זק"א

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף זקא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זק"א
קובץ:זקא.png
תחום זיהוי קרבנות אסון, כבוד המת, חילוץ והצלה
מקום פעילות ישראלישראל ישראל
מנכ"ל דובי ויסנשטרן

זק"א (ראשי תיבות: זיהוי קרבנות אסון; בשמו המלא זק"א - איתור חילוץ הצלה) הוא ארגון התנדבותי יהודי חרדי, המסייע למשטרת ישראל וכוחות ההצלה בטיפול בזירות אסון. תפקידם הראשי הוא זיהוי קורבנות של אסונות והבאת גופותיהם לקבורה.

תורת ההפעלה של הארגון גובשה על ידי הרב אנשל פרידמן - רב מחוז צפון במשטרת ישראל[1], וניהול הארגון היה על ידי יהודה משי זהב עד מאי 2021. יושב ראש הוועד המנהל של הארגון הוא עו"ד מנחם מושקוביץ[2].

מרבית מתנדבי זק"א הם חרדים, ומסייעים לצוותי מגן דוד אדום ומשטרת ישראל (זיהוי פלילי) בזיהוי קורבנות של טרור, תאונות דרכים ואסונות אחרים, מטפלים בגופות ההרוגים, ובמידת הצורך מלקטים חלקי גופות ודם הפזורים בזירת האירוע על מנת להביאם לקבורה יהודית. מתנדבי הארגון נמנים עם מתנדבי המשמר האזרחי, דבר המעניק להם את הסמכויות הנדרשות לצורך פעילותם בזירות פיגועים ואסון. מתנדבי זק"א עוסקים גם באיתור וחילוץ נעדרים, וכן כמודיעי נפגעים.

הארגון נקשר למאבקי כוח, יוקרה וחשדות שונים, לרבות מאבק על שם הארגון וזהות מייסדו[3][4][5]. רשומות 13 עמותות שונות באתר רשם העמותות (2022) תחת שם זה[1].

היסטוריה

רקע

עד 1995 לא התקיימה שיטת עבודה סדורה וממלכתית ביחס לטיפול בקורבנות בזירות אסון אזרחי המוני בישראל ולא התגבש נוהל סדור בנושא. לזירות פיגוע הגיעו שוטרים בעלי תפקידים שונים מתחנות שונות, וכן לוחמי אש, צוותי מד"א ועובדי הרשות המקומית, והתנהלו כמיטב יכולתם. הריבוי והגיוון של הכוחות בזירה, לרבות כוחות ממחוזות שכנים, הקשו לעיתים על הפעולות במקום.

אנשי כוחות הביטחון פעלו בהתאם למשימות הנגזרות מתפקידיהם: אנשי מד"א טיפלו בפצועים, ולוחמי האש טיפלו בשריפות שפרצו בעקבות הפיצוץ, סייעו בהיבטים כלליים הקשורים לבטיחות או לפעולות נדרשות נוספות, וכן שטפו את הזירות בזרנוקי מים עם סיום הטיפול בהן. עבודתם של אנשי המשטרה במקום הייתה פועל יוצא של תפקידם בימות שגרה: חבלני המשטרה התחקו אחר מוקד הפיגוע וטיב המטען, שוטרי סיור פעלו לסגירת הזירה בפני סקרנים והפניית התנועה לדרכים חלופיות, אנשי מז"פ חקרו את הזירה, איתרו גופות וחלקי גופות וערכו תהליך זיהוי ולרוב הוקם צח"ם בשת"פ עם שב"כ למכלול ההיבטים החקירתיים.

היקף העבודה העצום דרש זיהוי מהיר, משלוש סיבות:

  1. קבורה מהירה ככל האפשר של החללים, במטרה להימנע מהלנת המת בהתאם להלכה;
  2. זיהוי המחבל בזירה אם היה זה פיגוע התאבדות, כדי להתחקות אחר מפעיליו ושולחיו ולוודא שאין סכנה לפיגוע נוסף מאותו מקור;
  3. החזרת מקום הפיגוע – סביבה עירונית על פי רוב – לשגרה.

ב-6 ביולי 1989 אירע הפיגוע בקו 405, בו נרצחו 16 נוסעי אוטובוס "אגד" בקו 405, שדורדר לתהום בידי מחבל בסמוך לקריית יערים (טלז-סטון). תלמידי ישיבת טלז-סטון הסמוכה סייעו מיוזמתם הפרטית בחילוץ הפצועים וההרוגים וליוזמה זו חברו גם משי זהב ואזרחים נוספים שהזדמנו למקום. הפינוי כלל ירידה בחבלים מאולתרים לתהום ונמשך עד שעות הערב, בתנאי חום קשים. משי זהב הגדיר את האירוע כאירוע מכונן אישי ותלה בו את הקמת זק"א, אולם מכאן ועד להקמת הארגון בצפון, עדיין לא התמסד הארגון[1].

תהליכי הקמתו של ארגון זק"א בצפון (1994)

בפיגוע מכונית התופת בעפולה, ערב יום השואה (6 באפריל 1994) בו נהרגו 8 אנשים ונפצעו 5, כוחות ההצלה עדיין לא היו מיומנים בטיפול בזירת אסון המוני, ולקושי הנפשי נוסף קושי מבצעי-הלכתי לפינוי שיטתי של גופות ושרידי גופות מן הזירה, בהיעדר נוהל סדור בנושא.

הפיגוע בתחנה מרכזית חדרה אירע שבוע מאוחר יותר ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ב-13 באפריל 1994. דפוס פעולת הכוחות במקום היה דומה לזה שהיה בעפולה, אך כשהגיעו לוחמי האש לשטוף את שרידי הזירה התעוררה מחאה של עוברי אורח. קצין המשטרה נצ"מ אבישי הדרי היה מפקד המשמר האזרחי במרחב חיפה והיה אחראי על פינוי הזירה באירוע זה. הוא זימן לזירת הפיגוע את הרב אנשל פרידמן, שהיה סגן הרב של מחוז צפון במשטרה[6]. עם פרידמן הגיעה קבוצה של 11 אנשי הקהילה החרדית משכונת רמת ויז'ניץ בחיפה כדי שיסייעו למשטרה בזיהוי ובטיפול בגופות ובשרידי הנפגעים על פי כללי ההלכה היהודית. כלקח מהאירוע החליט הדרי, להקים במסגרת המשמר האזרחי יחידה מיוחדת, שתורכב מגרעין של תושבים חרדים משכונת רמת ויז'ניץ ואשר תפקידה יהיה לסייע למשטרה לטפל בגופותיהם של קורבנות פיגועי טרור ואסונות אחרים, על פי כללי ההלכה. מכאן ואילך החל מיסוד שיתוף החרדים בטיפול באירועים מסוג זה, אך התהליך ארך חודשים ארוכים, במהלכם לובנו סוגיות ביורוקרטיות, הסדרת נוהלי עבודה משותפים והקניית ידע הדדית, לפי נושאים שהעלה פרידמן על הכתב בנוהל ראשוני:

  • היררכיית הפיקוד
  • אופני ההפעלה והאיסוף
  • תחומי סמכותם של המתנדבים בזירה
  • כיצד ומתי יופעלו
  • כיצד תתועד הזירה
  • כיצד יזוהו המתנדבים וכיצד ניתן יהיה להפריד בינם לבין סקרנים
  • הציוד שיידרש ליחידה
  • כיצד ועל ידי מי תוכשר ותפוקח

נקבע בנוהל תפקיד היחידה: "איסוף נתונים לצורך ביצוע זיהוי ראשוני לחללים בעת קרות אסון המוני או בשעת חירום והבאתם לקבורה" והוגדרו נוהלי העבודה בזירה הכוללים: סריקה יסודית של הזירה, ריכוז החללים, סימונם ופינוים. הנוהל התנה כניסה לזירה באישור המפקד בשטח ובתיאום עם אנשי מז"פ וחבלה, לכל מתנדב הונפקה תעודה מיוחדת של המשמר האזרחי שנשאה את השם זק"א, היחידה הוכפפה מקצועית לרבנות המשטרה בצפון, ומבצעית לקצין המשמר האזרחי.

בקיץ 1994, הוחל בפיילוט שבו שולבו מתנדבי זק"א בראשותו של פרידמן במז"פ חיפה, שכן שיטות העבודה המשותפת של מז"פ עם המכון לרפואה משפטית ובעיקר מרכז מידע שהצליב פרטים ביחס לנעדרים וחללים, האיץ את זיהוי ההרוגים. הקמת זק"א יישמה לראשונה את ההיגיון ההלכתי של תהליך זיהוי גופות בפיגוע רב-נפגעים כבר בזירה עצמה. הפיכתה של מז"פ חיפה ל"יחידת האם" הראשונה של מתנדבי זק"א, סייעה במידה רבה לתהליך המיסוד בהיותה כלי מבצעי הלכתי תקדימי לפיקוד המשטרה בשטח.

בתאריך 30.10.1994 פרסם פרידמן קול קורא לגיוס מתנדבים חרדים, בו הדגיש כי "האירועים טופלו על ידי כוחות הביטחון בצורה הטובה ביותר אולם עם זאת נגרע כבוד המת עקב דחיפות הטיפול בשטח", ומכאן הצורך במתנדבים חרדים. בינואר 1995 דנה גם עיריית חיפה בסוגיה וסוכם כי ראש העיר עמרם מצנע, ינסה לקדם את הקמת היחידה במסגרת המשמר האזרחי. חודשיים לאחר מכן (5.3.1995) פרסם פרידמן את נוהל הפעלת היחידה, והוא עצמו מונה למפקדה.

התרחבות זק"א אל הזירה הארצית

בפיגוע בקו 5 בתל אביב ב-19 באוקטובר 1994 ובפיגוע בצומת בית ליד ב-22 בינואר 1995, פעלו מתנדבים חרדים, רובם פעילי ארגוני "הצלה"[7], עזר מציון, חברה קדישא, ויוצאי יחידת זיהוי חללים מצה"ל, באופן ספונטני, בתגובה למה שראו כפגיעה בכבוד המת, אך ללא יד משטרתית מכוונת.

ב-21 באוגוסט 1995 אירע הפיגוע בקו 26 - פיגוע ההתאבדות הראשון עם חללים בירושלים - ליד בית הספר רנה קסין. גם לפיגוע זה הגיע, בין אחרים, משי זהב. בפיגוע זה התרחש מקרה חריג: רגלו של המחבל נקטעה מגופתו בפיצוץ, אך לא אותרה במשך שעות ארוכות. רק בערב התברר כי אחד המתנדבים החרדים נסע לקניות בשוק כשהרגל הקטועה ברכבו[1]. המקרה הבהיר למשטרה את הצורך בשינוי היחס לפעילותם של המתנדבים החרדים וחלחלה במשטרת ירושלים ההבנה, שסביר שיתרחשו אירועים דומים בזמן הקרוב בעיר, כך שנדרש מפנה ביחס המשטרה למתנדבים החרדים ובמיסוד פעילותם.

תשעה ימים לאחר הפיגוע בקו 26 פרסם ראש מדור סיוע מרחבי במז"פ, סנ"צ אלי שמלצר, מסמך שהסדיר את כניסת המתנדבים החרדים לזירות פיגועים ברמה ארצית, במסגרת תהליך כולל, שמיפה את קבוצות המתנדבים החרדיות אשר ביקשו לסייע בפעילות זו, ונקבעו נוהלי עבודה עתידיים. המסמך שניסח שמלצר קבע כי מתנדבים ישולבו בזירה רק לאחר סיום עבודת כלל הגורמים המקצועיים, וזאת רק לאחר אישור קצין זיהוי ובפיקוח מז"פ.

בשנת 1995[8], נרשמה ביוזמתו של יהודה משי זהב, עמותה בשם "חסד של אמת" אשר פעלה כבר כקבוצת פעילים פרטית ולא רשומה אחרי הפיגוע בקו 405, על ידי תושבים חרדים בירושלים.

במסגרת מיפוי הקבוצות, הזכיר המסמך את "חסד של אמת" באזור ירושלים, קבוצת מתנדבים מבני ברק הקשורה לרשות המקומית באמצעות פס"ח (פינוי סעד חללים), את "עזר מציון", וכן את קבוצת המתנדבים שכבר פעלה באזור חיפה במסגרת המשמר האזרחי, שחבריה הוגדרו כמתנדבי משטרה שפעלו בחסותה. כדי להסדיר את מעמדה החוקי של עמותת "חסד של אמת", גויסו אנשיה למשמר האזרחי כיחידת זק"א של המשא"ז בירושלים.

מאוחר יותר, בעקבות התרחבות פעילותה, הפכה העמותה הירושלמית לארגון התנדבותי עצמאי שאימץ לעצמו את השם זק"א - איתור חילוץ והצלה.

אמבולנס משוריין של זק"א לאזור יהודה ושומרון

בשנת 1996 זומן משי זהב לפגישות עם המפכ"ל יהודה וילק ועם מפקד מחוז ירושלים ניצב אריה עמית. הוסכם על הכשרה מקצועית למתנדבים, שבהיעדרה תיחסם נגישותם לזירות פיגוע. נבנתה תוכנית הדרכה על ידי אחראי מתנדבים במשמר אזרחי בירושלים, אנשי המז"פ ומשי זהב, ולמתנדבים חולקו תעודות שאפשרו נגישות לזירות. משי זהב היה מחובר לחצרות רבנים ותורמים, עובדה שסייעה ברכישת ציוד אותו לא יכלה המשטרה לגייס או לקבל. גם מבנה ההתארגנויות נותר שונה: זק"א צפון נותרה יחידת מתנדבים הפועלת בתיאום עם המשטרה, בעוד בירושלים ובתל אביב נותרו המתנדבים חברים בעמותות שונות, וההתנדבות במשטרה הייתה רק אחת מפעולותיהם. "חסד של אמת", שהחלה לפעול באופן פרטי כבר בשנת 1989, נרשמה כעמותה בשנת 1995 והשם זק"א צורף בהמשך.

זק"א במהלך האינתיפאדה השנייה

למרות ההתפתחויות שתוארו לעיל, עד סוף שנות התשעים, על אף שכבר הובן הפוטנציאל הטמון ביחידה, הוא לא הפך למודל כלל-ארצי. באסון המסוקים ליד שאר ישוב ב-4 בפברואר 1997 פעל זק"א באופן מיטבי, אולם הפיגוע הכפול בשוק מחנה יהודה בתאריך 30 ביולי 1997, וגבה את חייהם של 13 אנשים, התאפיין בכאוס וחוסר תיאום שהקשו על סגירת הזירה ומתן טיפול חירום רפואי.

פעילות הארגון התרחבה באופן דרמטי בתקופת האינתיפאדה השנייה (סוף ספטמבר 2000 ואילך). גל הטרור הפלסטיני ובייחוד פיגועי ההתאבדות יצרו זירות אסון רבי נפגעים וסיפקו למתנדבי הארגון עבודה רבה. המוניטין אותו רכש הארגון הירושלמי, בתוספת עלייה ניכרת בתרומות מהארץ והעולם אותם גייס כעמותה, אפשרו לארגון לגייס עוד מתנדבים, להרחיב את פעילותו גם לחלקים אחרים בארץ ולרכוש ציוד מתקדם (כגון זימוניות, מכשירי קשר, טלפונים ניידים, קטנועים ואמבולנסים) ולהרחיב את מעגל פעילותו. אנשי הארגון ממשיכים להיות רשומים כמתנדבי המשמר האזרחי בכל מקום בו הם פועלים, דבר המעניק להם את הסמכויות הנדרשות לצורך פעילותם בזירות פיגועים ואסון.

בשנת 2000, כבשנים שקדמו לה. מנתה יחידת זק"א כ-3,000 מתנדבים בפריסה ארצית. אך קורסים למתנדבים חדשים חדלו מלהתקיים. ריבוי הזירות הביטחוניות והפליליות, ומספר ההרוגים הגדול הובילו לשינוי מודל העבודה בכל רמות הפיקוד במז"פ, מרמת המטה הארצי וכלה במחלקי השטח. בשלב זה, הושפעה מאוד דרך עבודתו של זק"א ברמה הארצית מדמותו של נצ"מ שלום צארום, שמונה באוגוסט 1999 לראש היחידה לסיוע מרחבי במז"פ, יחידת מטה מבצעית, שהייתה אמונה, בין היתר, על טכנאי הזיהוי בשטח. אחד הצעדים הראשונים שנקט מייד עם כניסתו לתפקיד היה פיתוח תרבות תחקירים פנימית במז"פ, שאותה למד בקורס חקירת תאונות בחיל האוויר. התחקירים סייעו, בתהליך מתמשך, להגדרה מדויקת של תפקיד מתנדבי זק"א שהוטמעו בנוהל עבודתם. בעקבות תחקיר בזירת פיגוע הירי בחדרה בשנת 2001 לדוגמה, זוהה מחסור באמצעי מיגון כגון מסיכות, כפפות וערדליים עבור מתנדבי זק"א, החיוניים לביטחונם האישי, ובעקבות זאת הושגו ערדליים באיכות טובה יותר, שנועדו למנוע חדירת נוזלים, וחליפות חד-פעמיות.

זק"א במתקפת הפתע על ישראל

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל שפתחה את מלחמת חרבות ברזל, פינה הארגון מעל אלף גופות. על אף שמדובר בארגון אזרחי הפינוי בוצע באזור לחימה, תחת אש של רקטות ומחבלי חמאס.[9][10] בשל כמות הגופות הפינוי בוצע במשאיות.[11]

תחילה פינוי גופות היה באזור רעים, בעקבות מהטבח במסיבת הטבע ליד רעים, ולאחריו מבארי בעקבות הטבח בבארי.

מתיעוד כוחות זק"א ניכר שהרבה מגופות ההרוגים הושחתו, כולל תיאורים של עריפת ראשים, שיסוף גרונות, מלכוד גופות ברימונים ושריפת גופות.[12][11]

הדרכות מתנדבי זק"א

הדרכות המתנדבים כללו הדרכה מעשית מצד שוטרים לגבי המשטרה ועבודתה בזירות פיגועים, והדרכה הלכתית מצד נציגי בתי דין רבניים בנוגע לזיהוי גופות על פי ההלכה.

קורס הכשרת המתנדבים נפרש על פני חמישה מפגשים אחת לשבוע בשעות הערב, וכלל בין היתר הדרכה בנוגע למבנה הארגוני של המשטרה, מז"פ והמשמר האזרחי, טיפול בזירת אירוע, איסוף מוצגים, בטיחות בזירה וזיהוי קורבנות אסון, נטילת טביעות אצבע ועוד. בנוסף, הדרכה שהועברה בידי הרב יעקב רוּזָ'ה - הסמכות ההלכתית העליונה בזק"א מיום הקמתה, שעסק בזיהוי חללים בצה"ל, בנוגע לחובת הזיהוי והקבורה לפי ההלכה. ההדרכה כללה סיורים לימודיים למתנדבים במעבדות מז"פ במטה הארצי של המשטרה בירושלים.

בצוות שלקח חלק בתהליכים מורכבים אלה ניתן למנות, בין היתר את סנ"ץ דוד תובל, קצין חקירות במרחב חיפה ואת אנשי מז"פ: סגן ניצב אלי שמלצר, ראש מדור סיוע מרחבי מז"פ מטא"ר; רפ"ק יהושוע נחום, ראש מחלק זיהוי פלילי בחיפה; רס"ב יהודה לוי, טכנאי מז"פ ורפ"ק מנדל שמילוביץ מהמעבדה הניידת[1].

בעיות וביקורת

הפעילות המאומצת גרמה לשחיקה פסיכולוגית אצל המתנדבים, דבר שהביא החל מ-2003 גם לפתיחת קבוצות תמיכה למתנדבי זק"א בשיתוף עם המשטרה. פרידמן פיתח שיטות עבודה שיפחיתו במידת האפשר את הקושי הנפשי. בין היתר, על ידי הגבלת מספר המשמרות לכל מתנדב והגבלת מספר הקורבנות שבו טיפל מתנדב במהלך האירוע, אולם, בשל אופייה של העבודה, לא היה די בכל אלה. הקושי הנפשי העצום שנלווה לעבודתם הוביל לכך שרק קומץ מתנדבים בעלי חוסן נפשי התמידו לאורך זמן. מתנדבים רבים הגיעו לפיגוע או שניים בלבד ועזבו. ביחס לגרעין הקשה של מתנדבי זק"א, הצביעו מחקרים על כך שניסיונם המצטבר בחשיפה המתמשכת למראות קשים, אמונתם בחשיבות קיום מצוות כבוד המת, וההכרה שלה זכתה פעילותם מצד החברה הישראלית בכללותה, ייצרו ושימרו את חוסנם הנפשי. נוסף על כך, בין המתנדבים עצמם, ובינם לבין שותפים נוספים בפעילות, צמחה רוח יחידה ייחודית של מקצועיות, נחישות, רעות, ערבות ועזרה הדדית שסיפקו תמיכה נפשית במידת מה.

ישנן כמה שאלות מהותיות פתוחות לגבי עצם מהות ארגון זק"א[1]:

  1. אם מדובר בפעילות חשובה ברמה ממלכתית, מדוע היא נעשית בידי ארגון מתנדבים?
  2. מדוע בישראל, בה לא קיימת הפרדת הדת מהמדינה, שירותי דת ניתנים בידי ארגון מתנדבים ולא בידי המדינה?
  3. ייחודיות העבודה בזק"א, היא שנלווה אליה קושי נפשי, המחייב מתן מענה למתנדבים, וכן תמיכה לוגיסטית. מהן, אם כך, חובותיה של המשטרה כלפי המתנדבים בארגון?

בטקס הדלקת המשואות של יום העצמאות ה־55 של מדינת ישראל (2003), הדליק יהודה משי זהב, ממייסדי זק"א, משואה בהר הרצל.

במהלך שנת 2005 נקלע הארגון למצב כלכלי קשה שנגרם בשל ירידה חדה בתרומות בעקבות השיפור במצב הביטחוני. בתחילת ספטמבר, אף הוגשה בקשה של העובדים (בתמיכת ההנהלה) למינוי מפרק זמני לארגון בשל חובות[13]. למפרק הארגון מונה עו"ד עמירם בוגט, רשם העמותות לשעבר.

ביוני 2006 הגיע בוגט להסכם עם קבוצת משקיעים שתיקח על עצמה את חובות הארגון. שלושה עובדים פוטרו ובמקום יהודה משי-זהב מונה ליו"ר הארגון, מחותנו דודי זילברשלג. בנוסף, מונה לראשונה מנכ"ל מקצועי לארגון - אהרל'ה צור.

את הגופות אוספים אנשי זק"א לשקי גופה לבנים, הנושאים את סמל הארגון. באוקטובר 2015, במהלך גל הטרור שפקד את ישראל, החליט הארגון שגופות מחבלים יוכנסו לשקי גופה שחורים, לשם "הבחנה והבדלה בין הקורבנות לרוצחים"[14].

במרץ 2021, בעקבות עדויות קשות על מעשים חמורים במשך שנים - יהודה משי זהב השעה את עצמו מתפקיד יו"ר זק"א. חודש לאחר מכן, מונה ניצב (בדימוס) זהר דביר למנהל מיוחד בארגון[15].

בדצמבר 2022 פורסם תחקיר בעיתון הארץ לפיו הארגון דיווח מספר שנים על למעלה מ-3,000 מתנדבים בשורותיו ועל בסיס זה קיבל תמיכה מהמדינה, בעוד שעורך התחקיר טען כי מספר המתנדבים עומד בפועל על אלף לכל היותר. זק"א הכחישו כי ניפחו את מספר מתנדבי הארגון וטענו כי מדובר בשקרים וטענות שווא שמקורן בגוף מתחזה נגדו קיימו הליכים משפטיים[16][17][18].


פעילות מבצעית

מלבד יחידת "חסד של אמת" במסגרתה פועלים מתנדבי זק"א לשמירה על כבוד המת באירועי מב"ט (מוות בלתי טבעי) ברחבי הארץ, מפעיל ארגון זק"א יחידות נוספות:[19]

  • חסד של אמת
  • הצלה מהירה
  • היחידה הבינלאומית
  • היחידה לשעת חירום
  • יחידת בני המיעוטים
  • יחידת חילוץ
  • יחידת ג'יפים
  • יחידת כלבנים
  • יחידת ספיר
  • יחידת צוללים

יחידת צוללי זק"א

יחידת צוללי זק"א היא יחידת איתור חילוץ והצלה המשתייכת לארגון "זק"א" ופועלת בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל בחילוץ ואיתור תת-מימי. היחידה מורכבת מכ-350 צוללים בפריסה ארצית. לצוללי היחידה הסמכות צולל בדרגות שונות, ומצוידים בציוד צלילה לתגובה מיידית, לחיפוש אחר יורדי ים שנקלעו למצוקה. הרעיון להקמת היחידה נבע מהצורך החיוני אליו נחשפו מפקדי יחידת איתור נעדרים של זק"א, במהלך החיפושים אחר עו"ד משה קניאל שטבע בים בתל אביב בשנת 2005. מאות מתנדבים סרקו רגלית את החופים כאשר מעליהם חגו כלי טיס זעירים ומסוקים, אך למעמקי הים לא הצליחו המתנדבים להגיע בשל היעדר אנשי מקצוע מיומנים. בזק"א מהרו להסיק מסקנות ובמלאת 30 יום למציאת גופתו של עו"ד קניאל הוקמה על שמו ולזכרו יחידת הצוללים של זק"א[20].

היחידה מבצעת חילוצים ואיתורי נעדרים תת-מימיים, כמו כן במקומות אליהם נקלעים אנשים במצבים שונים כגון מערכות ביוב, נחלים וכדומה ומאתרת עצמים שונים וראיות שונות במהלך מבצעיה. היחידה עובדת בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל והשיטור הימי בישראל, כמו כן עם יחידת כלי השיט "ספיר" - המשתייכת גם היא לארגון "זק"א".

בסוף שנת 2018 הוכנס לפעולה מכשיר סונאר של זק"א, לטובת איתור נעדרים במקווי מים. המכשיר מסוגל לרדת עד לעומק של 350 מטרים, וביכולותו לזהות עצמים קטנים. עלותו של המכשיר היא כ-175 אלף דולר אמריקני[21].

בראש היחידה עומד חיים אוטמזגין, שאף פיתח את מכשיר ה"זק"א סקוטר" המסייע לצוללי היחידה לנוע בקבוצה מתחת למים[22].

זק"א בעולם

במהלך דיון שנערך בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג שבהולנד, על גדר ההפרדה[דרוש מקור]. קבוצת מתנדבים יצאה להציג מיצג-מחאה מול בית הדין, שלד של אוטובוס מפויח שנהרס בפיגוע התאבדות. מאוחר יותר, האוטובוס והתמונות הוטסו לוושינגטון הבירה על מנת ליצור לחץ ציבורי בארצות הברית לפעול כנגד הטרור הפלסטיני.

הארגון שלח מתנדבים לסייע לנפגעי אסון הצונמי בדרום אסיה בסוף שנת 2004. בשנת 2009 הוקמו סניפים של זק"א במדינות נוספות ברחבי העולם, על מנת להיערך טוב יותר למקרה חירום.

כמו כן בשנת 2022 שלחה צוותים רפואיים לסייע לאוקראינה בעקבות המלחמה עם רוסיה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זק"א בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 חיים צרפתי, "מיתוס של לידה מחדש"? תהליכי צמיחתו והתמסדותו של ארגון זק"א בישראל (2003-1994) בתוך: נעמי לבנקרון וענת שטרן, עורכות, משטרה והיסטוריה, גיליון מס׳ 4 תשפ"ג 2022 בית מורשת משטרת ישראל
  2. ^ אביחי דלאל, זה המחליף של יהודה משי-זהב כיושב ראש זק"א, באתר אייס, 5 בספטמבר 2021
  3. ^ אתר למנויים בלבד שוקי שדה, "קרדיט ברק שרעבי חובה!!"; הכאוס של ארגוני ההצלה, באתר TheMarker‏, 18 במרץ 2016
  4. ^ אתר למנויים בלבד הילו גלזר, המירוץ לחלל — הקרב בין זק"א ארצי לזק"א תל אביב, באתר הארץ, 20 ביולי 2017
  5. ^ קלמן ליבסקינד, איפה הכסף? מיליוני שקלים לא הגיעו לקופת זק"א, באתר nrg‏, 14 בפברואר 2014
  6. ^ ישראל פלר (26 אפר' 2018). "מטפסים במעלה ההר". משפחה. No. 1354. p. 27. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ לא מדובר בארגון "איחוד הצלה", שהוקם מאוחר יותר, אלא בארגונים שונים שנשאו שם זה (שגם עליו רבו המחלוקות), כמתואר בערך האמור ובערך "הצלה ישראל"
  8. ^ אפרת וייס, משי זהב: "הפעולות שלי היום - כפרה על המרד בעבר", באתר ynet, 29 באפריל 2003
  9. ^ אילנה שטוטלנד, ‏"חשכו עינינו": על המראות הקשים בזירות הטבח, ההתמודדות הנפשית ותחושת השליחות, באתר מעריב אונליין, 11 באוקטובר 2023
  10. ^ הזוועה בנגב: זק"א איתר למעלה מ-100 גופות נרצחים בקיבוץ בארי, 100 גופות אותרו בקיבוץ ניר עוז, חדשות באר שבע והנגב, 9 באוקטובר 2023
  11. ^ 11.0 11.1 שרי שיין, ‏אנשי זק"א על מבצע חילוץ הגופות: "הם פשוט התעללו בכל אחד ואחת, שרפו ילדים, תינוקות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏11 באוקטובר 2023‏
  12. ^ רועי אבן, ‏העולם נחרד מהזוועות בכפר עזה: "ערפו ראשים של ילדים", באתר ‏מאקו‏‏, ‏11 באוקטובר 2023‏
  13. ^ נוה יוסף, עובדי זק"א מבקשים למנות כונס נכסים לעמותה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 8 בספטמבר 2005
  14. ^ ידידיה בן אור, זק"א: נעטוף את גופות המחבלים בשקיות שחורות, באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2015
  15. ^ עקיבא ווייס, מיכאל שמש ומשה שטיינמץ, אחרי העדויות: משי-זהב השעה עצמו מזק"א וויתר על פרס ישראל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 במרץ 2021
  16. ^ אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, ארגון זק"א ירושלים ניפח נתונים וקיבל על בסיסם מיליוני שקלים מהמדינה, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2022
  17. ^ אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, מתנדב לשעבר בזק"א ירושלים: היינו 80 ביחידה ובהנהלה דיווחו על 400, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2022
  18. ^ יוסי מזרחי, ‏תחקיר: העמותות שמתחזות לארגון זק"א ומתרימות כספים מהציבור, באתר ‏מאקו‏‏, ‏25 ביולי 2022‏
  19. ^ יחידות זק"א, באתר זק"א
  20. ^ דודי נסים, על מי מנוחות: "זק"א" משיקה יחידת צוללנים, באתר ynet, 23 בינואר 2006
  21. ^ "חיזוק משמעותי": בזק"א חונכים מכשיר סונאר, באתר רדיו קול חי, ‏6 לדצמבר 2018
  22. ^ פרויקט ההדסטראט של המכשיר
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37293479זק"א

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=זק%22א&oldid=2395749"