 40 מיליארד דולר. הוא הצליח להשיג הסכמת הקהילה הכלכלית הקוראינית במציאת בסיס חוקי ומערכתי לכל הפרויקטים שייזומו בעתיד. לי קרא גם להקמת משרד לסיוע בקוריאה הצפונית בדרך להפריד בין הסיוע ההומניטרי לשיחות בתחום הגרעין.
בבחירות בעלות שיעור הצבעה קטן יחסית ניצחה מפלגתו של לי מיונג-באק, GNP - (הנארה דאנג - המפלגה הלאומית הגדולה), ניצחון מכריע על הסוציאל-ליברלים UPD והצליחה לראשונה מאז הקמתה לזכות ברוב מוחלט בפרלמנט. לי הצהיר על כוונות להוריד מסים למעסיקים ולנקוט אמצעים נגד האיגודים המקצועיים המרחיקים לכת בתביעותיהם.[2] בביקורו באפריל 2008 בארצות הברית חיזק לי את היחסים עם מעצמה זו. הגיע עם הנשיא ג'ורג' ווקר בוש להבנות לא לצמצם יותר את נוכחות החיילים האמריקאים בארצו ולהמשיך במגמת היבוא של בשר בקר מארצות הברית, למרות מחאות חוגים בקוריאה הדרומית המתנגדים לכך בטיעון של סיכון בריאותי. שני הצדדים תומכים בהמשך המאמצים בדרכי שלום ודיפלומטיה עם קוריאה הצפונית ועם שלושת שותפיהם הגדולים - סין, רוסיה ויפן, כדי להגיע לפתרון משביע רצון של משבר הגרעין הצפון קוריאני. לי נפגש גם עם ראש ממשלת יפן יסואו פוקודה ושניהם סיכמו על הידוק הקשרים בין ארצותיהם, כולל המשך המשא ומתן לחתימת הסכם סחר חופשי ועידוד השקעות יפניות בקוריאה הדרומית. בסתיו 2008 נאלצה ממשלתו של לי להתמודד עם השלכות המשבר הכלכלי העולמי על כלכלת קוריאה הדרומית. משום כך הופסק הפרויקט הקרוב ללבו של הנשיא, פרויקט כריית התעלה הגדולה שהייתה אמורה לחבר בין סיאול לפוסאן.
ב-24 בפברואר 2013 סיים לי את כהונתו כנשיא.
חיים אישיים
לי מיונג-באק נשוי ואב לבן ושלוש בנות. הוא אוהד ספורט וכתב בין היתר ספרים אוטוביוגרפיים, על כלכלה ועל הצלחה בעסקים, בהם "אין זו אגדה" (신화는없다).
מקורות
- "בקוריאה הדרומית איבדו את האמון בממשלה", מאמר של מרטין פקלר, מתורגם מ"הראלד טריביון" ב"The Marker", 11 בנובמבר 2008
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The JoongAng Daily (English Edition) 2007-08-21
- ^ Kim Jong-cheol (28 אוג' 2007). "What are Lee Myung-bak's true colors?". Hankyoreh.
{{cite news}}: (עזרה)
| נשיאי קוריאה הדרומית | ||
|---|---|---|
|
