זוהר (מושב)
זוהר (זֹהַר) הוא כפר שיתופי חקלאי במישור החוף הדרומי. מבחינה המוניציפלית היישוב נמצא בתחומי המועצה האזורית לכיש ומשתייך לתנועת האיחוד החקלאי.
מדינה | ישראל |
מחוז | הדרום |
מועצה אזורית | לכיש |
גובה ממוצע[1] | 117 מטר |
תאריך ייסוד | 1956 |
תנועה מיישבת | האיחוד החקלאי |
סוג יישוב | מושב |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
- אוכלוסייה | 373 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 14.1% בשנה |
31°35′43″N 34°41′34″E / 31.5953896019632°N 34.6926807099858°E | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
היישוב התאזרח בשנת 1956 ויושב על ידי עולים מאלג'יריה ומתוניסיה. במהלך השנים הצטרפו אליו עולים שלא נקלטו ביישובים אחרים (מסיבות לוגיסטיות) מעיראק, הונגריה, רוסיה ועוד.
הקמת הבסיס של יישוב והיישוב עצמו נעשתה על ידי גורמים רבים. הבולטים ביניהם היו מקורות (חברת המים הלאומית), גרעיני נח"ל שהתיישבו בסביבה, איחוד הקבוצות והקיבוצים ומועצת הכפריים השיתופיים. טרם קום המדינה באזור היישוב התמקם בסיס שדה של הפלמ"ח בשך כחצי שנה.
בשנות ה-50 וה-60 סבל היישוב מהתקפות פידאיון רבות שבאו מכוון רצועת עזה.
תחילה השתייך היישוב לחטיבת איחוד הקבוצות והקיבוצים שפעלה תחת תנועת העובד הציוני. עם הפיכת החטיבה לתנועה עצמאית זוהר עברה לתנועת האיחוד החקלאי (שהוקמה באמצעות איחוד מספר גופים, ביניהם מועצת הכפריים השיתופים שזוהר הייתה חברה אף בה. איחוד גופים אלה התקיים במקביל להפיכת החטיבה לתנועה עצמאית). במהלך השנים זוהר השתלבה באיחוד החקלאי. בשנת 1965 זוהר הייתה מהכפריים הבולטים של התנועה שלקחו חלק במאבק נגד חוק המושבים (יחד עם כל יישובי האיחוד החקלאי) שלבסוף צלח, ובשנות ה-70 וה-80 זוהר לקחה חלק נרחב בהקמת תנועת הנוער של האיחוד החקלאי.
זוהר נמצא בצפון הנגב, בדרום מערב חבל לכיש בסמוך לערים שדרות, קריית גת ואשקלון.
מהבחינה החקלאי תנאי הגידול ביישוב הם אופטימליים לרוב הגידולים הנפוצים בישראל. טמפרטורה נוחה, אדמה כבדה וכמות משקעים רבה. השטח החקלאי של היישוב גדול מאד אך יש שטחים שנמצאים בטריטוריית היישוב ולא בבעלותו או בבעלות חבריו, או כאלה שנחכרו/הושכרו לגורמים חיצונים לשנים רבות (חלק מהשטחים החקלאים של היישוב נמצאים בתחומי המועצות האזוריות שער הנגב ומרחבים).
אגם זוהר - אגם מלאכותי (במקורו טבעי) ששטחו כ-1,200 דונם והוא בעל יכולת להכיל כ-7 מיליון קוב מים. הקמת האגם החלה בשנת 1949. והוא אחד ממאגרי המים הגדולים בישראל, על כן גם המוביל הארצי עובר בשטחו של היישוב.
היישוב סובל, ביחד עם שאר יישובי הנגב המערבי, ממתקפות של רקטות מרצועת עזה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
|