הפיגוע בקו 405

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפיגוע בקו 405
חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני
אתר ההנצחה לחללי פיגוע קו 405 (צולם באפריל 2016)
אתר ההנצחה לחללי פיגוע קו 405 (צולם באפריל 2016)
תאריך 6 ביולי 1989
מקום בקרבת קריית יערים בישראל
סוג פיגוע התאבדות
הרוגים 16 אזרחים ישראלים
פצועים 27 אזרחים ישראלים
מבצע הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני

הפיגוע בקו 405 הוא פיגוע שאירע ביום חמישי, 6 ביולי 1989, ג' בתמוז ה'תשמ"ט, ובו נרצחו 16 נוסעי אוטובוס "אגד" בקו 405, באמצעות דרדורו לתהום בידי מחבל בסמוך לקריית יערים.

פרטי האירוע

ביום חמישי, 6 ביולי 1989, יצא אוטובוס "אגד" בקו 405 מתל אביב לירושלים. אחד מהנוסעים היה המחבל עבד אל האדי ע'נאיים (عبد الهادي غنايم) בן 25, איש הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, תושב מחנה הפליטים נוסייראת שברצועת עזה. ליד נווה אילן התנפל המחבל על נהג האוטובוס משה אלול, משך בחוזקה את ההגה ימינה והפנה את האוטובוס לעבר התהום. כאשר הנהג הצליח לייצב את האוטובוס על פי התהום, העלה המחבל את שתי רגליו על חזית האוטובוס והצליח לדרדר אותו אל התהום[דרושה הבהרה]. האוטובוס נפל, לאורך דרך של כמאה מטר, אל שלש מדרגות הסלע, בעומק של כמה עשרות מטרים. הנהג עף ממקום מושבו במדרגת הסלע הראשונה, האוטובוס התהפך על צדו והחל לבעור. חלק מנוסעיו נשרפו חיים בעודם באוטובוס.

עד להגעת צוות מגן דוד אדום, עסקו תלמידי ישיבה מטלז סטון הסמוכה בחילוץ פצועים. כוחות החילוץ התקשו בפעילותם בשל תנאי השטח, נאלצו לשאת חלק מהפצועים עשרות מטרים במעלה המדרון אל הכביש, ונעזרו במסוקי חיל האוויר, שבמבצע מורכב העלו פצועים מהוואדי ופינו אותם לבתי החולים[1]. בחילוץ השתתפו גם תושבים ערבים מעין ראפה ועין נקובא.

16 מנוסעי האוטובוס נרצחו בפיגוע ו-27 נפצעו. הפיגוע נחשב לפיגוע ההתאבדות הראשון, על אף שהמחבל לא נהרג בו[2][3]. המחבל, עבד אל-האני גנאים, זוהה על ידי הפצועים, נתפס ונידון ל-16 מאסרי עולם. כמה חודשים לאחר הרצח, בטלוויזיה הישראלית שודר סרט בו נראה המחבל כשהוא צוחק עם חבריו, סועד וקורא בספרים, במה שנראה כחוסר חרטה וכתנאי מאסר נוחים מדי. בעקבות השידור התעוררה סערה ציבורית. המחבל שוחרר באוקטובר 2011, כחלק מעסקת שליט.

בעקבות האירוע

למניעת פיגוע נוסף מסוג זה באותו מקום, נבנה מעקה בטיחות כפול בשול הכביש. בחלק מהאוטובוסים הבינעירוניים הותקן מעקה מתכת להפרדה בין הנהג והנוסעים ולמניעת הפרעות. יצאה הנחיה לאנשי כוחות הביטחון לשבת בשתי השורות הראשונות באוטובוסים, כדי לסייע לנהג במקרי חירום.

קבוצת מתנדבים, תושבי טלז סטון הסמוכה ותלמידי ישיבה שם, שהתקבצה על מנת לעזור לחלץ את שרידי קורבנות הפיגוע, הייתה למעשה ראשיתו של ארגון המתנדבים שנקרא לימים זק"א.

כחודשיים לאחר ההתקפה, במוצאי שבת אור לי' באלול ה'תשמ"ט, לאחר שרצח שומר באתר בנייה בתל אביב, תקף מחבל ערבי נוסף את נהג קו 405 בסכין, בנסיעה מתל אביב לירושלים. הנהג נפצע, אך הצליח לעצור את האוטובוס, ונוסעים שחשו לעזרתו הצליחו להשתלט על המחבל.

רבים מנפגעי הפיגוע רואיינו בהרחבה לגבי תחושותיהם לפני עסקת שליט. עם שחרור המחבל הרוצח בעסקה זו, הוא רואיין לטלוויזיה בישראל, וסיפר בעברית שתכנן את ההתקפה במשך זמן רב. בנו שנולד יום לפני הרצח[דרושה הבהרה], סיפר שהוא ומשפחתו גאים במעשי אביו, שהוגדרו כ"פעולה"[4].

הנצחה

גַלְעֵד מחלקי אוטובוס חרוכים הוקם בסמוך לכביש, בידי משתתפי החילוץ, אך הוסר עקב התנגדות מטעמים שונים, בהם גם סיבות בטיחותיות. לאחר מאבק ציבורי, הוקמה אנדרטה בסמוך למקום הפיגוע לזכר קורבנות הפיגוע, טרם קבלת האישורים לכך, אך לאחר לחץ ציבורי ותקשורתי האתר אושר בדיעבד, ובשלבים שונים הוכשרה ירידה לאתר, אך הכניסה והיציאה מדרך זו נותרה קשה ואף מסוכנת, משום שמעולם לא סודרה באופן רשמי. בסמוך לאנדרטה ניטעו שישה עשר עצים לזכר הנרצחים. בשנים הראשונות התקיימו במקום עצרות ממלכתיות ביום הזיכרון הלועזי, בהשתתפות ממלא מקום ראש הממשלה שמעון פרס ונשיא המדינה חיים הרצוג[5].

הקמת הגלעד ואחריו האנדרטה היו מנקודות הציון במאבק על הנצחת נפגעי פעולות איבה, בדומה להנצחת חללי מערכות ישראל[6]. עם השנים הוקם גם אתר במרשתת להנצחת הנפגעים, הנרצחים והפצועים[7].

בי"ג בטבת ה'תשע"ג (26 בדצמבר 2012) נגנבה האנדרטה ממקומה בידי גנבי מתכות, לאחר פגיעות חוזרות ונשנות וניסיונות גנֵבה קודמים[8]. חודשיים לאחר הגנבה התפרסם שתושב אבו גוש הסמוכה חשוד בהשתתפות בשוד והעברת האנדרטה לרמאללה, לפירוק[9]. גנבת האנדרטה, כמו גם גנבת משוריינים שנותרו מהשיירות לירושלים הייתה חלק מגל גנבת המתכות בשנים אלו, אך גם הצטרפה לגל הגנבות, ההצתות והפגיעות ברכוש על רקע לאומני[10].

שבוע לאחר הגנבה, ביום כ"א בטבת ה'תשע"ג הודיעו יושב ראש הכנסת ראובן ריבלין ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, שלמה מור-יוסף כי המוסד יממן את הקמת האנדרטה מחדש. מסיבות תקציביות ושיקולי אבטחה הוחלט להקים את האנדרטה מאבן[11], אולם כיום[12] אתר ההנצחה נטוש ומוזנח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אור יעקב, ‏אנפה, רות סוף, באתר חיל האוויר הישראלי
  2. ^ Tamara zieve, This Week In History: Terror attack on Bus 405 (באנגלית), ג'רוזלם פוסט, 1 ביול 2012
  3. ^ היאלי יעקבי־הנדלסמן, ‏"ואני התחננתי לבוא איתם", באתר ישראל היום, 15 במרץ 2012
  4. ^ ריאיון עם אשת המחבל ובנו בערוץ עשר ששודר יום לפני שחרור המחבל (י"ט בתשרי). לאחר שחרורו, המחבל רואיין בידי כתבי ערוץ 10, ודבריו שולבו בתוכנית תיעודית ששודרה במסגרת חדשות 10 שבוע לאחר שחרורו מהכלא, אור ל-כ"ו בתשרי ה'תשע"ב. בתוכנית זו, האם דליה כהן, המרואיינת על רקע האנדרטה ובתוכה, מספרת על מות בתה הגדולה והצלת הקטנה, שבת המצווה שלה נחגג תוך כדי השבעה על אחותה.
  5. ^ http://www.kav405.com/asp/index.asp (האירוע:עצרות זיכרון - אתר עמותת אסון אוטובוס 405)
  6. ^ 'אבל מבעד לזכוכית' פרק 11. ספרו של ד"ר נפתלי מוזס, עוסק בהתפתחות הנצחת נפגעי פעולות האיבה, על פי עבודה לקראת תואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן של ד"ר נעם אבן.
  7. ^ אתר ההנצחה לחללי קו 405
  8. ^ ישי קרוב, נגנבה האנדרטה לזכר נרצחי קו 405, באתר ערוץ 7, 26 בדצמבר 2012
  9. ^ נועם דביר, חשד: גנב לרמאללה את האנדרטה לחללי קו 405, באתר ynet, 9 באפריל 2013)
  10. ^ טורקיה: גנבי מתכת פירקו וגנבו גשר שלם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 במרץ 2013‏
  11. ^ עזרא חזקי, "האנדרטה לזכר חללי קו 405 תוקם מחדש", באתר ערוץ 7
  12. ^ אפריל 2016
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הפיגוע בקו 40537511705Q1649932