ט' בטבת
(הופנה מהדף ט בטבת)
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ט' בטבת הוא היום התשיעי בחודש הרביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשיעי בחודש העשירי למניין החודשים מניסן.
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' טבת היא פרשת ויגש אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) ופרשת ויחי אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום שני, או בשנה המתחילה ביום שלישי או ביום חמישי.
חגים ומועדים
ערך מורחב – צום תשעה בטבת
ט' בטבת מוזכר כיום צום, ברשימה של כ-20 ימי צרה המופיעה בספר הלכות גדולות[1] והועתקה ממנה לשולחן ערוך. אולם בניגוד לשאר הימים ברשימה לא מובאת בשולחן ערוך סיבה לצום זה, אלא מצוין: "לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו"[2]. היו שהסבירו שזה נובע מכך שחז"ל לא ידעו את סיבת הצום, ואחרים כתבו שחז"ל ידעו את סיבת הצום אך הסתירו אותו. במהלך הדורות ניתנו סיבות שונות לצום. אלו כוללים[3]:
- מות עזרא הסופר. היו שהסבירו את סיבת העלמת הסיבה בכך שעזרא היה דומה למשה רבנו עליו נאמר: "ולא ידע איש את קבורתו"
- פוגרום בגרנדה בשנת 1066. בספר הקבלה של הרב אברהם אבן דאוד נכתב: "ועמד על כנו ר' יהוסף הלוי בנו (של רבי שמואל הנגיד) ...ויקנאו בו סרני פלשתים עד שנהרג ביום השבת בתשעה בטבת שנת ד'תתכ"ז הוא וקהל גרנאטה וכל הבאים מארצות הרחוקות לראות תורתו וגדולתו ואבלו היה הולך בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. ומימי רבותי' ז"ל הקדמונים שכתבו מגילת תענית וגזרו תענית בט' בטבת ולא ידעו על מה הוא ומכאן ידענו שכוונו ברוח הקדש ליום זה."[4]
- היום בו נלקחה אסתר המלכה אל המלך אחשוורוש[5].
- מותו של פטרוס[6][7].
- יום לידת אותו האיש[8] - ראו ניטל.
- מותו של שמעון בר גיורא[9].
אירועים היסטוריים
- ה'תקצ"ח – סמואל מורס מפעיל לראשונה את מכשיר הטלגרף
- ה'תר"ז – איווה מתקבלת כמדינה ה-29 של ארצות הברית
- ה'תרנ"ה – משפט דרייפוס: דרגותיו של אלפרד דרייפוס נשללות ממנו והוא מוגלה למאסר עולם באי השדים
- ה'תשי"ב – הפגנות סוערות נגד הסכם השילומים, במהלכן מיודות אבנים לעבר הכנסת
- ה'תשכ"ד – יצחק רבין מתמנה לרמטכ"ל
- ה'תשנ"ב – העצרת הכללית של האו"ם מעבירה את החלטה 4686, המבטלת את החלטה 3379, וקבעה כי הציונות אינה גזענות.
- ה'תשנ"ב – התפרקות ברית המועצות
- ה'תשס"ז – סדאם חוסיין, שליט עיראק לשעבר, מוצא להורג בתלייה
- ה'תשס"ט – ביום ה-10 למבצע מבצע עופרת יצוקה נהרגים 4 חיילי צה"ל בשני מקרים שונים עקב ירי פגז של טנק צה"ל.
נולדו
- ה'תרפ"א – הרב יעקב גלינסקי, תלמיד חכם ומראשי תנועת המוסר בישראל (נפטר בכ"ב בשבט ה'תשע"ד)
- ה'תשט"ז – הרב עופר ארז, רב השייך לחסידות ברסלב
- ה'תשל"א - הרב מנחם נחום טברסקי (אוק ענד ויין).
נפטרו
- נפטרו עזרא ונחמיה מנהיגי העלייה מבבל בתקופת בית שני[10]
- ד'תתכ"ז - נרצחו רבי יהוסף הנגיד ועמו 1500 יהודים בפרעות גרנדה
- ה'שצ"ב – רבי אברהם חיים שור, מרבני גליציה
- ה'תש"א – רוברט באדן פאוול, מייסד תנועת הצופים העולמית (נולד ב-ה'תרי"ז)
- ה'תש"ה – רבי חזקיה הכהן רבין, רב ראשי בבוכרה (נולד ה'תרל"ב)
- ה'תשכ"ט – טריגווה לי, פוליטיקאי נורווגי, מזכ"ל האו"ם הנבחר הראשון (נולד ב-ה'תרנ"ו)
- ה'תשל"א - רבי ישראל איסר שפירא, רב העיר לאפיטש, רוסיה מחבר עין ישראל ומתק אזהרות (נולד ב-ה'תרמ"ו, 1886)
- ה'תשמ"ג – יעקב יהושע, מזרחן, סופר, חוקר תולדות היישוב ומנהל המחלקה המוסלמית והדרוזית במשרד הדתות
- ה'תשנ"ו – עלי שכטמן, סופר יהודי, מחשובי הסופרי יידיש (נולד ב-ה'תרס"ח)
- ה'תשס"ז – הרודן העיראקי סאדם חוסיין נתלה בבגדד (נולד ה'תרצ"ז)
הערות שוליים
- ^ שמעון קיירא, הלכות גדולות, הלכות ט' באב, מהדורת עזריאל הילדסהיימר, חלק א', מקיצי נרדמים, ירושלים, תשל"ב, עמ׳ 397, באתר היברובוקס
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף ב'
- ^ חיים סיימונס, סיבות לתענית תשעה בטבת, סיני 106 (1990), עמ' קלח-קנא
- ^ ספר הקבלה, עמ' 73
- ^ רמ"א, מחיר יין, ירושלים, תשט"ז, עמ׳ מד, באתר היברובוקס
- ^ חיים סיימונס כותב שזאת הכוונה בדברי הרב ברוך תאומים-פרנקל "מצאתי בכתב יד שבט' טבת נפטר שמעון הקלפוס שהושיע את ישראל בצרה גדולה בזמן הפריצים נקבע יום מיתתו לתענית עולם בירושלים" ברוך תאומים-פרנקל, הגהות מהגאון מוהר"ר ברוך פרענקיל ז"ל, מגיני ארץ, שלחן ערוך, או"ח, חלק שני, סימן׳ תק"פ, באתר היברובוקס
- ^ דבר זה מבוסס על ספר תולדות אותו האיש שרווח אצל היהודים בימי הביניים שבו כתוב שפטרוס היה למעשה מרגל פרושי שתול בקרב הנוצרים הראשונים
- ^ תוספות חדשים למגילת תענית
- ^ פרשנותו של האדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטם מצאנז בספרו דברי יציב (חושן משפט סימן פ"א סעיף ז') לדברי הרב ברוך תאומים-פרנקל שבהערות הקודמות
- ^ אולם עיין בכף החיים סימן תק"פ ס"ק כ שנפטרו בעשרה בטבת.
