חותמות דואר הרשות הפלסטינית בשנותיו הראשונות
חותמת דואר היא מרכיב יסוד בפעילותו של בית דואר, ובאמצעותה מטביעים על המעטפות ושאר דברי הדואר את הפרטים המזהים של בית הדואר בו הם נמסרו למשלוח. למעשה, הכנסתה לשימוש של חותמת דואר מציינת את תחילת פעילותו של בית הדואר, והוצאתה משימוש מציינת את הפסקת פעילותו.
בשנים הראשונות לפעילותו של דואר הרשות הפלסטינית הופעלו בסניפיו שלושה טיפוסים של חותמות רגילות לשימוש שוטף[1]:
| חותמת מטיפוס "גשר" תוצרת מצרים |
חותמת עשויה גומי תוצרת הרשות הפלסטינית |
חותמת עשויה מתכת תוצרת גרמניה |
|---|---|---|
 |
 |
 |
בנוסף לחותמות הרגילות, הוטבעו חותמות מקושטות לרגל חג המולד[2] או לרגל אירועים מיוחדים דוגמת ביקור הנשיא קלינטון או ביקור האפיפיור[3]. במהלך שנות ה-2000, ובמיוחד משנת 2011 ואילך, הוכנסו לשימוש ברחבי הרשות הפלסטינית חותמות דואר מטיפוסים נוספים, כולל חותמות מתכת מדגם שונה שיוצרו גם הן בגרמניה[4].
הסכם אוסלו א' - העברת האחריות על רצועת עזה ויריחו
הרקע להפעלת דואר הרשות הפלסטינית
ערכים מורחבים – הסכמי אוסלו, הסכם קהיר (1994)
השלב הראשון להקמת הרשות הפלסטינית, אשר נוסח בהסכם אוסלו א', סוכם בהדרגה במהלך החודשים הראשונים של שנת 1994. במסגרת הסכם זה הועברו לאחריות הרשות הפלסטינית כל היישובים הערבים בשטח רצועת עזה בנוסף לשטח העיר יריחו שבגדה המערבית. תהליך גיבוש ההסכם היה ארוך ובעייתי, ובמהלכו אירעו משברים רבים אשר העמידו לא אחת בספק את היכולת לסיימו בהצלחה.
אי הודאות שלוותה כל שלב בחתימתם וביישומם של הסכמי האוטונומיה השתקפה בשלבי הסגירה של דואר ישראל ברצועת עזה וביריחו. כוונת ישראל הייתה להעביר את משרדי הדואר כגוף חי ופעיל על מנת לאפשר הפעלה סדירה ומיידית של כל שירותי הדואר על ידי אנשי הרשות הפלסטינית. למרות זאת, לא כך התרחשו הדברים. הפלסטינים שאפו בראש ובראשונה להתנתק מהר ככל האפשר מן החסות של הממשל הישראלי ומשיטות העבודה של דואר ישראל, והעדיפו לקבל לאחריותם את בתי הדואר אף על פי שלא היו ערוכים להפעלתם הסדירה.
בטקס שנערך בקהיר ב-4 במאי 1994 חתמו יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, ויאסר ערפאת, ראש הרשות הפלסטינית, על הסכם קהיר. באחד מסעיפי ההסכם נקבע כי יום הפעלתו הרשמי של דואר הרשות הפלסטינית יהיה ב-18 במאי 1994. בהתאם, הורה הממונה על הדואר הישראלי ברצועת עזה לאסוף בו ביום את חותמות הדואר מן הסניפים ובתי הדואר ברצועת עזה, וב-9 במאי נאספה החותמת של דואר יריחו.
בראיון שקיים ד"ר יוסף ואלך ב-10 במאי 1994 עם מנהל דואר יריחו, תיאר מר עבדאללה עות'מן את תהליך סגירת שירות הדואר הישראלי[5]:
ביום 9 במאי 1994 הגיע מר יצחק לרום, קמ"ט (קצין מטה) דואר יהודה ושומרון במינהל האזרחי, אל בית הדואר של יריחו. במקום קיבלו את פניו מנהל דואר יריחו ונציג של הממשל האוטונומי הפלסטיני שהגיע משכם. בוצע רישום של כל הציוד שהיה בבית הדואר, המקום ננעל והמפתח הופקד בידי מושל יריחו. בסיום הביקור לקח עימו מר יצחק לרום את החותמת של יריחו, ולמחרת נלקח גם מלאי הבולים שהיה בסניף.
הפעלת שירותי דואר הרשות הפלסטינית
בחודש מאי 1994, עם הפעלת הסכמי אוסלו א', לא הייתה הרשות הפלסטינית ערוכה להפעלתם של שירותי הדואר בשטחים שהועברו לאחריותה. בבתי הדואר ביריחו וברצועת עזה לא היו בולים (אלו הודפסו רק כחמישה חודשים מאוחר יותר) ולא חותמות דואר. סגירת בתי הדואר הישראלים שיתקה למעשה את פעילותם של בתי הדואר הפלסטינים, שהתמקדו בעיקר במסירת דברי דואר נכנס[5][6]. ידוע על מעט מאוד דברי דואר שנשלחו בהיעדר חותמת דואר תוך ביטול הבולים באופן ידני[7][8].
בסוף חודש דצמבר 1994 הודיעה הרשות הפלסטינית על כוונתה להפעיל את בתי הדואר ביום 1 בינואר 1995. הודעה זו, שנשלחה בפקס, כללה את איור החותמות המתוכננות להפעלה[9]. ביום 1 בינואר 1995 הוכנסו לשימוש החותמות הראשונות של דואר הרשות הפלסטינית[10]. החותמות, שיוצרו ככל הנראה במצריים, עוצבו במתכונת המקובלת בחותמות מצריות בהן משולב התאריך בתוך ה"גשר" שבמרכז החותמת.
ידועות מעט מאוד דוגמאות של מכתבים מסחריים שנשלחו מבתי הדואר של הרשות הפלסטינית בתקופה הראשונה להפעלתם[11]. כמעט כל הדוגמאות הידועות הוכנו באופן יזום על ידי מנהלי בתי הדואר בעזה וביריחו לבקשת ד"ר יוסף ואלך, אשר עסק בחקר תולדות הדואר של רצועת עזה והגדה המערבית מאז מלחמת ששת הימים וביקש לתעד בזמן אמת את הקמת דואר הרשות הפלסטינית[12].
טבלה מסכמת של טיפוסי החותמות
| שם בית הדואר |
טיפוסי החותמות | הערות | ||
|---|---|---|---|---|
| חותמת מתוכננת |
חותמת גשר |
חותמת המתכת | ||
| GAZA 1 עזה 1 |
 |
 |
 |
חותמת זו הופעלה בבית הדואר המרכזי של עזה הממוקם בשכונת שג'אעיה שבמרכז העיר[13][4] |
| GAZA 2 עזה 2 |
 |
 |
 |
חותמת זו הופעלה בבית הדואר של שכונת אל-עודה (אנ'), בצפון העיר עזה[4] |
| GAZA 3 עזה 3 |
|
 |
חותמת זו הופעלה במשרד האחורי של בית הדואר המרכזי שבשכונת שג'אעיה, ושימשה בעיקר להטבעת חותמות מעבר בבית המיון שפעל במקום[4][10] | |
| GAZA 4 עזה 4 |
 |
 |
חותמת זו שימשה את משרד המיון שפעל כבית הדואר המרכזי של רחוב עומר אל-מוח'תאר בעזה[4] | |
| GAZA 5 עזה 5 |
 |
 |
 |
חותמת זו הופעלה בבית הדואר של שכונת א-רימאל שבמערב עזה[4][10] |
| GAZA 6 עזה 6 |
 |
 |
 |
חותמת זו שימשה את סניף הדואר שפעל במשרד הדרכונים שבנמל עזה[4] |
| ALNUSEIRAT נוסייראת |
 |
 |
 |
|
| BANI SUHAYLA בני סוהילה |
 |
 |
 |
|
| BEIT HANUN בית חאנון |
 |
 |
 |
|
| BEIT LAHIA בית לאהיא |
 |
 |
 |
|
| DEIR EL BALAH 1 דיר אל-בלח 1 |
 |
 |
 |
|
| ELBURAIJ אל-בורייג' |
 |
 |
 |
|
| JABALYA 1 ג'באליה 1 |
 |
 |
 |
|
| KHAN YUNES 1 ח'אן יונס 1 |
 |
 |
 |
|
| RAFAH 1 רפיח 1 |
 |
 |
 |
|
| SHAIKH REDWAN שיח' רדואן |
 |
 |
 |
|
| JERICHO 1 יריחו 1 |
 |
 |
 |
בחותמת המתכת של יריחו שולבה, לצד שם היישוב, סיסמה תיירותית בנוסח "העיר העתיקה ביותר בעולם" |
חותמות המתכת בסניפי הדואר הנוספים
היקף השירות של דואר הרשות הפלסטינית ברצועת עזה הורחב במהלך השנים שלאחר יום ההפעלה הראשון במסגרת הסכם אוסלו א' (1.1.1995), ומעת לעת נפתחו בתי דואר נוספים. במקומות אלו הוכנסו לשימוש חותמות מתכת שיוצרו בגרמניה.
| שם בית הדואר |
חותמת המתכת |
הערות |
|---|---|---|
| ABSSAN 1 עבסאן 1 |
 |
סניף הדואר נפתח ב-1 ביולי 1995[4]. |
| ELKRARA אל-קרארה |
 |
סניף הדואר נפתח ב-10 במרץ 1997[4]. |
| ELMUGHAZI מועזי |
 |
סניף הדואר נפתח ב-1 ביולי 1995[4]. |
| KHAN YUNES 2 ח'אן יונס 2 |
 |
סניף הדואר נפתח ב-5 באוקטובר 1995[4]. הוא נועד לשרת את תושבי מחנה הפליטים ח'אן יונס השוכן בחלקה הצפוני של העיירה ח'אן יונס. |
| RAFAH TERMINAL מעבר רפיח |
 |
סניף הדואר נפתח ב-1 באוקטובר 1995[4], ונועד לשרת את משתמשי מסוף הגבול שבין רצועת עזה ומצרים. |
| ZAWAIDA א-זוואידה |
 |
סניף הדואר נפתח ב-1 ביולי 1995[4]. |
טיפוסי החותמות בסניף ח'וזאעה
ב-18 בינואר 1996 הוכנסה לשימוש ביישוב ח'וזאעה שברצועת עזה חותמת דואר חדשה. היה זה מקרה חריג בו החליפה חותמת מטיפוס גשר את חותמת המתכת אשר הוכנסה לשימוש בעת פתיחת בית הדואר, בחודש אוקטובר 1995.
לא היה כל פרסום שפרט את הסיבה להוצאתה משימוש של חותמת המתכת והחלפתה בחותמת מטיפוס גשר. עם זאת, לאור הכיתוב שעל חותמת ניתן להציע הסבר אפשרי להחלפה. בהכנת חותמת המתכת בגרמניה חל שיבוש בדרך בה נרשם שמו של היישוב באותיות לועזיות, ובמקום KHUZA'A נרשם KZAZAH. החותמת השגויה נותרה בשימוש פרק זמן מסוים והוחלפה בחותמת מטיפוס גשר בה נכתב שם היישוב בצורה תקינה.
זהו המקרה היחיד בו חותמת מטיפוס גשר הפכה לחותמת קבע. היא המשיכה לשמש את סניף הדואר של ח'וזאעה כעשר שנים, עד שהוחלפה בשנת 2006 בחותמת מטיפוס חדש.
| שם בית הדואר |
טיפוסי החותמות | הערות | |
|---|---|---|---|
| חותמת המתכת |
חותמת הגשר | ||
| KHUZAA (KZAZAH) ח'וזאעה |
 |
 |
סניף הדואר נפתח בחודש ספטמבר 1995 והופעלה בו חותמת מתכת מתוצרת גרמניה. בינואר 1996 הוחלפה חותמת המתכת בחותמת מטיפוס גשר שיוצרה במצרים. |
חותמות הביול שלא הופעלו
בדיונים שהתקיימו במהלך החודשים אפריל ומאי 1994, סוכם כי הבולים אותם תדפיס הרשות הפלסטינית ישמשו אך ורק לצורך משלוח דברי דואר בתוך השטח שבאחריותה[14]. דברי דואר המיועדים אל מחוץ לשטחי הרשות, לישראל או לארצות אחרות, חייבים היו על פי ההסכם להישלח דרך ישראל ולהיות מבויילים בבולים ישראלים.
ב-13 בדצמבר 1994, לקראת מועד ההפעלה של בתי הדואר הפלסטינים אשר תוכנן ליום 1 בינואר 1995, התקיימה פגישה בין נציגי הדואר של הרשות הפלסטינית ובין אנשי רשות הדואר של ישראל[15]. בפגישה זו הוצע לפלסטינים לרכוש בולים ישראלים במחיר נמוך מערכם הנקוב, אולם נציג הרשות הפלסטינית דחה את ההצעה. הוא טען שמכירת הבולים הישראלים תיתקל בהתנגדות חריפה של האוכלוסייה הפלסטינית[15].
על מנת לפתור את בעיית המשלוח של דברי דואר אל מחוץ לשטחי הרשות הפלסטינית, הועלתה על ידי דואר ישראל ההצעה להשתמש במכונות ביול בהן תותקן גלופה של הרשות הפלסטינית. הצעה זו התקבלה בברכה על ידי נציגי הרשות, והם ביקשו לקבל בהקדם האפשרי עשר מכונות ביול[15]. במכתב ששלחה רשות הדואר הישראלית ביום 24 בינואר 1995 אל מנכ"ל משרד הדואר ברשות הפלסטינית נמסר כי רשות הדואר מוכנה לספק 15 מכונות ביול ללא כל תמורה. סכומי ההטבעה במכונות הביול יופיעו בשקלים ישראלים[16].
מנהיגי הרשות הפלסטינית ניסו באותה תקופה לאשר את השימוש בבולים אותם הדפיסו בגרמניה[17], ואשר עוצבו במתכונת אשר הפרה את ההסכם עליו חתמו עם ישראל. כמחווה של רצון טוב הבטיח יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, ליאסר ערפאת, יושב ראש הרשות הפלסטינית, להכשיר את הבולים הבעייתיים באמצעות הוספת הדפס רכב של המטבע "פילס" על גבי המילה "מילס" שהודפסה במקור בניגוד להסכם[18]. בעקבות זאת הודיעו נציגי הדואר של הרשות הפלסטינית כי על פי הנחייתו של יאסר ערפאת הם מנועים מלהפעיל את מכונות הביול לפני כניסתם של הבולים הפלסטינים לשימוש[19].
מצב זה נמשך עד חודש נובמבר 1995, מועד בו הופעל הסכם אוסלו ב'. בהסכם זה הותר לבייל בבולים פלסטינים גם מכתבים המיועדים אל מחוץ לשטחי הרשות. במצב זה לא היה עוד צורך במכונות הביול, והן נגנזו מבלי שיופעלו כלל.
החתמות המחווה
גורמים בדואר הפלסטיני, אשר היו בקשר עם ד"ר יוסף ואלך וידעו שהוא מתעניין בכל חידוש בתהליכי העבודה בדואר הרשות הפלסטינית, שלחו אליו בתחילת שנת 1995 סדרה בת 15 חותמות, אחת מכל מכונת ביול. החותמות הוטבעו כמחווה עם סכום אפס, והן נשאו תאריכים שונים. אין לייחס כל חשיבות לתאריך המופיע בחותמת. כל החותמות הוטבעו באתר אחד וניכר כי לא נעשה כל ניסיון לשנות את מצב המכונה ולהתאים את התאריך למועד ההחתמה. החתמות מחווה אלו מהוות תיעוד יחיד לעיצוב של חותמות הביול.
| שם בית הדואר |
חותמת המתכת |
הערות |
|---|---|---|
| GAZA 1 עזה 1 |
 |
|
| GAZA 2 עזה 2 |
 |
|
| GAZA 5 עזה 5 |
 |
|
| GAZA 6 עזה 6 |
 |
|
| ALNUSEIRAT נוסייראת |
 |
|
| BANI SUHAYLA בני סוהילה |
 |
|
| BEIT HANUN בית חאנון |
 |
|
| BEIT LAHIA בית לאהיא |
 |
|
| DEIR EL BALAH 1 דיר אל-בלח 1 |
 |
|
| ELBURAIJ אל-בורייג' |
 |
|
| JABALYA 1 ג'באליה 1 |
 |
|
| KHAN YUNES 1 ח'אן יונס 1 |
 |
|
| RAFAH 1 רפיח 1 |
 |
|
| SHAIKH REDWAN שיח' רדואן |
 |
|
| JERICHO 1 יריחו 1 |
 |
הסכם אוסלו ב' - העברת האחריות על הגדה המערבית
פתיחת בתי הדואר של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית
ביום 8 בנובמבר 1995, במסגרת מימוש הסכמי אוסלו ב', הופעלו ברחבי הגדה המערבית 36 בתי דואר. המועד המקורי נקבע ליום 5 בנובמבר 1995, אולם נדחה עקב הירצחו של יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, בשעות הערב של היום הקודם - 4 בנובמבר 1995.
בסניפים אלו הוכנסו לשימוש חותמות עשויות גומי, שנוצרו ככל הנראה בשטח הגדה המערבית. חותמות הגומי שימשו במגוון התפקידים הרגיל, הן כחותמות ביטול, הן כחותמות הגעה והן כחותמות מעבר. בנוסף ניתן למצוא אותן על טפסים שונים דוגמת קבלות של דואר רשום.
כעבור מספר חודשים, במהלך פברואר-מרץ 1996, הוכנסו בהדרגה לשימוש במרבית סניפי הדואר של הגדה המערבית חותמות מתכת מאיכות מעולה שיוצרו בגרמניה. בשונה ממה שהתרחש ברצועת עזה וביריחו, חותמות המתכת לא החליפו את חותמות הגומי, שנותרו בבתי הדואר והמשיכו לשמש במקביל לחותמות המתכת החדשות. שני סוגי החותמות שימשו בו זמנית את דואר הרשות הפלסטינית משך שנים רבות ובחלק מבתי הדואר אף הוכנסו לשימוש חותמות גומי חדשות.
טבלה מסכמת של טיפוסי החותמות ששימשו במהלך יישום אוסלו ב'
| שם בית הדואר |
טיפוסי החותמות | הערות | |
|---|---|---|---|
| חותמת הגומי |
חותמת המתכת | ||
| AL AIZARYA 1 אלעיזריה 1 |
 |
חותמת המתכת לא הופעלה בבית הדואר של אלעיזריה. | |
| AL BIREH 1 אל-בירה 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה בחודש יולי 1999. |
| AL DAHRYA 1 דאהרייה 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-19 בפברואר 1996[4]. |
| ANABTA 1 ענבתא 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-4 במרץ 1996[4]. |
| ARRABA 1 עראבה 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-14 באפריל 1997[4]. |
| ATTIL 1 עתיל 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-14 באפריל 1997[4]. |
| AZUN 1 עזון 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-21 במרץ 1996[4]. |
| BEIT JALA 1 בית ג'אלא 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-8 ביוני 1996[4]. |
| BEIT SAHUR 1 בית סאחור 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-3 במרץ 1996[4]. |
| BEIT UMMAR 1 בית אומר 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-20 במרץ 1997[4]. |
| BEITUNYA 1 ביתוניא 1 |
 |
חותמת המתכת לא הופעלה בבית הדואר של ביתוניא. | |
| BETHLEHEM 2 בית לחם 2 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-4 בפברואר 1996[4]. |
| BIR ZEIT 1 ביר זית 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-12 ביוני 1996[4]. |
| DEIR AL GUSUN 1 דיר אל-ע'וסון 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-11 באפריל 1996[4]. |
| DEIR DEBWAN 1 דיר דיבוואן 1 |
|
חותמת המתכת לא הופעלה בבית הדואר של דיר דיבוואן. | |
| DURA 1 דורא 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה במועד לא ידוע בתחילת שנת 1996. |
| EL YAMON 1 אל-יאמון 1 |
 |
חותמת המתכת לא הופעלה בבית הדואר של אליאמון. | |
| HALHUL 1 חלחול 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-23 במאי 1996[4]. |
| HEBRON 2 חברון 2 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-4 בפברואר 1996[4]. |
| HUWARAH 1 חווארה 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-4 באפריל 1999[4]. |
| JENIN 1 ג'נין 1 |
 |
 |
חותמת המתכת "ג'נין 2" הופעלה ב-11 במרץ 1996[4]. |
| KUFEL HARIS 1 כיפל חארת' 1 |
 |
חותמת המתכת לא הופעלה בבית הדואר של כיפל חארת'. | |
| NABLUS 2 שכם 2 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-9 במרץ 1996[4]. |
| QABATIYA 1 קבטיה 1 |
 |
חותמת המתכת הופעלה רק בתחילת שנות ה-2000[4]. | |
| QALQILYA 1 קלקיליה 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-14 בפברואר 1996[4]. |
| RAMALLAH 2 רמאללה 2 |
 |
 |
חותמת המתכת "רמאללה 2" הופעלה ב-2 במאי 1996. חותמת "רמאללה 3" הופעלה במחצית שנת 1997[4]. |
| SALFIT 1 סלפית 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-5 במאי 1996[4]. |
| SELIT ADAHER 1 סילת א-ד'אהר 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-21 במרץ 1996[4]. |
| SILWAD 1 סילואד 1 |
 |
|
חותמת המתכת הופעלה בתחילת שנת 1996. |
| SINGEL 1 סינג'יל 1 |
 |
חותמת המתכת לא הופעלה בבית הדואר של סינג'יל. | |
| TARQUMYA 1 תרקומיא 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-26 ביולי 1999[4]. |
| TAYBEH 1 טייבה 1 |
 |
חותמת המתכת הופעלה רק בתחילת שנות ה-2000[4]. | |
| TUBAS 1 טובאס 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-10 במאי 1997[4]. |
| TULKARM 2 טולכרם 2 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-4 בפברואר 1996[4]. |
| YAABAD 1 יעבד 1 |
 |
חותמת המתכת לא הופעלה בבית הדואר של יעבד. העותק היחיד המוכר של החותמת הוחתם בתחילת שנות ה-2000 במשרד הדואר הפלסטיני, אולם מסיבה לא ברורה החותמת לא הועברה לבית הדואר[4]. | |
| YATTA 1 יטא 1 |
 |
 |
חותמת המתכת הופעלה ב-4 בפברואר 1996[4]. |
חותמות הגומי בסניפי הדואר הנוספים לאחר יישום הסכם אוסלו ב'
בשנים שלאחר יום ההפעלה הראשון של בתי הדואר בגדה המערבית במסגרת הסכם אוסלו ב' (8.11.1995) הורחב היקף השירות מעת לעת ונפתחו בתי דואר נוספים. במקומות אלו הוכנסו לשימוש חותמות גומי מתוצרת מקומית של הרשות הפלסטינית.
| שם בית הדואר |
חותמת הגומי |
הערות |
|---|---|---|
| ABWEIN 1 עבוין 1 |
 |
סניף הדואר נפתח במועד לא ידוע במחצית שנת 1997. |
| AJJA 1 עג'ה 1 |
 |
סניף הדואר נפתח ב-4 בדצמבר 1995[4]. |
| BANI NAIM 1 בני נעים 1 |
 |
סניף הדואר נפתח במועד לא ידוע בתחילת שנת 1996. |
| BAQA ESH SHARQIYAH 1 באקה א-שרקייה 1 |
 |
סניף הדואר נפתח במועד לא ידוע בסוף שנת 1995. |
| BEIT UMRIN 1 בית אימרין 1 |
 |
סניף הדואר נפתח במועד לא ידוע בתחילת שנת 1996. |
| BIDYA 1 בידיא 1 |
 |
סניף הדואר נפתח ב-27 במאי 1997[4]. |
| EL-ZABABDEH 1 א-זבאבדה 1 |
 |
סניף הדואר נפתח ב-28 במאי 1997[4]. |
| ES SAMOU 1 א-סמוע 1 |
 |
סניף הדואר נפתח במועד לא ידוע בסוף שנת 1997. |
| HABLA 1 חבלה 1 |
 |
סניף הדואר נפתח במועד לא ידוע בסוף שנת 1997. |
| RAMALLAH 1 DEPARTMENTS COMPLEX רמאללה 1, מתחם דירות |
 |
סניף הדואר הזה נועד לשרת את אזור המוקטעה שבצפון העיר רמאללה[4]. הסניף נפתח במועד לא ידוע במחצית שנת 1996. |
| SEILET EL HARTHIYA 1 סילת אל-חארית'יה 1 |
 |
סניף הדואר נפתח ב-21 בדצמבר 1995[4]. |
| ZATARA 1 זעתרה 1 |
 |
סניף הדואר נפתח ב-22 בדצמבר 1997[4]. |
חותמות קווי הדואר הנע שלא הופעלו
במחצית שנת 1997, כשנה וחצי לאחר תחילת יישום הסכמי אוסלו ב', פעלו בשטחי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית כמה עשרות בתי דואר שהיו ממוקמים בערים וובישובים הגדולים. מנהלי הדואר ביקשו להרחיב את השירות גם למקומות יישוב קטנים יותר, ולהנהיג בכפרי הגדה המערבית שירות של דואר נע.
על פי מודל זה, הפועל במדינת ישראל מאז תחילת שנות החמישים, יוצא רכב מאחד מבתי הדואר המרכזיים ופוקד במהלך היום מספר יישובים לאורך נתיב מתוכנן מראש. בכל יישוב חונה הרכב לפרק זמן קצר, ומשמש כסניף דואר מקומי המקבל ומוסר דברי דואר. במתכונת זו פעל דואר ישראל גם ברצועת עזה, שם הופעל קו "קטע עזה" עד יום 4 במאי 1994, מועד בו נסגר עם תחילת יישום הסכמי אוסלו א'.
כוונת הרשות הפלסטינית הייתה להפעיל מבית הדואר של רמאללה שני קווים של דואר נע, והיא הכינה עבורם חותמות מתאימות, שנקראו בשמות "דואר נע 1" ו-"דואר נע 2". לא ידוע מה מסלול הנסיעה שתוכנן עבור קווים אלו ואילו יישובים תוכננו לקבל שירות מקווי הדואר הנע.
ביום שתוכנן להפעלת השירות שלח מנהל דואר רמאללה אל ד"ר יוסף ואלך מעטפות שהוחתמו בחותמות המיוחדות של קווי הדואר הנע. ב-28 ביוני 1997 נשלחו המעטפות עליהן הוטבעה חותמת "דואר נע 2", ולמחרת, ב-29 ביוני 1997, נשלחו המעטפות עליהן הוטבעה חותמת "דואר נע 1". בדיעבד התברר כי חותמת היום הראשון לפתיחת שירות הדואר הנע הייתה גם חותמת היום האחרון של השירות. למעשה השירות לא הופעל כלל, והמעטפות שנשלחו מדואר רמאללה הן תיעוד בולאי יחיד לקיומן של חותמות הדואר הנע. לא ידועה הסיבה לאי הפעלת השירות המתוכן[20].
| שם בית הדואר |
חותמת הגומי |
הערות |
|---|---|---|
| MOBILE POST 1 דואר נע 1 |
 |
היום היחיד בו הוטבעה החותמת, כיוון שהשירות לא הופעל מעולם. |
| MOBILE POST 2 דואר נע 2 |
 |
היום היחיד בו הוטבעה החותמת, כיוון שהשירות לא הופעל מעולם. |
לקריאה נוספת
- יוסף ואלך, "תקופת המעבר של דואר הרשות הפלסטינית", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 21, יוני-יולי 1996, עמ' 9–10.
- "ערפאת שב אל המנדט", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 16, אוגוסט 1995, עמ' 11.
- "הר הבית והנשר הפלסטיני", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 11, אוקטובר-נובמבר 1994, עמ' 7.
- "לא ניכפה עצמנו על הפלשתינאים" (ראיון מיוחד של שלמה שמגר עם הרצל בר-מג), בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 9, יוני-יולי 1994, עמ' 6.
- "אני מציע בולים נועזים, מודרניים" (ראיון מיוחד של שלמה שמגר עם ד"ר נביל שעת'), בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גיליון מס' 9, יוני-יולי 1994, עמ' 7.
- Dr. Josef Wallach, "The transition period of the Palestine Authority Post, Part I - Manual Cancellations and Provisional Postmarks", In: The Israel Philatelist, VOL XLVII No. 7/8, August 1996, p.7579-7582
- Dr. Josef Wallach, "The transition period of the Palestine Authority Post, Part II - External Postal Communications from The Palestine Authority", In: The Israel Philatelist, VOL XLIX No. 3, June 1998, p.82-85
- Sidney Fingerhood, "A new cross-border collecting field - Palestine Authority Mail", In: The Israel Philatelist, VOL XLIX No. 3, June 1998, p.99-100
- Josef Wallach, "The transition period of the Palestine Authority Post, Part 1 - Pen Cancellations & Provisional Postmarks", In: Holy Land Postal History, VOL IV No. 65-66, Winter/Spring 1996, p.149-156
- Josef Wallach, "The transition period of the Palestine Authority Post, Part 2 - External Postal Communications from The Palestine Authority", In: Holy Land Postal History, VOL IV No. 73-74, Winter/Autumn 1997, p.418-429
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ חותמות דואר הרשות הפלסטינית
- ^ חותמות מיוחדות - חותמות חג המולד
- ^ חותמות מיוחדות - חותמות אירוע
- ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 4.10 4.11 4.12 4.13 4.14 4.15 4.16 4.17 4.18 4.19 4.20 4.21 4.22 4.23 4.24 4.25 4.26 4.27 4.28 4.29 4.30 4.31 4.32 4.33 4.34 4.35 4.36 4.37 4.38 4.39 4.40 4.41 4.42 4.43 4.44 4.45 Zobbel, PNA Post Offices and Postmarks, in: A Short Introduction To The Philately Of Palestine
- ^ 5.0 5.1 ראיון טלפוני של ד"ר יוסף ואלך עם מנהל דואר יריחו
- ^ "ראיון טלפוני של שלמה שמגר (עורך מגזין שובל) עם מנהל דואר יריחו", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גליון מס' 9, יוני-יולי 1994, עמ' 6
- ^ מכתב רשום שנשלח מיריחו ביום 28.12.1994
- ^ מכתב רשום שנשלח מיריחו ביום 28.12.1994 - דוגמה נוספת
- ^ הודעת הרשות הפלסטינית על תחילת השימוש בחותמות מטיפוס "גשר"
- ^ 10.0 10.1 10.2 יוסף ואלך, "תקופת המעבר של דואר הרשות הפלשתינית", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גליון מס' 21, יוני-יולי 1996, עמ' 9–10
- ^ הטבעת חותמת מטיפוס גשר על גלויה בשימוש מסחרי
- ^ ד"ר יוסף ואלך
- ^ The post office Gaza El Shijaia Post Office at Palestinian Territories, Gaza
- ^ "לא נכפה עצמנו על הפלשתינאים", ראיון מיוחד עם הרצל בר-מג - מנהל אגף התפעול של רשות הדואר, בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גליון מס' 9, יוני-יולי 1994, עמ' 6
- ^ 15.0 15.1 15.2 סיכום פגישה בין נציגי הדואר של הרשות הפלסטינית לבין רשות הדואר, 13.12.1994
- ^ מכתב רשות הדואר למנכ"ל דואר הרשות הפלסטינית, 24.1.1995
- ^ "הר הבית והנשר הפלשתיני", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גליון מס' 11, אוקטובר-נובמבר 1994, עמ' 7
- ^ "עראפת שב אל המנדט", בתוך: שובל - מגזין הבולאים בישראל, גליון מס' 16, אוגוסט 1995, עמ' 11
- ^ תיאור פגישה עם נציג איגוד הדואר העולמי
- ^ קווי דואר נע שלא הופעלו
