יהודה וילק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודה וילק
השתייכות משטרת ישראל
תקופת הפעילות 1971–1994, 1998 – ינואר 2001
דרגה רב ניצב רב ניצב
תפקידים בשירות
  • מפקד המחוז הדרומי
  • ראש אגף החקירות והמודיעין
  • מפקד מחוז המרכז
  • מפקד מחוז ירושלים
המפקח הכללי של משטרת ישראל ה־13
1 בינואר 1998 – 31 בדצמבר 2000
(3 שנים)
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
  • מנכ"ל דרך ארץ מפעילת כביש 6,
  • מנכ"ל חברת הביטוח אבנר,
  • יו"ר איגוד השופטים בכדורגל
הנצחה
גן יהודה ב- כישור

יהודה וִילְק (1949 – 17 במרץ 2019) היה מפכ"ל משטרת ישראל ה-13 בשנים 1998–2001, ולאחר מכן מנכ"ל חברת דרך ארץ.

שלט לזכרו של רב-ניצב יהודה וילק בכניסה הראשית למתחם משטרת ישראל במגרש הרוסים בירושלים

ביוגרפיה

יהודה וילק נולד בשנת 1949 בתל אביב ולמד בתיכון עירוני ד'. ב-1967 התגייס לצה"ל, שירת בפלס"ר שריון והשתחרר בדרגת סגן. בשירות המילואים שימש קצין סיור וקצין מבצעים של גדוד 57 של חטיבה 679 במלחמת יום הכיפורים.

הוא בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב (1975). התגייס למשטרת ישראל בשנת 1971, שירת במטה מחוז תל אביב במגוון תפקידים, בהם חוקר במדור חקירת הונאות[1] וסגן ראש מחלק החקירות המחוזי. ב-1977 מונה לראש מחלק התביעות במרחב השרון. בשנת 1979 מונה לסגן ראש אגף החקירות במרחב[2] וב-1980 למפקד האגף. לאחר תקופת לימודים בפו"ם מונה ביוני 1983 למפקד תחנת כפר סבא, ושנה לאחר מכן מונה למפקד תחנת פתח תקווה. עוד קודם לכן שימש במשך ארבעה ימים מפקד משטרת פתח תקווה לאחר התפטרותו של המפקד הקודם על רקע פרשת קולנוע היכל[3], עד שחזר בו מהתפטרותו[4]. באותה שנה שימש כתובע במשפט של אסף חפץ בבית הדין המשמעתי של המשטרה על הדלפות לעיתונאים, במהלך הפרשה שהסעירה באותם ימים את המשטרה[5]. בנובמבר 1985 מונה למפקד מרחב איילון בדרגת ניצב-משנה[6]. בשנת 1986 מונה לצוות שחקר את התנהלות השב"כ בפרשת קו 300[7].

בפברואר 1989 מונה למפקד היחידה המרכזית תל אביב ובאוגוסט אותה שנה למפקד מרחב ירקון.

בינואר 1993 מונה למפקד מחוז הדרום, ובעקבות מינויו של רפי פלד למפכ"ל עבר לפקד על מחוז ירושלים במרץ 1993. במאי 1994, כשהתמנה אסף חפץ למפכ"ל, פרש מהשירות.

לאחר פרישתו כיהן בשנים 1994 עד 1997 כמנכ"ל אבנר חברה לביטוח ובאוקטובר 1997 עמד להתמנות למנהל אגף המטה של כלל ביטוח[8]. בעקבות פנייתו של השר לביטחון הפנים, אביגדור קהלני, חזר לשורות המשטרה כמפכ"ל בשנת 1998. כמפכ”ל הוביל וילק את המשך יישומו של “התהליך האסטרטגי”, שהחל בתקופת כהונתו של קודמו בתפקיד, במסגרתו נערכו שינויים ארגוניים מהותיים במשטרת ישראל. הוקם אגף הקהילה והמשמר האזרחי, הוקמה יחידת אתג"ר למלחמה בתופעת גנבות הרכב, אגף התנועה בוסס ופעילותו הורחבה, ומחוז ש"י אורגן מחדש.

וילק היה מפכ"ל המשטרה בעת אירועי אוקטובר 2000. במהלך התפרעויות של ערבים ישראלים ביישובי הצפון, שכללו אף ירי לעבר השוטרים ורציחתו של אזרח ישראלי, ירו השוטרים אש חיה לעבר המפגינים. כתוצאה מהירי נהגו שלושה-עשר אזרחים ערבים ישראלים, שהשתתפו בהפרות הסדר. בעקבות “אירועי אוקטובר” הוקמה ועדת אור, ועל משטרת ישראל נמתחה ביקורת, על היעדר הכשרה ואמצעים להתמודדות עם הפרות סדר המוניות.

בינואר 2001 פרש מהמשטרה, ובהמשך אותה שנה מונה למנכ"ל חברת דרך ארץ, המפעילה את כביש 6[9].

בשנת 2015 השתתף בכינוס של בכירים לשעבר במשטרה נגד מינוי גל הירש למפכ"ל[10]. בשנת 2017 חתם על עצומת תמיכה במפכ"ל רוני אלשיך[11].

וילק היה נשוי ואב לשלושה. נפטר ב-17 במרץ 2019 בעקבות דום לב[12]. נקבר בבית העלמין הישן ברעננה[13][14].

אירועי אוקטובר 2000

וילק היה מפכ"ל המשטרה בעת אירועי אוקטובר 2000. הוא הואשם על ידי ועדת אור, שחקרה אירועים אלה, כי:

  1. בשל סיבות תקציביות, לא דאג לציוד פחות קטלני מכדורי גומי לטיפול בהפרות סדר, ובמקום זאת עודד את השימוש בכדורי גומי אף על פי שלא דאג לבדיקתם והיה מודע לקטלניות שלהם.
  2. לא קיים אימונים מספיקים בטיפול בהפרות סדר.
  3. התעלם מהנתונים לגבי המאורעות הצפויים ב-1 באוקטובר, לא העלה את רמת הכוננות ולא תיגבר את כוחות המשטרה.
  4. התעלם מהמסקנות של אירועי אום אל-פחם בשנת 1998, בנוסף על הכתוב בסעיפים הקודמים מדובר ביכולת השליטה על כוחות המשטרה.
  5. לא תרם להרגעת השטח בתחילת המהומות על ידי מתן הוראות מרסנות לשוטרים.
  6. לא אימת ביצוע תחקירים וכתיבת דו"חות פעולה על ידי השוטרים. בתחילה אמנם נתן הוראה לבצע תחקירים, אולם לא הקפיד על יישומה ואף ביטל אותה ב־23 באוקטובר (לאחר הקמת ועדת הבירור). כן התעלם מהאפשרות לבצע תחקירים במקביל לחקירת המחלקה לחקירות שוטרים, ובכך גרם למניעתם של רבים מהם.
  7. העלים את ירי הצלפים מידיעת הממשלה אף על פי שידע עליו לאחר מעשה, לא דאג להסקת מסקנות מן השימוש בהם וכן הביע הסכמה בדיעבד לשימוש זה.

לעומת זאת, הוועדה קבעה שלא נמצא פסול בתפקודו לגבי הטענות הבאות שהועלו נגדו:

  1. לא ויסת כראוי את הציוד לטיפול בהפרות סדר שהיה קיים.
  2. לא ויסת וגייס כוחות לקראת ההחמרה הצפויה ב-2 באוקטובר.
  3. הפר הוראה של הדרג המדיני להפסקת השימוש בכדורי גומי בתחומי מדינת ישראל.
  4. נתן הוראה לפתוח את ואדי עארה בכל האמצעים ב־2 באוקטובר. בעניין זה נמצא שגם אם ניתנה הוראה כזו היא ניתנה על ידי הממשלה.

בסך הכל מצאה הוועדה את וילק כנכשל כישלון מקצועי מהותי וכן כמפר חובת אמון כלפי הדרג המדיני. ההמלצה הייתה למנוע ממנו למלא תפקידים בתחום ביטחון הפנים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהודה וילק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שני יהלומנים נאשמים במרמה, דבר, 29 באוגוסט 1973
  2. ^ הרוחות במושב קדימה סוערות, מעריב, 7 באוגוסט 1979
  3. ^ הממונים על מפקד, מעריב, 12 באפריל 1984
  4. ^ ברוך נאה, מפקד משטרת פ"ת חזר בו מהתפטרותו, מעריב, 16 באפריל 1984
  5. ^ ברוך נאה, ניצב תורגמן: שוחחתי עם עיתונאים בלי אישור, מעריב, 15 באוגוסט 1984
  6. ^ זו המתנה שלכם לחתונה שלי, מעריב, 11 בפברואר 1986
  7. ^ אילן בכר, ארבעה חוקרים את השב"כ, מעריב, 29 באוגוסט 1986
  8. ^ כלל-ביטוח עשויה לבטל את אגף המטה - לאחר אי-מינוי וילק, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1997
  9. ^ דוד חיון, ‏המפכ"ל לשעבר, יהודה וילק, לתפקיד בכיר בקבוצת דרך ארץ, באתר גלובס, 8 בינואר 2001
  10. ^ איציק סבן, מרד הניצבים בדימוס, ישראל היום, 27 באוגוסט 2015
  11. ^ אטילה שומפלבי, המפכ"ל לשעבר אהרונישקי: מנסים לפגוע אנושות במערכת אכיפת החוק, באתר ynet, 12 בנובמבר 2017
  12. ^ מפכ"ל המשטרה לשעבר יהודה וילק הלך לעולמו לאחר שלקה בדום לב, באתר מעריב, ‏17 במרץ 2019
  13. ^ הובא למנוחות המפכ"ל לשעבר יהודה וילק, באתר משטרת ישראל, 18 במרץ 2019.
  14. ^ רב ניצב (בדימוס) יהודה וילק ז"ל Yehuda Wilk: מודעת אבל באתר "אבלים".
המפקחים הכלליים של משטרת ישראל
יחזקאל סהר • יוסף נחמיאס • פנחס קופל • אהרן סלע • שאול רוזוליו • חיים תבורי • הרצל שפיר • אריה איבצן • דוד קראוס • יעקב טרנר • רפי פלד • אסף חפץ • יהודה וילק • שלמה אהרונישקי • משה קראדי • דודי כהן • יוחנן דנינו • בנצי סאו (מ"מ) • רוני אלשיך • מוטי כהן (מ"מ) • קובי שבתאי • אבשלום פלד (מ"מ) • דני לוי דגל המפקח הכללי
מפקדי מחוז הדרום של משטרת ישראל
שאול רוזוליו (1970-1962) • דוד עופר (1972-1970) • אהרון שלוש (1973-1972) • חיים תבורי (1975-1973) • אריה איבצן (1980-1975) • יהושע כספי (1984-1980) • אברהם תורג'מן (1985-1984) • רחמים קומפורט (1990-1985) • רפי פלד (1993-1991) • יהודה וילק (1993) • שמעון לוי (1996-1993) • יאיר יצחקי (1997-1996) • דן ברינקר (2000-1997) • יצחק אהרונוביץ' (2002-2001) • משה קראדי (2004-2002) • דודי כהן (2004) • אורי בר-לב (2008-2004) • יוחנן דנינו (2011-2008) • יוסי פריינטי (2012-2011) • יורם הלוי (2016-2012) • דוד ביתן (2016–2018) • מוטי כהן (2018–2019) • יורם סופר (2021-2019) • פרץ עמר (2023-2021) • אמיר כהן (2023-)
מפקדי מחוז ירושלים של משטרת ישראל
ישורון שיף (1948–1949) • לוי אברהמי (1949–1958) • יואב פלג (1958–1961) • שאול רוזוליו (1962–1970) • דוד עופר (1970–1972) • אהרון שלוש (1972–1973) • חיים תבורי (1973–1975) • אריה איבצן (1975–1980) • יהושע כספי (1980–1984) • אברהם תורג'מן (1984–1985) • רחמים קומפורט (1985–1990) • חיים אלבלדס (1991–1993) • רפי פלד (1993) • יהודה וילק (1993–1994) • אריה עמית (1994–1997) • יאיר יצחקי (1997–2000) • מיקי לוי (2000–2004) • אילן פרנקו (2004–2007) • אהרן פרנקו (2007–2011) • ניסו שחם (2011–2012) • יוסי פריינטי (2012–2014) • משה אדרי (2014–2016) • יורם הלוי (2016–2019) • דורון ידיד (2019–2021) • דורון תורג'מן (2021–2024) • אמיר ארזני (2024–)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34709951יהודה וילק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יהודה_וילק&oldid=2634319"