טיוטה:רבי ראובן הלוי הורוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ראובן הלוי הורוביץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מקום פעילות גוטיין גרמניהגרמניה גרמניה, ז'רנובצה פוליןפולין פולין
פטירה ט' בשבט ה'תק"צ
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק רב ואדמו"ר
רבותיו רבי אלימלך מליז'נסק, החוזה מלובלין ורבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג
תלמידיו רבי חנוך הכהן מחבר ספר יסוד אמונה ומדת ענוה
חיבוריו דודאים בשדה
אב רבי יעקב חיים
צאצאים רבי יהודה אריה לייב הורוביץ אב"ד ז'רנובצה
חתנים רבי אריה לייב מאוז'רוב
רבה של גוטיין (גרמניה)
רבה של נביפולי (פולין)
אדמו"ר ורבה של ז'רנובצה (פולין)

רבי ראובן הלוי הורוביץ מז'רנובצה (זשארנאווצא) (ה'תקי"ד[1] - ט' בשבט (או כ"ט בשבט[2] או ל' בשבט) ה'תק"צ (או ה'תקפ"ח[2] או ה'תקס"ט, או ה'תק"ע)[3]) היה צדיק חסידי, שימש כרבן של גוטיין בגרמניה ונביפולי בפולין ורב ואדמו"ר בז'רנובצה שבפולין. מחבר ספר דודאים בשדה.

ביוגרפיה

נולד לרבי יעקב חיים הלוי אב"ד נאביפולי[4], נכדו[5] של רבי מאיר הלוי הורוביץ מטיקטין ומצאצאי של"ה[6].

יש שכתבו שבצעירותו למד תורה אצל רבי יהונתן אייבשיץ[7][8][2]. יש שכתב שהוא למד בישיבתו של רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג[2] והיה לתלמידו[4].

שימש כרבה של גוטיין (גייטון או גוטאן) בגרמניה[9]. בעקבות ריבוי הרפורמים והמשכילים[8] וחלק מאמינים בכת שבתי צבי שהיו[2] בגוטיין, עזב את העיר והיגר לפולין, בתחילה שימש כרבה של נביפולי (נאוויפאלי או נאויפולי) ולאחר מכן כרבה של ז'רנובצה, שם גם שימש כאדמו"ר, עד לפטירתו.

היה תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק (היחיד שמתארהו כ'אדמ"ו' (אדוננו מורנו ורבנו)[10]) ושל החוזה מלובלין[11].

על יום ושנת פטירתו חלוקים הדעות, נכדו רבי משה יחיאל הלוי מאוז'רוב העיד[2] שיום פטירתו הוא בכ"ט בשבט, מאידך, במקורות אחרים מצויין יום פטירתו בט' בשבט. הוא נקבר בז'רנובצה[12]. כממלא מקומו ברבנות ז'רנובצה מונה בנו הגדול רבי יהודה אריה לייבוש הורוביץ.

אחד מתלמידיו היה רבי חנוך הכהן מחבר ספר יסוד האמונה ומדת ענוה (ורשה, תקפ"א).

הערכה

רבי אברהם יהושע השיל מאפטא התבטא עליו שהוא "קדוש עליון נורא" ו"פיו הקדוש סגור ומסוגר בשנים עשר מנעולים"[8]. רבי אלימלך מליז'נסק העריכו ואף נשק את ידיו[8]. החוזה מלובלין התבטא עליו ש"יש לו נשמת רב המנונא סבא"[8] ושהוא ה"שלישי מהל"ו צדיקים נסתרים[13] שבדור"[14].

משפחתו

אחיו היה רבי מאיר הלוי הורוביץ, אב"ד שעפס[15].

ספרו

הספר "דודאים בשדה" ליקט את מאמריו ודרשותיו של רבי ראובן על פרשת השבוע, הוא הודפס לראשונה בשנת תרי"ט בקראקא. שם הספר ניתן על ידי מחותנו רבי חיים מצאנז[8] על שם הפסוק ”וימצא ראובן דודאים בשדה” (פרשת ויצא, פרק ל' פסוק י"ד). רבי חיים גם נתן הסכמה על הספר. המוציאים לאור היו שניים מנכדי רבי ראובן, רבי אליעזר ירוחם[18] ורבי יעקב דוד ברון מראדושיץ - בני חתנו רבי ישראל יצחק מראדושיץ. מהדורה שניה הודפסה על ידי נינו של רבי ראובן, רבי מנחם מאנדיל בנו של רבי אליעזר ירוחם הלוי הורוביץ. על מהדורה זו נתן הסכמה רבי יחזקאל שרגא משינובה. מהדורה שלישית הודפסה בשנת תשכ"ג בישראל, על ידי משפחת ראובני, צאצאי רבי ראובן. בשנת תשל"ג הודפסה מהדורה נוספת. בתשס"ב הודפס בלונדון.

בספר מובאים דברי תורה רבים מהבעל שם טוב; המגיד ממזריטש, וכן מספריו של המגיד 'ליקוטי אמרים' (מגיד דבריו ליעקב) ו'ליקוטים יקרים'; המגיד מזלוטשוב; המגיד מקוז'ניץ; רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב.

הספר מושתת ברובו על יסודות החסידות והקבלה, הוא מביא רבות ספר הזהר[19], תיקוני זהר[20], כתבי אר"י[21] וספרי השל"ה[22].

הוא מדבר רבות אודות המושג של צדיק[23] ועל התרחקות ממידות רעות, תשובה ותפילה.

בספרו הוא מבאר את טעם המנהג שייסד הבעל שם טוב באמירת פרק מתהילים "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" בתפילת מנחה בערב שבת[24], דבר שנהוג בחצרות החסידות עד היום.

הספר נחשב לספר חשוב בספרי החסידות[14].

הוא כתב גם חיבור שו"ת ומפרשים על הש"ס ופוסקים, אך לא הודפס[4].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי ראובן הלוי הורוביץ
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 חסידות פיטסבורג, הרה"ק רבי ראובן מזארנאווצא זיע"א, קובץ פניני הילולא, אשדוד, תשע"ו, עמ' רמג, חודש שבט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  3. ^ רבי ראובן הלוי הורוביץ
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 ישראל אברהם גרינבוים, רבי ראובן הלוי הורוויץ, חכמי פולין, ירושלים, תשס"ט, עמ' לה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); הרב אהרן שפירא, רבי ראובן הלוי (הארוויץ) מז'ארנאווצא, ימי זכרון, בני ברק, תשנ"ט, עמ' פד, חודש שבט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  5. ^ בן לבנו רבי יהושע אב"ד ירוסלב.
  6. ^ 6.0 6.1 אהרן סורסקי, בלבת אש, תשמ"ה, עמ' כב, חלק א', באתר אוצר החכמה.
  7. ^ הרב אהרן שפירא, רבי ראובן הלוי (הארוויץ) מז'ארנאווצא, ימי זכרון, בני ברק, תשנ"ט, עמ' פד, חודש שבט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 שלום חיים פרוש, הרה"ק רבי ראובן הלוי הורוויץ מז'רנובצה זיע"א, אור יקרות, ירושלים, תשנ"ח, עמ' שכט, חלק ב', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  9. ^ הוא מזכיר את קהילת גוטיין בספרו וכותב ”דרוש שדרשתי ת"ל בערב ר"ח אדר תקנ"ה לפ"ק פה קהילת גוטיין” (דודאים בשדה, קלב, א) וכן .
  10. ^ דודאים בשדה פרשת כי תשא ל"ט עמוד א' ובעוד כמה מקומות.
  11. ^ יצחק אלפסי, החסידות, עמ' 178.
  12. ^ זרנובצה (זרנובייץ), באתר אהלי צדיקים.
  13. ^ הרב חיים דב שטרן, רבי אריה לייבוש מאוז'ורוב ואופולה זי"ע, נר ישראל, בני ברק, תשנ"ט, עמ' שמט, חלק ד', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  14. ^ 14.0 14.1 רבי משה יאיר וינשטוק, תפארת בנים אבותם, תפארת בית דוד, ירושלים, תשכ"ח, עמ' קצט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  15. ^ ישראל אברהם גרינבוים, רבי (יוסף) מאיר הלוי הורוויץ, חכמי פולין, ירושלים, תשס"ט, עמ' יא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  16. ^ ספר עלי זית, ענף רט, עמ' 144; הרב אהרן שפירא, רבי ראובן הלוי (הארוויץ) מז'ארנאווצא, ימי זכרון, בני ברק, תשנ"ט, עמ' פד, חודש שבט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  17. ^ צ'ארניחה, ראובן חיים אלכסנדר בן יוסף יהודה, בית ישראל, נפלאות הסבא קדישא, ירושלים, תשע"ח, עמ' קצט, מהדורה חדשה, חלק א', באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  18. ^ חתנו של רבי חיים מצאנז.
  19. ^ ראה פרשת בראשית דף א' ע"א; נח דף ד' ע"ב ועוד רבות.
  20. ^ ראה פרשת בחוקותי דף ס"א ע"ב; בלק דף פ"א ע"א; פנחס דף צ"ו ע"א ועוד.
  21. ^ ראה פרשת בראשית דף ב' ע"א; נח דף ג' ע"א; תולדות דף י"א ע"ב ועוד.
  22. ^ ראה: פרשת לך לך דף ו' ע"א; וירא דף ט' ע"א; חיי שרה דף י' ע"ב ועוד.
  23. ^ ראה דודאים בשדה בראשית נח ד עא; לך לך ו עב; וירא ח עב; תולדות יג עא ועוד.
  24. ^ בספרו דודאים בשדה, פרשת ויקהל, ד"ה 'ויקהל'.