כיפל חארת'
 | |
| הכפר כיפל חארת' | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | נפת סלפית |
| ראש העיר | אחמד בוזיה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 3,248 (2007) |
| קואורדינטות | 32°42′N 35°54′E / 32.7°N 35.9°E |
|
(למפת צפון השומרון רגילה)   כיפל חארת' | |
כיפל חארת' או כיפל חארס (בערבית: كفل حارث או كفل حارس) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הנמצא צפון-מערבית לאריאל, שישה קילומטרים צפון-מערבית לסלפית ו-18 קילומטרים מדרום לשכם.
במקרה של איות השם בערבית "כפל חארס", אפשר לפרשו "הכפר של השומר". ייתכן כי שם המקום ניתן בעקבות מקום קבורתו של זולפיקאר כיפל[דרושה הבהרה]. מקובל לזהות את מקום זה כתמנת חרס (או תמנת סרח) המופיעה במקרא[1].
היסטוריה
האימפריה העות'מאנית
בשנת רע"ז (1517), הכפר שולב באימפריה העותמאנית עם שאר ארץ ישראל, ובשנת 1596, כיפל חארת' הופיע במרשמי המס העות'מאניים כ'נאחיה' (נפה) קובאל. בכפר נרשמו 54 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מסים על הכנסות מזדמנות, עזים או כוורות בנוסף לסכום קבוע. בשלהיי התקופה העותמאנית, בשנת תר"ל (1870), החוקר הצרפתי ויקטור גרן הגיע לכפר, לאחר ההליכה ב"מטעים יפים של תאנים וזיתים". הוא העריך כי בכפר היו 600 תושבים. שם המקום הוכר לגרין ככפיל חארת' וסומן על מפת הקרן לחקר ארץ ישראל בסוף שנות התר"ם (שנות ה-80 של המאה ה-19) כ'שייח אתא'. כמו כן, הוא מפנה את תשומת לב לשרידי מגדלי השמירה הישנים שנבנו באבנים גדולות, גזורות היטב, בין דיר איסתא לכיפל חארת'. בשנת תרמ"ב (1882), הוא תואר כ"כפר קטן במקצת על קרקע גבוהה, עם מטעי זיתים במזרח. יש בו שלושה מקומות קדושים, קבר נון, קבר יהושע בן נון וקבר כלב בן יפונה.
המנדט הבריטי
בשנת תרל"ז (1877) צוינו הקברים של יהושע בן נון וכלב בן יפונה בכפר, על פי המסורת. קברו של יהושע בן נון נמצא בתמנת חרס (או תמנת סרח) כנזכר בספר יהושע וספר שופטים[2], וזיהוי המקום מיוחס למיקום הנוכחי של כיפל חארת', ויש המייחסים גם את קבר כלב בן יפונה למקום. אלפים נוהגים לעלות לרגל לקבריהם ביום ההילולה השנתי למותו של יהושע, כ"ו בניסן.
טרור
בג' בניסן תשס"ג (14 במרץ 2013), אדל ביטון נפצעה אנושות יחד עם אמה ושתי אחיותיה אשר נפצעו באורח בינוני במהלך תאונת דרכים שנוצרה בעקבות יידוי אבנים של פלסטינים בסמוך לכפר. חמישה נערים מהכפר הועמדו לדין בידי בית משפט צבאי בעקבות אחריותם לאירוע שלא הגיע להכרעה.
בסיוון תשס"ד (יוני 2014), ג'מיל עלי עבד ג'אבר מת במהלך פשיטה לילית של צה"ל. המקומיים אומרים שהוא סבל מהתקף לב במהלך הגנה על ביתו. לדברי דובר צה"ל, צה"ל לא פשט על ביתו.
לפי נתוני ארגון OCHA של האו"ם, שלשה ערביים תושבי הכפר נהרגו במהלך האינתיפאדה הראשונה ואחד נוסף במהלך האינתיפאדה השנייה.
