בני נעים
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| גובה | 951 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 20,084 (2007) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת הר חברון רגילה)   בני נעים | |
בַּנִי נַעִים[1] (בערבית: بني نعيم) היא עיירה פלסטינית בנפת חברון, 8 ק"מ ממזרח לחברון. לפי הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה, חיים בעיר 20,084 תושבים (נכון ל-2007). העיירה נמצאת בגובה 951 מטרים מעל פני הים, והיא אחת העיירות הגבוהות באזור.
גאוגרפיה
העיירה שוכנת כ-7–8 ק"מ ממזרח לחברון; מדרומהּ שוכנת העיירה יטא, מצפונהּ סיעיר וא-שויוח ומדרומה חוריז, כשחלחול ויער חברון ממערב. אדמות הכפר מגיעות עד להרים שמשם נשקף ים המלח.
הקרקע הראויה לעיבוד מהווה 11.3% מהקרקעות הכלליות, שטחי המרעה 81%, ושאר הקרקע היא קרקע בנויה.
היסטוריה וגיזרון
בתקופה הכנענית הייתה ידועה בני נעים בשם ברקה. אדוארד רובינסון זיהה את בני נעים עם היישוב כפור ברוכה, שאותו ציין הירונימוס במאה ה-4 כמקום קבורתו של לוט. העיירה המודרנית שנבנתה במקום הכפר הרומי הייתה גם ידועה בשם כפר ברושה. הירונימוס מבקש מפאולה הקדושה, שבזמן שתעזוב את חברון תעצור בפסגה של כפר ברושה ותסתכל על האזור מסביבה בזכרה את לוט ואת חטאו. לפי המסורת, זהו המקום שממנו ראה אברהם את מהפכת סדום ועמורה.
לאחר הכיבוש המוסלמי נודע היישוב בשם כפר ברייק או כפר אל-בריק. עלי מהרת, שעבר במקום בשנת 1173, ציין שהוא קרוב לחברון, והוא מקום קברו של לוט. במאה ה-15 כתב הגאוגרף המוסלמי אימאם אל-סויותי כי לוט קבור בכפר אל-בריק, וכי במערב הכפר מצויה מערה נוספת מתחת למסגד הישן, שם קבורים 60 נביאים, שמתוכם 20 הם תלמידיו של אותו האיש. בנוסף לכך, ציין כי קברו של לוט היה מקום עלייה לרגל והערצה כבר למן העת העתיקה, והמסורת עברה מדור לדור.
השם "בני נעים" נזכר לראשונה על ידי עבד אל-ע'אני אל-נבלוסי בשנת 1690. לטענתו, שם זה הוא צורה קצרה יותר של השם 'כפר אל-בריק'. השם בני נעים בא משם השבט הבדואי "בני נעים" (או "בני נועיים"), שעזב את אזור פטרה והגיע לכאן ולאזורים נוספים בדרום ארץ ישראל. לדברי רובינסון, מקום זה הוא כנראה הגבוה בכל הרי יהודה. לפי המטייל הצרפתי ויקטור גרן, בתחילת 1860 היה זה כפר קטן וכמעט עזוב. במאה ה-20 גדלה אוכלוסיית בני נעים משמעותית.
ביולי 1938, במסגרת המרד הערבי הגדול, יצאו עבד אל-קאדר אל חוסייני והמפקד המקומי על אל-חלים ג'וולאני בראש כוח של 1,000 לוחמים ערבים בלתי סדירים כנגד 3,000 חיילים בריטיים. הכוח הערבי הובס על ידי הבריטים בינואר 1939 כשחיל האוויר הבריטי הפציץ את פרוורי העיירה. בתום הקרב נהרגו עשרות מהלוחמים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
 | ||
|---|---|---|
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | 
|
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ג'בעה • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
