לכיש (מושב)
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | לכיש |
| גובה ממוצע[1] | 247 מטר |
| תאריך ייסוד | 1955 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,135 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 38.6% בשנה |
(למפת הר חברון מערב רגילה)   לכיש | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
9 מתוך 10 |
לָכִיש הוא מושב בחבל לכיש השייך למועצה אזורית לכיש. חלק גדול מפרנסת חברי המושב באה מגידול ושיווק ענבי מאכל, אותם ניתן למצוא בשפע בשדות המושב, שהוא אחד מבין שלושת המקומות בעלי מספר הכרמים הגדול בארץ, יחד עם זכרון יעקב ובנימינה.
לכיש העתיקה
ערך מורחב – תל לכיש
לכיש היא יישוב היסטורי עתיק. בתקופת הברונזה (3150 לפנה"ס ועד 1200 לפנה"ס) לכיש הייתה עיר חסות מצרית והיא מוזכרת לראשונה "במכתבי אל עמרנה" שבמצרים העתיקה.(המאה ה-14 לפנה"ס).
בתקופת מלכות יהודה לכיש היא עיר מבצר אחת הערים המבוצרות ביותר ביהודה. לכיש זכתה לפרסום העולמי בזכות תבליט ענק שנחשף בטרקלין האירוח בארמון המלך סנחריב שבנינווה. מעדויות היסטוריות וארכאולוגיות עולה כי אבותיהם הקדומים של מתיישבי לכיש עסקו בגידול ענבים לפרנסתם. במובן זה, אפשר לומר שתושבי לכיש של היום ממשיכים את דרכם.
הקמת היישוב
עד למלחמת העצמאות, ההתיישבות העברית באזור זה, החופף את חבל לכיש כיום, הייתה מעטה: נגבה במערב וגת, גלאון, קדמה וכפר מנחם מצפון מערב. המושב הוקם תחילה כהיאחזות נח"ל בשנת 1955, על אדמות הכפר הערבי אל-קוביבה, שנכבש במלחמת העצמאות על ידי גדוד 89 של חטיבה 8, ורק מאוחר יותר הפך למושב. הגרעין המייסד של המושב היה של בני מושבים וקיבוצים באזור ספר ויישובו היה בסדר הקדימויות הראשוני באתגר ההתיישבות הציוני של אותם ימים.
חקלאות
בלכיש 66 משקים חקלאיים, כולם פעילים, ובנוסף עוד כ-70 משפחות של בנים ממשיכים או תושבים, המתגוררים ברובם בשכונת הבנים ובחלקם הגדול עובדים במשק ההורים.
האגודה מספקת שירותי ארגון ושיווק ללא מימון או התערבות בפעילות הכלכלית של החבר. הענף המשותף היחיד הוא גידולי בעל (פלחה) שפרושים על שטח של יותר מ-13,000 דונם של חיטה, חימצה, אבטיח, חמניות וכו'. כמו כן מופעל עדר בקר (פרטי) על שטחי המרעה שבאזור. בנוסף מרכזת האגודה את נושא המים, ניהול המשאבים (קרקעות), הדרכה, שיווק וארגון כללי.
בסך הכל נטועים בלכיש כ-5,000 דונם מטעים, ברובם המכריע כרמים. בנוסף, נטועים בשטח המושב כ-800 דונם פרחי שדה, בעיקר "פרח שעווה" לייצוא וכן חלקות נוספות של חממות, בתי רשת וכדומה. במשק מספר לולים, רפת חלב, משק דבש, משק בקר ועוד ענפים חקלאיים שונים.
חיי הקהילה
בלכיש פועלת אגודה קהילתית שאחראית על פיתוח וארגון חיי הקהילה ובכלל זה: חינוך, תרבות, תשתיות ופיתוח ועוד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
| ||||||||||
