רבי יהודה אריה ליב אלתר
 | |||||
| מצבת קברו של השפת אמת באהל המשותף לזקנו החידושי הרי"ם, בבית העלמין בעיירה גורה קלוואריה שבפולין | |||||
| לידה |
15 באפריל 1847 כ"ט בניסן ה'תר"ז ורשה, פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
11 בינואר 1905 (בגיל 57) ה' בשבט ה'תרס"ה | ||||
| כינוי | השפת אמת | ||||
| מקום קבורה | גור | ||||
| מקום מגורים | גורה קלוואריה, פולין | ||||
| מקום פעילות | גור | ||||
| תחומי עיסוק | מחשבה, קבלה, ש"ס | ||||
| רבותיו | סבו, רבי יצחק מאיר אלתר ('חידושי הרי"ם'), מייסד חסידות גור | ||||
| חיבוריו | שפת אמת | ||||
| בת זוג |
| ||||
| אב | רבי אברהם מרדכי אלתר | ||||
| אם | אסתר | ||||
| צאצאים | עשרה | ||||
| חותן | |||||
| |||||
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי. |
רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז - ה' בשבט תרס"ה), המכונה ה"שפת אמת", היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים שבמנהיגי יהדות פולין בשנות ה'ת"ר. תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לאחת מהחצרות המרכזיות בפולין. ספרו "שפת אמת", הוא אוסף של דרשות על פרשת השבוע וחידושים על הש"ס.
ביוגרפיה
נולד בוורשה לר' אברהם מרדכי בנו של בעל "חידושי הרי"ם", מייסד חסידות גור, ולאסתר. בגיל שנתיים נפטרה אמו, ושש שנים מאוחר יותר התייתם גם מאביו ועבר לגור בבית סבו. סבו שכר עבורו מלמד שילמדו תורה, והתנה עמו שלשה תנאים: שיעירו כל בוקר לפני עלות השחר, שילמד עמו שמונה עשרה שעות ברציפות וכן שבכל יום יחדשו משהו בלימודם. כשהיה בגיל 12 נפטר רבי מנחם מנדל מקוצק. עד אז הספיק סבו לקחתו פעמיים לקוצק, וביקוריו שם עשו עליו רושם רב. רבי יצחק מאיר עצמו, שהתמנה לאדמו"ר לעדת חסידי פשיסחא-קוצק לאחר פטירת הרבי, הסביר מה ראה לקחת את נכדיו הקטנים לקוצק באומרו: "כדי שיראו פעם יהודי אמיתי"[2].
בתרכ"ב, בגיל 15, נישא ליוכבד-רבקה בתם של הרב יהודה קמינר נכד הברוך טעם, ואשתו הדסה (בתו של הרב משה חיים רוטנברג אחיו של ה"חידושי הרי"ם"). כדי שלא יהיה שמו של החתן כשם החותן, צווה עליו סבו האדמו"ר להוסיף לשמו את השם "אריה". לאחר החתונה נשארו בני הזוג לגור בעיירה גור. באותן השנים, כמעט שלא בא במגע עם אנשים והיה עסוק רק בתורה ובתפילה.
בכ"ג אדר תרכ"ו בגיל 19, נפטר סבו רבי יצחק מאיר, והוא התמנה לרב העיירה גור על פי צוואת סבו. למרות גילו הצעיר רצו החסידים למנותו כבר אז גם לאדמו"ר במקום סבו, אך הוא סירב והצטרף לחסידים שקיבלו את הנהגתו של רבי חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר. רק ארבע שנים מאוחר יותר, לאחר פטירת רבי חנוך הניך, בגיל 23, החל לשמש אדמו"ר, אך סירב לשבת בראש השולחן, במקום של סבו, ומאז יושבים אדמו"רי גור באמצע השולחן ולא בראשו.
תחת הנהגתו של רבי יהודה לייב הפכה חסידות גור לאחת החסידויות הגדולות והמרכזיות בפולין. כרבי צעיר דבקו בו רבים מצעירי הלומדים, שהיו מתייעצים איתו בדרך לימודם ועבודתם, והוא היה משקיע זמן קבוע לטיפוחם. את החסידים הרבים שהיו באים להתייעץ עמו קיבל כשהוא עומד בפתח חדרו שעון על ארון הספרים. מאחר שהיה עונה במהירות ובקצרה, הספיקו שעות ספורות לקבלת קהל גדול של חסידים. בניגוד לנוהג המקובל אצל אדמו"רים אחרים, סירב רבי יהודה לייב לקחת כסף מן החסידים, והיה מתפרנס מחנות קטנה שניהלה אשתו[3]. גם את חסידיו היה מדריך להעדיף עיסוק במלאכה או במסחר על פני הרבנות. בתקופת הנהגתו נבנה בית מדרש חדש גדול ומרווח, ובחצרו נבנו אגפי מגורים שנועדו לשמש את אלפי החסידים שבאו לשהות במחיצתו בחגים ובשבתות. שחזור מדויק של קיר בית המדרש ניתן לראות בירושלים בשכונת מחנה יהודה סמוך לקבר בנו בעל אמרי אמת. ב-ה'תרנ"ט נחנך קו רכבת מיוחד אשר קישר בין גור לוורשה. קו זה כונה "הקו של הרבי", והוא עצמו השתתף במימון הקמת המסילה[4].
בי"ח אב תר"ס נפטרה אשתו הראשונה[5] (נקברה בבית העלמין בגור) וכעבור שנה הוא נישא לבתו של האדמו"ר רבי ברוך הלברשטאם מגורליץ. בתרס"ה חלה במחלה נדירה. וכעבור שבועיים נפטר בה' בשבט תרס"ה בגיל 58 שנים בלבד. החסידים תלו את מותו בדאגה הרבה שחש לאלפי חסידיו שהיו מגויסים באותה העת לצבא הצאר הרוסי בשל מלחמת רוסיה–יפן. בני ביתו העידו כי בכל ימי המלחמה היה ישן על הרצפה כשרק מעילו מכסה אותו וממרר בבכי על גורלם. הוא נקבר בעיירה גור, לצד סבו רבי יצחק מאיר אלתר. בהלווייתו השתתפו כ־20,000 איש, ובשל מנהגי החסידות לא נישאו בה הספדים[6], למעט הספד קצר שנשא הרבי מסוכטשוב רבי אברהם בורנשטיין שתוכנו היה: "יהודי זה הסתלק לרגל צרות ישראל"[7]. האוהל שהוקם על קברם נהרס בזמן השואה ושופץ לאחריה.
ספריו
רבי יהודה לייב כתב לעצמו את דברי תורתו שנשא לקהל חסידיו בשבתות וחגים בשנות כהונתו, ואחר פטירתו הדפיסו את כתביו בספר. בניו וחתניו קבעו את שמו שפת אמת, השם נבחר מהפסוק בו סיים את מאמרו האחרון, שנכתב כמה שבועות קודם לפטירתו[8]. על שם ספרו זה כונה האדמו"ר בשם 'שפת אמת'.
הספר, שהודפס לאחר פטירתו, זכה להערכה רבה, ונודעה לו השפעה רבה לא רק בחסידות, אלא מחוצה לה. הרב קוק החשיב אותו והתמיד בו מאוד[9].
בנוסף לעיקר הספר שיצא מיד אחר פטירתו יצא ממנו עוד ספר על פרשיות התורה ועל מועדי השנה מכתביו שכתב בשנים תרכ"ו - תר"ל, בין פטירת סבו החידושי הרי"ם עד שנתמנה לאדמו"ר ונקרא שפת אמת ליקוטים .כן יצא מתוך כתביו ומתוך שיעוריו שהרצה לבני ביתו, ספר חידושים ופירושים על סדר מועד וסדר קדשים וקצת מסדר זרעים וקצת על סדר נשים מתלמוד בבלי, היה עוד כתבי יד ממנו על כל התלמוד בבלי שנאבדו. בין הספרים שהועברו בהעברה הראשונה שהעבירה ממשלת רוסיה 500 ספרים מתוך אוסף שניאורסון למוזיאון היהודי במוסקבה, מצאו כתב יד ממנו חידושים ופירושים על סדר נשים וסדר נזיקין שלא היה בנמצא עד אז[דרוש מקור].
הנצחתו
על שמו ולזכרו נוסדה בירושלים בשנת תרפ"א ישיבת שפת אמת שנחשבה כישיבה המרכזית של חסידות גור בארץ ישראל. ב־ה'תשע"ו נסגרה הישיבה הגדולה.
נקראו על שמו רחובות בירושלים, בני ברק, ובית שמש.
עמדותיו הציבוריות
ה"שפת אמת" התנגד, בכתב ובעל פה, לציונות וראשית מפעלותיה בארץ ישראל[3], בין השאר שלח מכתב התנגדות להוצאת החוברת 'שלום ירושלים' לקרוב משפחתו רבי חיים ישראל מורגנשטרן, האדמו"ר מקוצק-פילוב[10]. סביב ה'תר"ס נשלח נחום סוקולוב על ידי בנימין זאב הרצל לפגישה עם השפת אמת, בשל מעמדו כאחד ממנהיגי יהדות פולין ובמטרה לקרבו לציונות, אך הפגישה לא השיגה את מטרתה[11]. כפועל יוצא התנגד גם לתנועת המזרחי, פגישה עמו שאותה ניסה ליזום הרב ריינס לא התקיימה[12]. עם זאת, סירב להשתתף באספה כנגד הציונות שנערכה ב־ה'תרס"ג בוורשא, ומבין חסידיו היו שהצטרפו למחנה הציוני. לטענת אברהם גרין, השפת אמת אף בירך תחילה בהצלחה את אחד מחסידיו שהיה מראשוני הציונות, אך מאוחר יותר החל להביע התנגדות[13]. הוא סבר[דרושה הבהרה] שדבר גאולת עם ישראל בארץ ישראל: ”אינו בכח אנושי... וכל טעות המרגלים הי' [היה] במה שרצו לכבוש בכח עצמותם. ... כי כל נתינת ארץ ישראל הוא בביטול כל השגת האדם רק ברצות ה'.”[14]
נמנע מעיסוק בנושאים ציבוריים, כדוגמת מינוי רבנים[10].
ילדיו
- רבי אברהם מרדכי אלתר, האמרי אמת, האדמו"ר מגור ונשיא מועצת גדולי התורה.
- רבי משה בצלאל אלתר נולד בתרכ"ט, נרצח בכ"ג באלול תש"ב במחנה השמדה טרבלינקה.
- אסתר אשתו של רבי יעקב מאיר בידרמן, רב בוועדת הרבנים בוורשא, נרצחה בראש השנה תש"ג.
- פייגא אשת רבי חנוך צבי הכהן לוין אב"ד בענדין, נפטרה בראש חודש מנחם אב תרצ"ז.
- רבי נחמיה אלתר, בזמן שהותו בירושלים ראש ישיבת שפת אמת. התגורר בלודז', נולד בחודש מנחם אב תרל"ה, נפטר בכ"ב בתמוז תש"ב.
- רבי מנחם מנדל אלתר רבה של פביאניץ וקאליש, ויושב ראש אגודת הרבנים בפולין, נולד בי"ד בתשרי תרל"ח, נרצח בכ"ט באב תש"ב במחנה השמדה טרבלינקה.
- שלשה ילדים נוספים - יצחק מאיר, חנוך חיים, נח, נפטרו בילדותם.
מתלמידיו
- רבי אברהם רבינוביץ אדמו"ר מפוריסוב
- רבי אברהם לייב קוזק אב"ד בראק
- רבי פנחס אליהו רוטנברג אב"ד פילץ
- רבי פינחס מנחם אלעזר יוסטמן אדמו"ר מפילץ גיסו ובן דודו
ספריו
ערך מורחב – שפת אמת (ספר)
- שפת אמת על התורה ומועדים. ספרו הנודע, אשר נדפס על ידי בני משפחתו לאחר פטירתו. נקרא 'שפת אמת' על שם הפסוק האחרון שכתב בספרו על התורה כשבועיים לפני פטירתו: "שפת אמת תכון לעד" (משלי י"ב י"ט)[15]. הספר עשוי דרשות על פרשות השבוע. פרושה בו יריעה רחבה של תפיסת עולם חסידית. ספר זה הוא אחד מספרי החסידות הנפוצים ביותר.
- שפת אמת על הש"ס. פירוש על מסכתות הש"ס. פירוש זה הוא סיכום קצר של שיעורים קבועים שהיה נותן לבני ביתו[16].
- שפת אמת על תהילים. נדפס עם פירושו של הרב חיים ויטאל, 'עץ הדעת טוב'. כתב היד של רבי חיים ויטאל היה מצוי בידי האדמו"ר רבי אברהם מרדכי, בנו של רבי יהודה אריה ליב, והוא מסר להדפיסם יחד.
- שפת אמת על מסכת אבות.
- שפת אמת-ליקוטים. סיכום חידושי התורה שכתב קודם התמנותו לאדמו"ר.
- פירוש להגדה של פסח.
- אוצר מכתבים ומאמרים מבעל ה"שפת אמת", ירושלים תשמ"ו. נדפס שוב עם הוספות בשנת תשע"ג.
- שפת אמת בשפת אם, ירושלים תשפ"א, הוצאת מגנס.
לקריאה נוספת
- רבי אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות, ספר ב', תשט"ז
- השבט ליהודה, הוצאת עט סופר, בני ברק תשכ"ז
- יורם יעקבסון, אמת ואמונה בחסידות גור, בתוך: מחקרים בקבלה, בפילוסופיה יהודית ובספרות המוסר וההגות, תשמ"ו 1986, עמ' 593–616
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' פא-קי
- אברהם פרישמן, שפת אמת תכון לעד: הרה"ק רבי יהודה אריה ליב, בתוך: ממעונות אריות: פרקים בהליכותיהם הקדושות של צדיקי פולין, ירושלים תשע"ט, עמ' רלז-תקנג
- דניאל רייזר ואריאל אבן מעשה, שפת אמת בשפת האם, דרשות חדשות של רבי יהודה לייב אלתר מגור, הוצאת מאגנס, 2020
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יהודה אריה ליב אלתר |
- אברהם זמבה, מגור ועד לניו יורק - מורשת החסידות חיה וקיימת ("100 שנה לתורתו של השפת אמת"), בית יעקב, תשל"א, גיליון 135/6
- נתיב חייו של ה"שפת אמת", בית יעקב, גיליון 180/181 עמ' 26
- כתבות מקוריות על פטירתו של השפת אמת, בית יעקב, שבט תשכ"ה 1965, גיליון 69
- 'חסיד ירושלם', רשכבה"ג בפולין רבי יהודא ליב מגור זצ"ל., השקפה, 27 בינואר 1905
- אברהם יצחק ברומברג, האדמו"ר מגור בעל "שפת אמת" זצ"ל, הצופה, 31 בינואר 1947
- הרב אליעזר מלמד, תורת אמת הייתה בפיהו
- הרב אליעזר מלמד, תורת אמת הייתה בפיהו
יהודה אריה ליב בן אברהם מרדכי אלטר (1847-1905), דף שער בספרייה הלאומית- רשימת מאמרים על רבי יהודה אריה ליב אלתר באתר רמב"י
ספריו
מאמרים אודות משנתו
- בנימין בראון, "שני מיני האחדות": המהר"ל, השפת אמת והמפנה הדואליסטי בהגות החסידית המאוחרת, מהר"ל – אקדמות, מרכז זלמן שזר, ירושלים תשע"ה, עמ' 448-411, באתר Academia.edu
- אסופת מאמרים בנושא שפת אמת, באתר אסיף
- יוסף מרקוס, קווים לדרכו הפרשנית של ה'שפת אמת' לתלמוד, אוקימתא, גיליון ו, תש"ף, עמ' 123 - 145.
- עידן בורגר, השפת אמת – הוגה חסידי קיצוני או שמרן?, אסיף, גיליון ו' תשע"ט עמ' 873 - 895, באתר אסיף
- הרב ראובן זכריה, יחסו של ה'שפת-אמת' לציונות, צהר (כתב עת של ארגון רבני צהר), גיליון כט, תשס"ו, באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ אין קשר לשושלת חסידות אלכסנדר
- ^ ישראל יעקב אראטין, אמת ואמונה, אות רפ"א, ירושלים ת"ש.
- ^ 3.0 3.1 רשכבה"ג בפולין רבי יהודא ליב מגור זצ"ל, השקפה, 27 בינואר 1905
- ^ א. ברגמן, בתוך: "צדיקים ואנשי מעשה - מחקרים בחסידות פולין", הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשס"ד.
- ^ ע"פ נוסח מצבתה
- ^ פטירת הרה"ג הרבי מגור, המצפה, 20 בינואר 1905
- ^ סוקולוב ואוסישקין במסיבה החגיגית ליסוד שכונת מוצקין בחיפה, דואר היום, 16 באוקטובר 1934
- ^ הקדמה לספר, שפת אמת, באתר היברובוקס
- ^ הרב אליעזר מלמד, בנו של "השפת אמת" על ידענותו של הרב קוק בכתבי אביו, באתר ישיבה
- ^ 10.0 10.1 יהודה יפת, שני דורות (להופעת מכתבי הרבי מגור), הצופה, 31 בדצמבר 1937
- ^ יששכר-דב בר-דרורא, צפרירים מדמדומי השחרות, דואר היום, 2 בדצמבר 1932
- ^ הערות קטנות על ענינים גדולים, דואר היום, 25 באוקטובר 1923
- ^ ברכה חבס, אחד ודורו (פרק ראשון, חלק שלישי), דבר, 20 בינואר 1950
- ^ שפת אמת במדבר, פרשת שלח, עמ' 101. ראו: יוסף שלמון, עמדת החברה החרדית ברוסיה-פולין לציונות בשנים 1898 - 1899, אשל באר שבע, א, באר שבע תשל"ו, עמ' 377–438, 435. אברהם רובינשטיין, תנועה בעידן של תמורה - פרק בראשית המזרחי בפולין, רמת גן תשמ"א, עמ' 50- 56. אביעזר רביצקי, הקץ המגולה, תל אביב עם עובד, עמ' 27 - 35, 241. ראובן זכריה, יחסו של השפת אמת לציונות, מבט למכללה, חורף תשס"ט, 15, עמ' 6- 13, 23.
- ^ הקדמה לספר 'שפת אמת' על התורה. הפרשה האחרונה בה כתב ה"שפת אמת" בעצמו את דברי תורתו היא פרשת ויחי. סיכום דבריו לפרשת שמות של אותה שנה מצויים בספר "שפתי צדיק" שכתב גיסו ובן דודו של האדמו"ר, רבי פנחס מנחם מפילץ. במקביל, בסוף הספר "תורת אהרן" מרבי אהרן קרול (עמ' שיח-שכ / קלח-קמ), מובאים דברים שונים ששמע מה"שפת אמת" בליל אותה השבת (הדברים הועתקו גם בספר ליקוטי יהודה החדש, פרשת שמות, ובספר זיכרון "ויטע אשל", עמ' תרמא). רעיון קצר שאמר בפרשת וארא, השבת האחרונה לחייו נמצא בהספדו של תלמידו, רבי ישראל ארטן, בספר "השבט ליהודה".
- ^ הרב אליעזר מלמד, תורת אמת הייתה בפיהו, באתר ישיבה.
| תקופת חייו של רבי יהודה אריה ליב אלתר על ציר הזמן |
|---|
 |
| אדמו"רי גור | |
|---|---|
|
36505798יהודה אריה ליב אלתר