אפסוס
 | |
| שרידי הספריה | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2015, לפי קריטריונים 3, 4, 6 | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| קואורדינטות | 37°56′23″N 27°20′27″E / 37.93972°N 27.34083°E |
אֵפֶסוֹס (טורקית: Efes, יוונית: Έφεσος) הייתה אחת מהערים הגדולות והחשובות של היוונים האיוניים בלידיה שבאנטוליה (כיום בטורקיה). העיר נוסדה בידי יוונים מאתונה סמוך לשפך נהר הקייסטר (Cayster) שעל הים האגאי.
חורבות העיר מהוות אטרקציה מבוקשת במיוחד לתיירים באזור זה של טורקיה. ב-2015 הוכרה אפסוס כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו.
מעמד
אפסוס הייתה מרכז תרבותי וחברתי בתקופה ההלניסטית ושימשה כר פורה להתפתחותה של האימפריה הרומית באסיה הקטנה. בתקופת הרומאים נחשבה אפסוס לבירת האימפריה באסיה, הודות למקדשים המרשימים ששכנו בה ולנמל החשוב שלה. בשנת 100 לספירה הוערך מספר התושבים באפסוס ב-500,000-400,000, מה שהופך אותה לעיר הגדולה ביותר באסיה הקטנה ולאחת הערים המאוכלסות ביותר בעולם העתיק.
אבני דרך
העיר אפסוס משופעת במבנים עתיקים מתקופות שונות שבנו שליטי העיר.
מקדש ארטמיס
מקדש ארטמיס הוא מקדש ששימש בעבר לפולחן לאלת הציד והבר היוונית ארטמיס (או דיאנה, לפי הרומאים) ונחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק. לפי הגאוגרף היווני פאוסניאס, המקדש היה המבנה הגדול ביותר בעולם העתיק. המקדש נבנה בשנת 550 לפני הספירה על ידי המלך הלידיאני קרויסוס, ותכנן אותו האדריכל היווני כרספירון.
תיאטרון
התיאטרון של אפסוס גדול ומרשים מאין כמותו. הוא נבנה תחת כיפת השמיים והכיל 25,000 מקומות. בתקופה הרומאית הוא שימש להצגות דרמה בעיקר, אך מאוחר יותר נערכו שם גם קרבות גלדיאטורים.
אמות מים
לעיר הייתה מערכת מים מסועפת שהכילה ארבע אמות מים בגדלים שונים שסיפקו מים לכל אזורי העיר. היא שימשה את כל צרכיה של העיר וסיפקה מים לבתי המרחץ שהיו בה. הראשי מבין המרחצאות בעיר נקרא סקולסטיקה (Scholastica), על שם גבירה ביזנטית שבנתה אותו מחדש לאחר 400 שנה. בכניסה למבנה ניצב פסלה נטול הראש של הגבירה.
אתרים נוספים
- האודאון
- המקדש לאליל הרמס
- המקדש של דומיטיאנוס
- הספרייה
היסטוריה
לאחר בניית העיר לראשונה, במקום נמוך הסמוך לחוף הים האגאי, פקד את העיר שטפון גדול והרס אותה. המלך המקדוני לאסימכוס בנה את העיר מחדש ופיתח אותה במקום סמוך אך גבוה יותר, ושיכן בה את תושבי הערים לבדוס וכולופון, אותן הרס כליל בשנת 292 לפני הספירה.
על אף שנהרסה שוב ב-263 לספירה בידי הגותים, נחשבה אפסוס לעיר החשובה ביותר באימפריה הביזנטית אחרי קונסטנטינופול במאות החמישית והשישית.
בשנת 700 לספירה הגיעו לעיר הערבים. הם שדדו והרסו אותה, כולל את הנמל שלה. העיר סבלה מנטישה המונית של תושבים והצטמצמה בהדרגה. כאשר נכבשה בשנית בידי הסלג'וקים ב-1090 היא הייתה עיירה קטנה, וכאשר חזרה לשליטת הביזנטים אוכלסה שוב עד לתום שלטונם במאה ה-13. העיר ננטשה לגמרי במאה ה-15.
הנצרות ואפסוס
יוחנן בן זבדי, הידוע גם כיוחנן השליח וכיוחנן ה"קדוש" גר בעיר במאה הראשונה לספירה. הכנסייה שבנה והקבר שלו היוו מאוחר יותר את הבסיס להיווסדה של העיר סלג'וק (Selçuk), המרוחקת שלושה קילומטרים מאפסוס. כשבעה קילומטרים משם מצוי ביתה של מריה ה"קדושה", אמו של אותו האיש. הנוצרים מאמינים כי שם חיה בשנותיה האחרונות, וזו הסיבה לפופולריות של המקום בקרב צליינים.
בשנת 431 נערכה במקום ועידה שהחליטה לגנות את הבישוף נסטוריוס באשמת כפירה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
