איגוף אנכי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צניחת רגימנט הריינג'רס ה-75 בפלישה לגרנדה בשנת 1983

איגוף אנכי, קרי נחיתת סער אווירית, היא טכניקה צבאית אשר מנצלת את כוח השינוע והאש של כלי טיס כדי להנחית כוח צבאי, קרי חיילים וציוד, בעומק שטח האויב, בין באמצעות צניחה ובין באמצעות דאונים או מסוקים. בעת מלחמה נדרשים צבאות לצלוח מכשולים רבים ובהם מכשולים הנדסיים, ובהם שדות מוקשים, ומכשולים בדמות שטח קשה לחצייה דוגמת נהרות והרים. מצבים אלו דורשים שימוש באמצעי תובלה מהיר ככל האפשר כדי להביא לוחמים לאזורי לחימה. בעידן המודרני, נחיתת לוחמי חי"ר, קרי צנחנים וכוחות יבילי אוויר, כדי לכבוש ולבסס ראש גשר שכזה היא בין המורכבות בטכניקות הקרביות, בשל התיאום המורכב בין מאמצי הסיוע האווירי, הכולל שינוע ואש, הסיוע הימי במידת הצורך והלחימה הקרקעית. גם אספקת כוחות אלו היא עניין מורכב. במבצעים אלה משתמשים הכוחות במטוסי תובלה ומסוקי סער, ומסתייעים במטוסי קרב ומסוקי קרב. במלחמת העולם השנייה נערכו מבצעי איגוף אנכי רבים ובהם מבצע מרקט גארדן והפלישה לנורמנדי. במלחמת וייטנאם ביצע צבא ארצות הברית מבצעי איגוף אנכי מוסקים רבים כאשר המפורסם שבהם הוא קרב יה דראנג. בצה"ל התבצעו מספר מבצעי איגוף אנכי לאורך השנים ובהם הצניחה במיתלה, מבצע קינוח[1] ומבצע שינוי כיוון 11[2].

השיטה משמשת גם כוחות קומנדו וסיור המבצעים פשיטות לעומק האויב ובהן מבצע חנית נפטון[3], מבצע אנטבה[4], מבצע תרנגול 53[5] והפשיטה המוטסת על אבן אמאל[6].

הגדוד ה 1 של רגימנט הפרשים ה-7 מצבא ארצות הברית נוחת בא"נ אקס ריי

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אחיקם משה דוד, תיק מבצע קינוח יוצא לאור: כך נכבש החרמון, באתר nrg‏, 12 במאי 2012.
  2. ^ רון בן ישי, "ראש הממשלה הוריד הוראה להפסיק להתקדם", באתר ynet, 16 באוגוסט 2006.
  3. ^ אמיר אורן, מאנטבה לאבוטבאד, הארץ, ‏ 06.05.2011.
  4. ^ טלי ליפקין-שחק, "השחקן הראשי", מעריב, ‏ 16.06.2006.
  5. ^ אילן כפיר, "האנציקלופדיה לצבא וביטחון – 'צה"ל בחילו'", הוצאת רביבים (מהדורת מעריב), 1982, כרך רביעי-"צנחנים", עמוד 125.
  6. ^ לן דייטון, "מלחמת בזק : מעליית היטלר עד נפילת דנקירק", הוצאת מערכות, 1986, עמודים 180-183.
ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.