רבי יוסף קורקוס
רבי יוסף קורקוס (ראשית שנות ה'ר' - ה'ש') היה מחכמי מצרים וארץ ישראל לאחר גרוש ספרד, מראשוני מפרשי הרמב"ם. מכונה גם "מהר"י קורקוס" (מורנו הרב יוסף) או "ר"י קורקוס".
חייו
רבי יוסף קורקוס נולד בספרד לאחר הגרוש נדד למצרים, ולבסוף הגיע לירושלים.
|
|
ביאורו למשנה תורה
חיבורו העיקרי של רבי יוסף קורקוס הוא ביאורו לספר משנה תורה של הרמב"ם. הוא כתב את פירושו על ארבעה ספרים (מתוך ארבעה עשר ספרים הכלולים בחיבורו של הרמב"ם) - כולם עוסקים בהלכות שאינן נוהגות בחוץ לארץ, ורובם עוסקים בהלכות שאינן נוהגות בזמן הגלות: ספר זרעים (העוסק במצוות התלויות בארץ), ספרי עבודה וקורבנות (העוסקים בהלכות המקדש והקורבנות) וספר טהרה (העוסק בהלכות טומאה וטהרה). לכל הספרים הללו לא היה עדיין פירוש מקיף קודם לכן.
הפירוש המקיף הראשון ל"משנה תורה" - ה"מגיד משנה" - נתחבר על ידי רבי וידאל די טולושא, חכם ספרדי משנות ה-ה' אלפים, אך פירושו הקיף רק חלק מהלכות הרמב"ם – הלכות הנוהגות בזמן הזה. רבי יוסף קורקוס בא, ככל הנראה, למלא את החסר, והוא כתב את פירושו על ספרים שרבי וידאל די טולושא לא פירש. פירושו הוא מקיף ויסודי, הוא דן בכל פרט בדברי הרמב"ם ועוסק בחיפוש אחר מקורותיו של הרמב"ם ובבירור שיטתו לאור מקורות אלה. רבי יוסף קורקוס נוהג לפרש את הרמב"ם בדרך הפשט, תוך התמקדות במקורות הקשורים ישירות לעניינים הנדונים.
כמה חכמים בני דורו כתבו חיבורים דומים: הרדב"ז שכתב פירוש לכמה מספרי הרמב"ם (הפלאה, זרעים ועבודה), ורבי יוסף קארו שכתב את הפירוש המקיף ביותר, על כל חלקי ספרו של הרמב"ם – ה"כסף משנה". ספרו של רבי יוסף קארו זכה להתפשט ולהתקבל יותר משאר החיבורים שנכתבו בזמנו, כולל חיבורו של רבי יוסף קורקוס, שכמעט ונשתכח. עם זאת, רבי יוסף קארו מרבה להביא בחיבורו את דברי רבי יוסף קורקוס – הוא מזכיר אותו ביותר ממאתים מקומות ופעמים רבות מביא מדבריו ללא אזכור – וכך זכו רבים מחידושיו להגיע ללומדי התורה.
פירושו לסדר זרעים נדפס בשלמותו כבר בתקי"ז (באיזמיר), אך שאר פירושיו יצאו לאור בשלמותם רק בדור האחרון. פירושיו לספרי "עבודה" ו"קורבנות" נדפסו ברמב"ם של הוצאת שבתי פרנקל, אולם פירושו לספר טהרה אבד, ולא נותרו ממנו אלא קטעים בודדים, שנדפסו אף הם במהדורה הנ"ל.
תשובותיו וכתבים נוספים
תשובות שלו מופיעות בספרי שו"ת של חכמי דורו: שו"ת אבקת רוכל של רבי יוסף קארו[1] ושו"ת הרדב"ז.[2] רבי משה מטראני בספרו שו"ת המבי"ט[3] מתווכח עם פסק שלו. כמה תשובות נוספות שלו, העוסקות בפירושי הלכות ברמב"ם, נדפסו בסוף ספרו של החיד"א - שו"ת חיים שאל, חלק ב'.
כמה כתבי יד של ספרים נוספים שלו, כמו פירושים על הש"ס – מצויים בספריות שונות. חידושיו על הדפים הראשונים של מסכת כתובות נתפרסמו בכתב העת התורני סיני היוצא בהוצאת מוסד הרב קוק.[4]
לקריאה נוספת
- הרב חיים יוסף דוד אזולאי, "יוסף קורקוס", שם הגדולים (שמות מחברים, אות י')
- רבי אריה ליב פרומקין, רבי יוסף קורקוס, תולדות חכמי ירושלים, באתר היברובוקס
- יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל (חלק ב', עמ' קד-קה), ירושלים תשל"ז
הערות שוליים
